עוזי קרן (עין גב)
עוזי קרן (נולד ב-19 בפברואר 1940) הוא קצין צה"ל במיל' בדרגת תת-אלוף. חבר קיבוץ עין גב, פיקד על אוגדה משוריינת, היה בין מובילי המאבק הציבורי למען הגולן, ושימש יועץ לראשי ממשלות בנושאי ההתיישבות.
 | |
| לידה |
19 בפברואר 1940 (בן 84) רמת השופט, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1958–1987 (כ־29 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקרן בנם של גבריאל ושושנה קרן (רוגוז'ינסקי) נולד בקיבוץ רמת השופט ועבר בשנת 1962 לגור בקיבוץ עין גב בעקבות נישואיו ליעל בת המקום.
שירת בצה"ל כקצין בחיל השריון. לחם ופיקד במסגרת פעילויות, ממבצעים ומלחמות החל מסוף שנות ה-50 ועד לסוף שנות ה-80.
שימש בתפקידי ניהול רבים במסגרות שונות. פעל רבות למען מפעל ההתיישבות בישראל. במסגרת ליווי קיבוצים, מאבק לשמירה על ההתיישבות בגולן וכן כיועץ ראש הממשלה להתיישבות.
במשך כל השנים לקח חלק פעיל בתפקידי ניהול בקיבוץ עין גב ובעמק הירדן.
שירות צבאי
עריכהשירת בחיל השריון (1958-1961), סיים בהצטיינות את קורס הקצינים. השתתף במלחמת ששת הימים בשרות מילואים בתפקיד מפקד מחלקת טנקים בגדוד 377 שלחם בקרבות ההבקעה בכיבוש רמת הגולן תחת פיקוד חטיבה 8, במסגרת הקרב על קלע וזעורה.
שימש כיועץ צבאי בתחום חיל השריון של צבא אתיופיה (1969–1970) ואוגנדה (1970–1971).
במלחמת יום הכיפורים חזר קרן חזר לשמש בתפקיד מפקד פלוגת טנקים בגדוד 377 של חטיבה 9 בקרבות הבלימה בגזרת דרום רמת הגולן.[1] נפגע ביום השני למערכה, נפצע בשנית בקרבות חושנייה, חזר לפקד על פלוגתו בקרב ההבקעה ונפגע בשלישית בקרבות השריון בעומק המובלעת הסורית. לאחר ההחלמה חזר להשתתף במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. שימש כמפקד גדוד 53 בחטיבה 188 במשך חודש ובהמשך מונה למפקד גדוד 266 בחטיבה 179, גדוד טנקים שהוקם על ידו מחדש לאחר שספג אבדות קשות בפתיחת המלחמה.[2]
קרן חזר לצבא שימש כמג"ד בגדוד 74 מחטיבה 188, והשתתף במבצע ליטני. הקים בשנת 1979 את חטיבה 847, חטיבת מילואים בפיקוד הצפון. ושימש בהמשך כמפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. החטיבה לחמה בציר החוף המערבי תחת פיקוד אוגדה 91.[3] החטיבה השתתפה בכיתור העיר צור,[4] ובמהלכה הניע המח"ט מהלך שהביא לכניעתם של המחבלים בעיר ללא קרב תוך ניהול משא ומתן בחסות הצלב האדום, ובסיומו הופסקה האש בדרום העיר. עד הערב נכבשה העיר צור כמעט ללא התנגדות.[5] בהמשך המלחמה השתתפה החטיבה בכיבוש צידון ומחנה הפליטים עין אל-חילווה והשתלטה על מרחב צידון.
בשנת 1985 לאחר שסיים את לימודיו במכללה לביטחון לאומי הועלה קרן לדרגת תא"ל ושימש בתפקיד מפקד עוצבת להב (1986-1987) בפיקוד המרכז.
תפקידי ניהול
עריכהקרן שימש בתפקידי ניהול שונים במקביל לשירות הצבאי במילואים, ובניהם מזכיר הקיבוץ, מנהל עסקי בקיבוצו ובקיבוצים אחרים, מנכ"ל הדקלאים (קואופרטיב שיווק תמרים) (1990-1995).[6]
מאבק למען הגולן
עריכהבתקופה בה החלו השיחות שדנו באפשרות של ויתור על הגולן (1991) הצטרף למטה המאבק של "הוועד למען הגולן", ונמנה עם ראשי המאבק של "העם עם הגולן"[7] בהמשך גם שימש כמנכ"ל הראשון של "הדרך השלישית", תנועה ציבורית שהפכה למפלגה פוליטית על רקע ההתנגדות לנסיגה מהגולן.[8] נבחר בה למקום הרביעי ברשימתה לבחירות לכנסת ה-14, בחירה שלא מומשה עקב ויתורו עליה.
בשנת 2000, במסגרת המאבק למען הגולן, יצר את פסל "הדייג" ובו דמותו של אסד (האב) יושב על מדרונות רמת הגולן ו"דג" את הכנרת. הפסל נמצא מול הכניסה לחוף גופרה שבדרום רמת הגולן.
יועץ רה"מ להתיישבות
עריכההחל ממאי 2001 שימש כיועצו האישי של ראש הממשלה אריאל שרון לנושאי ההתיישבות, והמשיך בתפקיד זה גם בממשלתו של אהוד אולמרט (2006-2009) במהלך תשע השנים הללו במשרד ראש הממשלה הוביל קרן תחום רחב של נושאים כמו הקמת יישובים חדשים,[9] חוות יחידים,[10] קרקעות,[11] משבר הקיבוצים,[12] עיר הבה"דים, העדיפות הלאומית,[13] עמד בראש הוועדה לשנוי סווג הקיבוץ,[14] עסק בהקמת יישובים למפוני גוש קטיף,[15] בפיתוח הפריפריה, וניהל את שלוחת משרדי הממשלה בצפון בעת מלחמת לבנון השנייה. שימש איש הקשר של משרד ראש הממשלה עם "החטיבה להתיישבות" והוביל את תוכניות העבודה השנתיות של משרד רה"מ בתחום ההתיישבות.
פעילות בקיבוץ עין גב ובעמק הירדן
עריכהבשנת 2010 חזר לקיבוצו עין גב. ניהל עד 2014 את מפעלי תיירות-עין גב. בשנת 2017 ניהל והפיק את חגיגות ה-80 לעין גב.[16] משמש כנציג עין גב במועצה אזורית עמק הירדן[17] וכחבר בוועד המנהל של מכללת כנרת. שימש בתפקיד ראש המועצה האזורית עמק הירדן (2016) בתקופת המעבר בה לא היה למועצה יו"ר.
השכלה
עריכה
קרן הוא בוגר המרכז ללימודי ניהול אוניברסיטת ת"א (1972), המכללה לביטחון לאומי (1985) והחוג לניהול פיננסי במדרשת רופין (1988).
חיים פרטיים
עריכהנשוי ליעל, בת קיבוץ עין גב, ולהם נולדו 4 ילדים. שכל את בנו גיל שהיה בן 25 בתאונת דרכים בבוליביה (1992), וערך ספר לזכרו "עד פי התהום".[18]
עוזי קרן הוא אחיה של אסתר תורן, אשת חינוך זוכת פרס הנשיא, ואחיו של חנן קרן, כדורסלן נבחרת ישראל לשעבר.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שלמה מן, ראיון עם עוזי קרן, הבלוג "נעמוש", 15 בנובמבר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ דן הימן, "נלחמנו על הבית..." ידיעות הגליל, גיליון 414, 2 אוקטובר 1987 עמ' 30–31
- ^ שרי גולדשטיין, "חשבון אישי עם הסורים", במחנה גיליון 36–37, 17. מאי 1978 עמ' 46–47
- ^ מרדכי, אוגדת הגליל במלחמת של"ג, באתר מערכות גיליון 413, יולי 2007
- ^ עוזי קרן, "כיבוש צור-חטיבת מילואים", בשריון, תח"ש מס 49, אוקטובר 1982 עמ' 43
- ^ "כך הציל הארכיבישוף של צור את תושביה", הארץ 4.8.82 מבוסס על מאמר בשבועון הגרמני Der Spiegel
- ^ ניר מן, "קח תמר", הקיבוץ, 15 אוקטובר 1992 עמ' 4–5. תמי חיימי-סלילת, "פעם דקלאי- תמיד דקלאי", הדף הירוק 3. ינואר 1995
- ^ אורי היטנר, "פעיל שלוש המלחמות", על הצפון, 20. אוקטובר, 1993 עמ' 20–21
- ^ עוזי קרן, "לקוי מאורות ציוני, מכתב גלוי לאהוד ברק", מעריב, 11 יולי 2000 . עוזי קרן, "לאן נעלמו הקווים האדומים", הקיבוץ, 13 יולי 2000 עמ' 14
- ^ סטלה קורין ליבר, "הישוב קדמת כנרת", גלובס 17 אוגוסט 2003
- ^ צפריר רינת, הממשלה תקדם התיישבות בודדים בנגב ובצפון, באתר הארץ, 4 במאי 2003
- ^ עוזי קרן, "חוזה חכירה לדורות", קרקע (קק"ל) גיליון 55 ספטמבר 2002.
- ^ עוזי קרן, "אחדות ולא בדלנות", הקיבוץ 12 יוני 2003
- ^ צבי לביא, יועץ רה"מ להתיישבות עוזי קרן: יעד הממשלה הוא שבתוך פחות מ-20 שנה יתווספו לגליל כחצי מיליון תושבים, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2004
- ^ צבי מור, "קיבוץ יכול להפוך למושב, ועדת סווג בראשות עוזי קרן" הארץ. 19 אוקטובר 2003
- ^ נענע 10, אושרה תוכנית להקמת יישובים למתנחלים מפוני עזה, 31 מאי. 2005
- ^ חיים חלווה, חגיגות ה-80 לקיבוץ עין גב, באתר כוכב הצפון, 18/8/2017
- ^ אינדקס הגליל, "יש לו עוז – ממלא מקום ראש המועצה" 25. דצמבר 2015 עמ' 8
- ^ עוזי קרן, "עד פי התהום", הוצאת חמד י-ם, 1997