ענבי טלי
ענבי טלי הוא קואופרטיב - האגודה החקלאית של מושב לכיש. הקואופרטיב מאגד את 66 המשקים החקלאיים במושב לכיש ומשווק בעיקר ענבים למאכל.[1][2] הקואופרטיב גם משווק ענבים של חקלאים נוספים בארץ.
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1960–הווה (כ־64 שנים) |
| בעלות | 66 המשקים החקלאיים שבמושב לכיש |
| מוצרים עיקריים | כ-30 זנים של ענבי מאכל |
| מנכ"ל | רפי אוראל |
| עובדים | כ-30 + כ-50 חקלאים |
| www.taligrapes.co.il | |
  | |
היסטוריה
עריכהמושב לכיש נוסד בשנת 1955. לכיש זכתה לפרסום עולמי בזכות תבליט ענק שנחשף בארמון המלך סנחריב שבנינווה המתאר את כיבוש העיר לכיש, ברקע התבליט נראים בבירור גפנים וכרמים. מעדויות היסטוריות וארכאולוגיות עולה כי אבותיהם של מתיישבי לכיש עסקו גם הם בגידול ענבים לפרנסתם.
כבר עם הקמת המושב בשנת 1955 שיווקו החקלאים את תוצרם במשותף מתוך הבנה ששיתוף פעולה יניב תוצאות טובות יותר. בשנות ה-60 נטעה הסוכנות היהודית כרמים בלכיש ובמושבים נוספים באזור. הכרמים היו מזן סולטנינה - ירוקים ללא חרצנים, וגודלו במטרה לשווק אותם כצימוקים. הכרמים לא הצליחו וחלק מחקלאי לכיש כבר החלו בעקירתם, אבל אז שתי קבוצות חקלאים הביאו איתן שיטות גידול מתקדמות והצליחו להפוך את ענבי הסולטנינה הקטנים לענבים גדולים וראויים לענבי מאכל, שקיבלו את השם תומפסון. כך משנות ב-70 המאוחרות החל הכרם להתפתח והפך לענף הגידול המרכזי במושב לכיש.
באותן שנים הענבים בלכיש שווקו במשותף בשם "ענבי לכיש". בתחילת שנות ה-80 החלו הכורמים במושבים השכנים ללכיש לשווק ענבים תחת שמות דומים, ועלה צורך לבדל את הענבים של המושב. וכך הוחלט על השם "ענבי טלי".[3]
האגודה החקלאית הוקמה בשנת 1960. השם "ענבי טלי" ניתן בשנת 1986. הקואופרטיב הוקם כדי לשווק את הענבים והתוצרת החקלאית של חברי האגודה ישירות לסיטונאים ולרשתות השיווק בישראל ומחוצה לה. הארגון החקלאי במסגרת האגודה מספק שירותי שיווק, רכש מרוכז של יבולים חקלאיים, הדרכה, סיוע ותמיכה בגידול ובפיתוח לחקלאי מושב לכיש, ללא מעורבות בכספי המשק הפרטי במושב, שבו כל יחידת משק היא פרטית.
היקפי השיווק והתוצרת
עריכההאגודה החקלאית משווקת תוצרת החקלאית במשקל של כ-25,000 טון לשנה, מתוכה כ-21,000 טון ענבי מאכל והשאר פירות קיץ וירקות שונים. הענבים המשווקים על ידי ענבי טלי מהווים כשליש מכמות ענבי המאכל המשווקים בישראל.[4]
בנוסף לגידול זני הענבים המסורתיים, כמו סופריור, תומפסון, וזני, ענבי טלי מגדלים בלעדית בישראל גם זנים אחרים של חברות פיתוח וטיפוח זנים בעולם, כגון ענבים מזן טימפסון, אוטום קריספ, סייבל וסקרלוטה. גם זנים אלה משווקים תחת המותג של ענבי טלי. בסך הכול משווקים כ-30 זנים של ענבי מאכל בכל הצבעים (ירוק, אדום, שחור), רובם המכריע ללא חרצנים. כמו כן משווקים גם פירות וירקות נוספים כמו עגבניות, פלפלים ועוד. האגודה מספקת תוצרת לכל רשתות השיווק הגדולות בישראל וכן לסיטונאים בכל רחבי הארץ.
בשנת 2002 זכתה ענבי טלי, יחד עם חברת Sanplast אריזות, בפרס כוכב ישראל מטעם התאחדות התעשיינים על ייצור אריזה ייחודית.
ביקורת
עריכהעל אף שענבי טלי איננה מוגדרת באופן רשמי כמונופול על שוק הענבים בישראל, קיימת ביקורת על פעילותה ועל כך שהיא מחזיקה בכוח רב בשוק זה. טענות על "מונופול סמוי" מצביעות על מחירים גבוהים לצרכנים ועל חסמים לכניסת מתחרים משמעותיים לשוק[5].
ביקורת נוספת מציינת כי ניסיונות להוזיל את מחירי הענבים וליצור תחרות נתקלו בקשיים. חברות כמו "בננות החוף" ו"רמי לוי" נכנסו לשוק עם מטרת להגדיל את מגוון הספקים, אך נתקלו במכשולים עקב שליטתה הרחבה של "ענבי טלי"[6].
בנוסף, חלק מהחקלאים הביעו התנגדות לכך שהאגודה החקלאית אינה מאפשרת תחרות חופשית בענף זה, מה שמשאיר את המחירים לצרכן גבוהים יחסית. הדיון הציבורי בנושא טרם הוביל לשינויים משמעותיים[7].
קישורים חיצוניים
עריכה- מירב קריסטל, הענבים לא שמעו על סוף העונה: התייקרו בעד 30%, באתר ynet, 20 בספטמבר 2018
עדי דברת-מזריץ, שוקי שדה, כל עינב זהב, והרבה מאוד כסף: "אין סיבה שנמכור במחיר נמוך יותר רק כי לציפורה מדיזנגוף נדמה שזה יקר", באתר TheMarker, 23 ביולי 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ עמר כהן, קשיים בחקלאות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בנובמבר 2016
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', מחקר: המיתוג של פירות וירקות לא תמיד משתלם לחקלאים, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2013
- ^ עמוס דה-וינטר, טוב שם טוב, באתר אגרו-משוב, 9 בספטמבר 2012.
- ^ מירב קריסטל, "מיתוג פרי - זה הכרחי", באתר ynet, 25 בספטמבר 2009
- ^ כתבה: מתחרים נוספים נכנסים לשוק הענבים, skkost5r5, באתר ynet
- ^ תבנית:מאמר
- ^ כתבה: דיון ציבורי על שוק הענבים בישראל, skkost5r5, באתר ynet