עזריהו בן עודד
דמות מקראית המתוארת בספר דברי הימים ב'
לפי ספר דברי הימים ב'[1], עֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד, היה נביא שפעל באזור ממלכת יהודה, בשטחי שבט יהודה, שבט בנימין ושטחי שבט אפרים, שהשתייכו לממלכת ישראל לשעבר.
הוא הוכיח את העם ואת המלך אסא כי מצבו הרוחני בשפל המדרגה בשל עבודת האלילים אשר פשתה בו; וכפועל יוצא, העם שרוי בלא אמונה, מבלי מורים ראויים או "תורה". מצב זה נקשר בנבואתו של עודד, אל המלחמות הרבות ואי הסדרים שהתחוללו באותה תקופה בארץ ישראל. המלך אסא קבל את תוכחתו, ועבודת האלילים הופסקה ונאסרה בשטחים שתחת שלטונו; ובמקביל חודשה עבודת הקורבנות בבית המקדש ירושלים.
 | |
| לידה |
המאה ה־10 לפנה״ס  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־9 לפנה״ס |
| אב | עודד |
| תקופה | המלך אסא |
| עיסוק |
נביא |
  | |
בפרשה בדברי הימים מוזכרים שני שמות: עֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד ו-עֹדֵד הַנָּבִיא. כפי הנראה אלו הם "כינויים שונים לאדם אחד".[2]
קישורים חיצוניים
עריכה- הערך: עדד, עודד, באנציקלופדיה המקראית, באתר kotar
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ט"ו, פסוקים א'–ח'
- ^ ראו: הערך: עדד (א), לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 685.