עמק הכדים
| ערך מחפש מקורות | |
עמק הכדים (בלאית: ທົ່ງໄຫຫິນ) הוא אתר ארכאולוגי ברמת סיאנגקואנג בלאוס בו פזורים מקבצי סלעים החצובים בצורת כדים. ב-2019 העמק הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]
 | |||||
| אתר מספר 1 בעמק הכדים | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג |
אתר ארכאולוגי, מגלית, מישור  | ||||
| נתונים ומידות | |||||
| שטח |
174.56 הקטאר | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |
 לאוס | ||||
| מיקום |
סיינקהואנג | ||||
| קואורדינטות | 19°25′52″N 103°09′09″E / 19.431111111111°N 103.1525°E | ||||
  | |||||
עמק הכדים נמצא במחוז סיאנגקואנג של לאוס, במישור פווסואוון שעל רכס הרי אנאם המפריד בין לאוס לווייטנאם. בעמק פזורים על פני כ-50 קילומטרים אלפי כדים עשויים סלע הניצבים באלכסון בקבוצות, חלק מן הקבוצות כוללות כדים ספורים וחלקן כוללות מאות כדים במקבץ. גודל הכדים נע בין מטר אחד לשלשה, ומשקלם נע בין מאות קילוגרמים לטון.
באזור נמצא מספר רב של נפלים בתקופת המלחמה שהתנהלה בשנות ה-70. נוכחות נפלים מונעת ביצוע חקר מעמיק של האזור. עם תחילת המאה ה-21 נערכו מספר מבצעים לניקוי השטח ועתה חלק מהאזורים פתוחים לציבור.
מקור הכדים
עריכהאין חולק על כך שהכדים עתיקים מאוד וחוקרים מעריכים כי הם בני כאלפיים שנה, מלבד נתון זה אין עוד נתון שאינו שרוי במחלוקת, כך לגבי יוצרי הכדים, מקור האבן, שימושם וסיבת יצירתם. ישנם חוקרים הטוענים שהכדים שימשו לקבורה אך המקומיים מתעקשים שהכדים שימשו להכנת אורז ויין, מסורת נוספת טוענת שהכדים שימשו להכנת משקה "לאו לאו" הנמכר עד היום באזור.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתרי כדים מגליתיים בסיאנגקואנג - עמק הכדים באתר אונסק"ו (באנגלית)
- עמק הכדים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אתרי כדים מגליתיים בסיאנגקואנג - עמק הכדים באתר אונסק"ו (באנגלית)