עורך פטנטים

עורך פטנטים (ובראשי תיבות עו"פ) הוא אדם בעל הסמכה משפטית וטכנולוגית המאפשרת לו לסייע לאנשים לרשום זכויות קניין רוחניות, ובראשם פטנטים. לרוב, עורך הפטנטים נדרש לרישיון ייחודי המבטיח כי יש לו הידע והמומחיות הנדרשים לשרת את לקוחותיו.

בישראל, חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 מסדיר את מקצוע עריכת הפטנטים מבחינה חוקית. נכון לאפריל 2020, רשומים בישראל 553 עורכי פטנטים.

קבלת רישיון לעריכת פטנטים מרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מותנית לפי סעיף 142 לחוק בקבלת תואר מדעי או הנדסי ממוסד להשכלה גבוהה, התמחות בת שנתיים במשרד עורך פטנטים העוסק במקצועו שלוש שנים לפחות, ברשות הפטנטים או במחלקת פטנטים של מפעל תעשייתי, עמידה במבחני הרישוי של רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, תשלום אגרה, תושבות ישראלית.

לפי החוק רק עו"פ ישראלי יכול לעסוק במקצוע בישראל, אך הגבלה זו אינה חלה על עורך דין או עובד המדינה בתחום תפקידו. עיסוק בעריכת פטנטים על ידי מי שאינו מוסמך כדין מהווה הסגת גבול במקצוע והוא בבחינת עבירה פלילית. רשות הפטנטים פרסמה אזהרה לציבור על פעילותם של מסיגי גבול, ורשם הפטנטים גילה דעתו כי זו תחילת הפעילות המשפטית כנגדם, אם ימשיכו לפעול[1]. עם זאת, עורכי פטנטים נושאי רישיונות זרים אך לא רישיון ישראלי מועסקים במקצועם במשרדים של עורכי פטנטים ישראלים, אך אינם מיצגים פורמלית את הלקוחות מול רשות הפטנטים.

בניגוד לעורכי הדין, אשר מיוצגים על פי חוק באמצעות לשכת עורכי הדין, עורכי הפטנטים אינם חייבים להיות חברים בלשכה כלשהי. עם זאת, קיימים ארגונים שהחברות בהם היא וולנטרית, דוגמת אגודת עורכי הפטנטים.

ממציא ישראלי אינו חייב בשימוש בשירותיו של עורך פטנטים בעת הגשת פטנט בישראל.

סמכויותיו ותפקידיו

עריכה

לפי סעיף 154 לחוק הפטנטים עורך פטנטים רשאי לייצג צד בפני רשם הפטנטים ולפי סעיף 155 לחוק הוא רשאי לייצג גם בהליכים בבית משפט בכל הנוגע להמצאה או לפטנט כל עוד הייצוג אינו נוגע בנקודה משפטית וכאשר עורך דינו של הצד המיוצג נוכח במקום. על פי החוק הישראלי, עורך דין יכול לתת שירותים משפטיים של עריכת פטנטים. עם זאת, בפועל, עורכי הדין אינם עוסקים בעריכת פטנטים לאור הצורך במומחיות טכנולוגית. עורכי פטנטים מוסמכים גם לעסוק בזכויות הקניין הרוחני של עיצובים וסימני מסחר. נושאים אלו אינם דורשים מומחיות טכנולוגית ובהם עוסקים גם עורכי-דין המועסקים במשרדים של קניין רוחני או במשרדים אחרים.

עבודתו היומיומית של עורך הפטנטים עוסקת בייצוג ממציאים המבקשים מונופול על ניצול המצאתם (קרי פטנט) בפני רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר וכן עוזר בהגשה של בקשות לרשויות פטנטים זרות. במסגרת עבודה זו, עורך הפטנטים עורך את המידע שמגיש לו הממציא בפורמט המקובל לבקשות פטנט וכותב בסוף הבקשה את תביעותיו. תביעות הפטנט, אחת לפחות, מגדירות במדויק את רכיבי ההמצאה שעליה מתבקשת הבלעדיות.

בחינות הרישוי

עריכה

בחינות הרישוי מורכבות ממבחן בכתב וממבחן בעל פה, הנערכים אחת לחצי שנה, תחילה המבחן בכתב ולאחר כשבועיים המבחן בעל פה. רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר מחזיקה במאגר בחינות בכתב הפתוח לעיון הציבור, וכן במאגר שאלות מבחינות בעל פה, הנחשבות כקשות יותר ופחות עקביות בתכניהן[2].

נבחן בבחינה בכתב בוחר טופס בחינה התואם את תחום התמחותו, למשל מכניקה, ביולוגיה או כימיה, והבחינה כוללת עריכת בקשה, במיוחד תביעות, על פי חומר הכלול בטופס הבחינה. הבחינה בעל פה בודקת בקיאות בדיני הקניין הרוחני לרבות עיצובים, סימני מסחר וזכויות יוצרים, כמו גם היכרות עם דיני הקניין הרוחני מחוץ לישראל.

על פי החוק, בחינות הרישוי צריכות להיערך על ידי שניים או שלושה בוחנים, כאשר לא יותר מאחד מהם יהיה עורך פטנטים. לב-2011 נשמעה ביקורת על כך שבפועל הבחינות בעל פה מורכבות מפנל של בוחנים הכולל שני עורכי פטנטים ואף יותר והועלתה השאלה איזו השלכה, אם בכלל, יש לחריגה מסמכות זו[3].

עורכי פטנטים מחוץ לישראל

עריכה

מקצוע עריכת הפטנטים קיים במרבית מדינות העולם, ודינים שונים מסדירים את זכויותיו של עורך הפטנטים בכל מדינה. על פי רוב, רק עורך הפטנטים רשאי לייצג לקוחות בפני משרד הפטנטים המקומי. כיוון שכך, עורכי פטנטים נעזרים בעמיתים זרים כאשר הם נדרשים להגן על זכויות לקוחותיהם מחוץ למדינה בה הם מוסמכים. על פי רוב, וכמו המצב בישראל, עורכי פטנטים אינם נדרשים להשכלה משפטית פורמלית אלא להשכלה טכנולוגית. עם זאת, במדינות מסוימות, דוגמת ארצות הברית, ישנה הבחנה בין עורך פטנטים שאינו בעל תואר משפטי, והוא מכונה סוכן פטנטים (Patent Agent), ואילו עורך פטנטים בעל רישיון עריכת דין מכונה עורך-דין פטנטים (Patent Attorney). בישראל, אף שעורכי הפטנטים אינם נדרשים להיות בעלי רישיון עריכת דין, הם מכונים בלעז Patent Attorneys. מינוח זה אומץ על ידי הכנסת כאשר חוקקה את חוק הפטנטים תשכ"ז-1967, אשר החליף את הפקודה המנדטורית.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.