עמליה זיו

עמליה זיו
לידה	14 בדצמבר 1964 (גיל: 59)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	תל אביב-יפו, ישראל
פעילות בולטת	מחקר וכתיבה בתחומי הפמיניזם, תאוריה קווירית, הורות לסבית ומגדר
השכלה	אוניברסיטת בראון; אוניברסיטת תל אביב ;
מעסיק	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בת זוג	שרון אס

עמליה זיו^[1] (נולדה ב-14 בדצמבר 1964) היא חוקרת ישראלית העוסקת בנושאים פמיניסטיים וקוויריים, וכן בייצוגים פורנוגרפיים של נשים. בזכות כתיבתה בתחום המיניות הלסבית היא נחשבת לדמות בולטת בקהילה הפמיניסטית והלהטב"קית בישראל^[2].

פעילות אקדמית וציבורית

עמליה זיו פעילה זה שנים רבות בקהילה הלסבית והפמיניסטית בישראל ונחשבת ל"סמל לסבי"^[2]. היא נמנתה עם המייסדים והכותבים הראשונים בכתב העת "הזמן הוורוד". במהלך שנות ה-90 כתבה על נושאים פמיניסטיים והומו-לסביים במספר עיתונים וכתבי עת, בהם "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"סטודיו", ובעיקר ב"תרבות מעריב" בעריכתו של גל אוחובסקי. כמו כן כתבה שירים שהתפרסמו בכתב העת "עכשיו"; שלושה משיריה ("עדות", "נשים כותבות שירה" ו"תמונה אימפרסיוניסטית") הולחנו בידי ערן צור והוקלטו לאלבום "פרח שחור" של כרמלה גרוס ואגנר^[3].

בין השנים 1992-1990 השלימה את לימודיה לתואר שני בספרות השוואתית באוניברסיטת בראון. עם שובה לישראל, בשנת 1993, הקימה קבוצה ללימוד טקסטים הומו-לסביים ותאוריה קווירית באגודה לזכויות הפרט (לימים אגודת הלהט"ב) בתל אביב, שפעלה שנתיים בלבד, אולם בשנת 1996 הקימה יחד עם ד"ר אייל גרוס ומיקי גלוזמן את קבוצת הקריאה הקווירית באוניברסיטת ת"א, אשר קיימת עד היום. בשנת 2001, בהיותה דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, ייסדה ביחד עם ד"ר דפנה הירש וד"ר אייל גרוס את "סקס אחר" – הכנס השנתי לתאוריה קווירית המתקיים מדי שנה באוניברסיטת תל אביב, ומאז היא חברה בוועדה המארגנת של הכנס. בשנת 2003 ערכה, ביחד עם יאיר קדר ואורן קנר, את קובץ המאמרים הקווירי הראשון בעברית, "מעבר למיניות", שפורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בשנת 2005 השלימה את עבודת הדוקטורט שלה, בהדרכתו של פרופ' חנן חבר, שכותרתה "כינון הסובייקט הנשי בסיפורת פורנוגרפית" בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2005 קיבלה מלגת בתר-דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים למחקרה בנושא אקטיביזם קווירי בישראל, מטעם מרכז לייפר ללימודי האישה והמגדר. במסגרת זו עוסקת זיו בחקר פרקטיקות קוויריות של הורות לסבית. היא מרצה בדרגת עמית הוראה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. זיו מרצה מאז 2008 בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון, ומאז 2016 היא משמשת כראש התוכנית. בנוסף, זיו שותפה במועצת המערכת של כתב העת "תיאוריה וביקורת" המונה 32 אנשים.

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכתה זיו להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב^[4].

עמדותיה

זיו עוסקת בתחומי התאוריה הקווירית בישראל^[2]. עמדותיה של זיו בנושא התאוריה הקווירית הביאו לביקורת כלפיה מבין התומכים האדוקים בתאוריה זו^[5]. זיו מבחינה, למשל, בין התאוריה הקווירית לבין התביעה לזהות קווירית. היא נוטה למחות כנגד התפיסה לפיה התאוריה הקווירית תובעת מכל אחד ואחת באופן אישי לקבל כאפשרות את היכולת לנזילות מבחינה מגדרית ומינית. לפי זיו, התאוריה הקווירית אמנם מציעה אופן הסתכלות מפרק ומערער על תחומי המיניות והמגדר; אך אין זה נכון, לדעתה, לצפות כי על אופציות אלו להיות זמינות אצל כל אדם תמיד.

גם עמדותיה של זיו בנושאי פורנוגרפיה נחשבות ליוצאות דופן^[6]. למרות הבהרתה כי היא מתנגדת נחרצות לניצול נשים בזנות ובפורנוגרפיה, היא תומכת בעצם קיום תחומים אלה, וזאת דווקא בשם זכויות הנשים העוסקות בהם מרצונן. לפי עמדתה, אם יש נשים המעוניינות, מבחירתן האישית וללא כפייה, להתפרנס מזנות או מפורנוגרפיה, יש פגם ערכי בניסיון למנוע מהן לעסוק בכך בשם אידאולוגיות פמיניסטיות או דאגה לזכויות האדם, אם בכך נפגעות זכויות האדם שלהן עצמן.

משפחתה

זיו מתגוררת בתל אביב עם בת-זוגה זה שנים רבות, המשוררת שרון אס, ולהן בן אחד^[7].

פרסומים

פרק בתוך "דרכים לחשיבה פמיניסטית - מבוא ללימודי מגדר", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2008.
"דנה אינטרנשיונל", בתוך: עדי אופיר (עורך), חמישים לארבעים ושמונה - גיליון מיוחד של תיאוריה וביקורת 401 (1999).
"חיקוי, ציטוט והתנגדות: הצרות המיגדריות של ג'ודית באטלר", "מכאן"' 2, 2001, עמ' 191–201
"הקרבן המדבר: תשוקה, חינוך ודיאלקטיקת ההכרה בז'וסטין של סאד", בספר עבד, התענגות, אדון: על סאדיזם ומזוכיזם בפסיכואנליזה ובביקורת התרבות, עורכים: יצחק בנימיני ועידן צבעוני, הוצאת רסלינג, 2002.
עמליה זיו, ‏בין סחורות מיניות לסובייקטים מיניים: המחלוקת הפמיניסטית על פורנוגרפיה, תיאוריה וביקורת גיליון 25, סתיו 2004
"האם עלינו לשרוף את O ?", אחרית דבר לספר סיפורה של O.
"לחצות את גבולות המגדר, לבגוד בגבולות הלאום – הפוליטיקה הפרפורמטיבית של כביסה שחורה", בספר הגירה, פריון וזהות, 2008.
מחשבות מיניות: תאוריה קווירית, פורנוגרפיה והפוליטיקה של המיניות, הוצאת רסלינג, 2013.
נערוּת, ספרית פועלים, 2022.

"The Beauty Trilogy." Feminist Review 46 (Spring 1994): 61-75.
“Toward a History of Bars in Israel.” Sappho in the Holy Land: Lesbian Existence and Dilemmas in Contemporary Israel. Eds. Chava Frankfort-Nachmias and Erella Shadmi. New York: SUNY Press. 2005
“Diva Interventions: Dana International and Israeli Gender Culture.” Queer Popular Culture. Ed. Thomas Peele. New York: Palgrave Macmillan, 2007
Explicit Utopias: Re-writing the Sexual in Women’s Pornography. SUNY Press. 2015.