עוצבת געש
עוצבת געש (אוגדה 36) היא אוגדה משוריינת סדירה בפיקוד הצפון בצה"ל.
סמל/תג האוגדה | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | עוצבת געש |
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | אוגדה משוריינת |
בסיס האם | מחנה תבור (נעורה) |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1954–הווה (כ־70 שנה) |
מלחמות |
מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל |
פיקוד | |
יחידת אם | פיקוד הצפון |
יחידות בת | |
דרגת המפקד | תת-אלוף |
מפקד נוכחי | מורן עומר |
מפקדים | מפורט בהמשך הערך |
מבנה
עריכהכוחות האוגדה מורכבים מיחידות מתמרנות (שריון וחיל רגלים וחיל הנדסה) בהן חטיבה 188, חטיבה 7[1], חטיבת גולני, חטיבת עציוני, וגדודי חיל הנדסה. כמו כן לאוגדה חטיבת אש ארטילרית עוצבת גולן, יחמ"מ אוגדתי וכוחות תומכי לחימה נוספים.
חטיבות עוצבת געש | |||
---|---|---|---|
תג | שם | מספור | הערות |
חטיבת גולני | 1 | חטיבת חיל רגלים | |
עוצבת סער מגולן | 7 | חטיבת חיל שריון | |
עוצבת ברק | 188 | חטיבת חיל שריון | |
עוצבת גולן | 282 | חטיבה ארטילרית | |
חטיבת עציוני | 6 | חטיבת חיל רגלים |
האוגדה מונה כוחות נוספים, ביניהם:
- אגד לוגיסטי של האוגדה
- גדוד התקשוב "שיאון" של האוגדה
היסטוריה
עריכהשנים ראשונות
עריכהמפקדת העוצבה הוקמה ב-1954 כמפקדה משימתית ללא כוחות קבועים תחת אחריותה. מפקדה הראשון היה אברהם יפה.
במלחמת ששת הימים נלחמה בקרבות בצפון השומרון, כבשה את ג'נין, עמק דותן, שכם וגשר אדם ובהמשך השתתפה בכיבוש דרום רמת הגולן[2]. תחת פיקודה במלחמה נכללו חטיבות חיל רגלים 3 ו-9, חטיבת שריון 37, חטיבה ממוכנת 45 וגדוד שריון פיקודי (גש"פ) 181. ב-1971 החל ארגונה של העוצבה מחדש כאוגדה קבועה, היא קיבלה אחריות על גזרת רמת הגולן, כמפקדה מרחבית, ומפקדת האוגדה מוקמה במחנה יצחק (נַפַח) שמדרום-מערב לעין זיוון.
במלחמת יום הכיפורים לחמו כוחות האוגדה בקרבות הבלימה מול הכוחות הסורים, שהגיעו עד למפקדת האוגדה בנַפַח. לאחר המלחמה אורגנה כאוגדה סדירה (אוגדת הבזלת).
במבצע ליטני לחמה האוגדה בגזרה המזרחית של דרום לבנון.
מלחמת לבנון
עריכהמפקד האוגדה במלחמת לבנון הראשונה היה אביגדור קהלני. משימתה הייתה להתקדם מאצבע הגליל דרך רמת נבטיה לעבר צידון. חטיבות גולני ו-188 התקדמו מכיוון אצבע הגליל, חצו את הליטני בגשר עקיה ללא כל התנגדות, והמשיכו להתקדם צפונה לכיוון רמת נבטיה, תוך שחטיבת גולני מושכת מערבה לכיוון הים. בליל 7 ביוני נערך הקרב על הבופור. במהלך ההגעה ליעד נפצע מפקד הכוח משה קפלינסקי, ובקרב עצמו נהרגו 6 מלוחמי חטיבת גולני בהם מפקד הכוח שהחליף את קפלינסקי - רס"ן גוני הרניק.
ב-7 ביוני, לאחר כיבוש הבופור בידי חטיבת גולני, התקדמה חטיבה 769 יחד עם כוח בפיקוד סמח"ט גולני גבי אשכנזי לכיוון העיר נבטיה, ועם ערב נכבשה העיר. באותו ערב הגיעו כוחות האוגדה לפאתי צידון ובלילה חברו לכוחות אוגדה 96 שהונחתו מהים בשפך האוואלי, ולחטיבה 211 שהגיעה מכיוון דרום בציר החוף, והוכפפה לפיקוד האוגדה.
ב-8 ביוני ניהלה האוגדה קרב קשה בצידון על מנת לפתוח את הציר הראשי לתנועה. תפקיד האוגדה היה למצוא דרך לעבור את העיר במהירות ולהתקדם צפונה, בעוד שעל אוגדה 91 הוטל לטהר את כיסי ההתנגדות בעיר. האוגדה המשיכה בלחימה והגיעה עד לפאתי ביירות.
לאחר מלחמת לבנון השנייה
עריכהלאחר מלחמת לבנון השנייה החלה העוצבה סדרת אימונים להטמעת מערכת צבא יבשה דיגיטלי ובספטמבר 2009 היא הייתה האוגדה הראשונה בצה"ל לקיים תרגיל אוגדתי מלא במסגרת צבא יבשה דיגיטלי[3].
בינואר 2014 תפסה אוגדת הבשן את מקומה של העוצבה כאוגדה המרחבית של רמת הגולן ועוצבת הגולן עברה לאחריות אוגדת הבשן[4]. האוגדה לחמה במבצע צוק איתן כשתחת פיקודה עוצבת גולן, חטיבת גולני, חטיבה 7, חטיבה 188 וחטיבת ביסלמ"ח[5].
מלחמת חרבות ברזל
עריכהבמלחמת חרבות ברזל לחמה האוגדה ברצועת עזה.[6] האוגדה הייתה השנייה להיכנס לרצועה אחרי אוגדה 162. היא פרצה את מסדרון נצרים, וכוחותיה לחמו בשכונות דרום העיר עזה כמו שייח עג'לין, רימאל, וזייתון. האוגדה שיתפה פעולה עם כוחות אוגדה 162 במטרה לכתר את העיר עזה ולהפעיל לחץ על מוקדי הכוח המרכזיים של ארגון הטרור בצפון הרצועה, והמפקדה הראשית שלו בבית החולים שיפא. כוחות האוגדה נכנסו לשיפא, נלחמו במחבלים הרבים ששהו בו, והשמידו את המפקדה התת-קרקעית של חמאס במקום.
בסוף חודש נובמבר 2023, נכנע חמאס ללחץ הצבאי והסכים לעסקת שחרור חטופים, שבמסגרתה נכללה הפסקת אש. עם תום הפסקת האש, ולאחר הפרות מצד ארגוני הטרור ברצועה, פשטה האוגדה על שכונת שג'אעייה, והשמידה את גדוד החמאס של השכונה. לאחר מכן, פעלה האוגדה במחנות המרכז נוסיראת ואל בורייג'. באמצע חודש ינואר 2024, יצאה האוגדה מרצועת עזה, לצורך מעבר להגנה בגבול הצפון.[7]
תחת האוגדה, פעלו חטיבות רבות, מהם החטיבות הקבועות של האוגדה: חטיבת גולני, חטיבה 188, חטיבה 7 וחטיבת האש 282; ומהם חטיבות אחרות שפעלו תחת האוגדה, כחטיבת ביסלמ"ח, חטיבת הצנחנים, חטיבת כפיר וחטיבת ירושלים ויחידות מובחרות וגדודים מחיל ההנדסה.[8]
מפקדי האוגדה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ רון בן ישי, מוטב מאוחר: השריון עושה היסטוריה, באתר ynet, 4 ביולי 2008.
- ^ יעקב העליון, הציפיות ממלחמת ששת הימים, מעריב, 6 ביוני 1980
- ^ הודעת דובר צה"ל, סיום תרגיל אוגדה 36, 17 בספטמבר 2009
- ^ אמיר אורן, גנץ החליט על הקמת אוגדה מרחבית חדשה בגולן, לבלימת פיגועים מסוריה, באתר הארץ, 10 ביולי 2013
- ^ "מח"ט גולני הודיע לי שנפצע - ונעלם מהקשר", באתר וואלה, 27 בספטמבר 2014.
- ^ כוחות אוגדה 36 תקפו מטרות והתייצבו על חוף הים, באתר צה"ל, 5 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, דילול כוחות משמעותי: אוגדה 36 יוצאת מעזה | צפו בחטיבת גולני מחוץ לרצועה, באתר ynet, 15 בינואר 2024
- ^ קרבות פנים אל פנים מול מחבלים:תיעוד מיוחד מהלחימה להכרעת גדוד מרכזי של חמאס, באתר צה"ל, 20 בנובמבר 2023
- ^ טקס חילופי מפקד עוצבת "געש, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 באוגוסט 2015