עמילופקטין הוא פחמימה, רב-סוכר המורכב מכמה אלפי מונומרים של החד-סוכר גלוקוז. מולקולות הגלוקוז מחוברות בעמילופקטין על ידי קשרים גליקוזידיים אלפא 1,4. העמילופקטין אינו מסיס בקלות במים ובעל משקל מולקולרי גבוה.
העמילופקטין, יחד עם עמילוז מרכיב את העמילן. המולקולה היא בעלת סיעופים רבים המתאפשרים על ידי קשרי אלפא 1,6, אשר מופיעים אחרי כל 24–30 מונומרים של גלוקוז. בכך העמילופקטין דומה לגליקוגן האנימלי, פרט לכך שרמת הסיעוף של הגליקוגן גבוהה יותר, וניתן למצוא בו פיצולים אחרי כל 8–12 מונומרים.

עמילופקטין
כתיב כימי C₃₀H₅₂O₂₆ עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 9037-22-3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סיעופים במולקולת העמילופקטין

מבחינה קולינרית, העמילופקטין אחראי לכך שזנים מסוימים של אורז הופכים לדביקים בבישול ומסמיכים את נוזל הבישול שבו בושלו, למשל אורז דביק ואורז לריזוטו.


קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עמילופקטין בוויקישיתוף


  ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.