עולה חדש

מונח בעל שתי משמעויות: אחת מן המסורת היהודית והאחרת מן החוק הישראלי

עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות ייחודיות בשפה העברית: אחת מן המסורת היהודית, והאחרת מן החוק הישראלי.

שר הקליטה, יאיר צבן (מימין) לצד יו"ר הסוכנות היהודית, אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995
עולים חדשים מאתיופיה יורדים ממטוס לאחר הגעתם במסגרת מבצע שלמה מאדיס אבבה

משמעות הביטוי במסורת היהודית

עריכה

אזכור מוקדם של מונח זה מצוי בתנ"ך (בראשית, נ', י"ד), כאשר בני יעקב, שבאו ממצרים לארץ, כדי לקבור את אביהם, נקראו בשם "עולים". גם לאחר מכן, ומאז גלותם מארץ ישראל, נעשה שימוש במונח זה בכל הדורות כאשר יהודים חתרו לעלות לארץ האבות. הם עלו כיחידים ובקבוצות קטנות, ברישיון וללא רישיון, וביקשו לחיות ולהיקבר בה.

במסורת היהודית מקובל לקרוא ליהודי שהגיע לארץ ישראל, בעיקר אם הגיע כדי להשתקע בה, "עולה". נעשית הבחנה ברורה בין הגירה, שהיא מעבר מארץ לארץ באופן כללי, לבין עלייה המציינת השתקעות של יהודים בארץ ישראל. המסורת היהודית רואה בעלייה לארץ ישראל מצווה גדולה (מצוות יישוב ארץ ישראל), ולפיכך העולה החדש נחשב כמי שקיים מצווה מיוחדת במינה.

הביטוי "עלייה" לא שימש רק לציון הגירתם של יהודים לארץ ישראל מטעמים אידאולוגיים אלא לבואם של יהודים לארץ מכל סיבה, אף שלא לצורך שהיית קבע. באותה מידה, המונח "ירידה", המציין עזיבת ארץ ישראל מכל סיבה, אינו חייב להיות קשור לאידאולגיה כלשהי (כך, נאמר שיעקב ובניו ירדו מצרימה).

מעמד בחוק הישראלי

עריכה

בחוק הישראלי "עולה חדש" הוא מעמד שבו נמצא מי שמבקש לשבת ישיבת קבע בישראל מכוח חוק השבות.[1] חוק השבות מעניק זכות עלייה לישראל לא רק לאנשים שנחשבים ליהודים על-פי הגדרת ההלכה (אם יהודייה או גיור), אלא גם לאנשים ממוצא יהודי עד דור שלישי, וכן לבני זוג של יהודים.[2] לפיכך, גם מי שאינו נחשב כיהודי על-פי ההלכה, או שאינו רואה עצמו כיהודי, עשוי לקבל מעמד של "עולה חדש" אם התקיימו בו התנאים הקבועים בחוק השבות. מעמד של "עולה חדש" ניתן גם למי שמבקש להפוך לתושב קבע בישראל מכוח חוק השבות, וגם למי שמבקש להפוך לאזרח ישראלי לכל דבר ועניין לפי אותו חוק. המעמד קצוב בזמן - בדרך כלל למשך שנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל. במהלך השנה הזו זוכים העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בסל קליטה, קצבאות קיום ודיור, בהקלות מס, בזכות לקבלת שיעורי עברית חינם ועוד. מי שמתאזרח בישראל שלא על-פי חוק השבות, אינו נחשב כעולה חדש, ואינו זוכה בדרך-כלל להטבות הללו. ישראלי שנולד בחוץ לארץ או שהה בה שנים רבות ומבקש לחזור לישראל אינו נחשב לעולה חדש, אולם מוענק לו מעמד של תושב חוזר, שכולל את רוב ההטבות המוענקות לעולה חדש.

בעידוד עלייתם של יהודים לישראל מטפלים שליחי עלייה מטעם הסוכנות היהודית, המוצבים בקהילות גדולות של יהודים. בקליטתם של עולים חדשים בישראל מטפל המשרד לקליטת עלייה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סוגיות בתחומי עלייה, קליטה והתפוצות צח בן-יהודה, מרכז המחקר והמידע, באתר הכנסת, 1 ביוני 2015
  2. ^ חוק השבות, תש"י - 1950 באתר הכנסת