עיפרון

עיפרון הוא כלי כתיבה ידני לשם כתיבה, ציור, ורישום לרוב על דפי נייר. העיפרון עצמו עשוי לרוב בצורת מקלון אשר בתוכו (לכל האורך) יש צינור דקיק העשוי מגרפיט או גיר צבעוני.

עפרונות צבעונים ורגילים

עפרונות שלמים ומחודדים, ארוכים וקצרים

שאריות של חידוד עפרונות

אישה חובשת כובע בצורת חוד עיפרון לזכר קורבנות הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו"

מאפיינים

מוט הגרפיט שבמרכזו של העיפרון לרוב מצופה בעץ. גרפיט הוא חומר רך, ובעת הרישום נושרים ממנו פירורים זערוריים על הנייר. העיפרון נבדל ממרבית כלי הכתיבה (למשל עטים, צבעי פנדה) בכך שניתן למחוק את תוצריו. לעיתים קרובות נמצא בקצהו האחד של העיפרון מחק. במהלך השימוש בעיפרון נהוג לחדדו באמצעות מחדד. עפרונות צבעוניים עשויים מחומרים אחרים, לרוב סוגים של שעווה בתוספת פיגמנט.

היסטוריה

מאז העת העתיקה חיפשו בני האדם מכשיר כתיבה נוח שלא יצריך נשיאת קסת דיו ושניתן לטלטלו לכל מקום בלי להתלכלך. בתקופה הרומית ואולי אף לפניה הוחל השימוש בחרטי עופרת ופחם לכתיבה על פפירוס. חרתים אלה כונו penicillus, ומכאן השם לעיפרון במספר שפות אירופאיות (כגון pencil באנגלית). בשנת 1564 נמצאו מאגרים עצומים של גרפיט בקאמבריה, אנגליה, והתושבים המקומיים גילו כי ניתן להשתמש בו כדי לסמן כבשים. הגרפיט נמצא במצב צבירה מוצק וטהור, כך שניתן היה להפוך אותו בקלות למקלות. מרבץ זה היה והוא עדיין היחיד ברמת ניקיון כה גבוהה. במאה ה־17 הוחל בייצור המוני של עפרונות בגרמניה. בשנת 1802 הוציאה חברת קוהינור הארטמות' פטנט לייצור גלעין העיפרון העשוי תערובת של גרפיט וחרסית. ב־30 במרץ 1858 ניתן בפילדלפיה, פנסילבניה פטנט מספר 19,783 על חיבור מחק לקצה העיפרון.

מקור השם

יש מספר גרסאות: כיוון שבאותה עת הכימיה הייתה בחיתוליה, החומר החדש לא זוהה, נחשב בטעות כצורה של עופרת, וכונה plumbago (כמו Plumbum, השם הלטיני לעופרת). גרסה נוספת: המילה עיפרון מגיעה במקור מיוונית. בהתקופה הרומית העתיקה נהוג היה בכלי כתיבה שנקרא "זנב קטן": מעין מכחול קטן (שנקרא בלטינית: penicillus). הגרפיט נקרא כך משום שבשפה היוונית פירושה של המילה הוא: "לכתוב".

ייצור

ייצור עפרונות (וידאו)

תהליך ייצור העיפרון:
השיטה הישנה (למעלה):
1. יצירת חריץ בעץ.
2. הכנסת פיסת גרפיט.
3. שבירת יתרה עודפת של הגרפיט.
4. סגירת העפרון בעזרת פיסת עץ.
השיטה החדשה (למטה):
A. מוט עץ עגול מפוצל לשתיים.
B. מוט הגרפיט מוכנס פנימה.
C. שני החצאיים מודבקים חזרה.

בבית החרושת לעפרונות טוחנים את הגרפיט לאבקה דקה ואחר מערבבים אותה בחרסית ובמים. ככל שמרובה יותר החרסית, כן קשים יותר העפרונות. וככל שאחוז הגרפיט גדול יותר כן העפרונות רכים יותר. בעיפרון בדרגת גוון HB התערובת מכילה 65% (משקלי) גרפיט והשאר חרסית. כל דרגת קושי גבוהה יותר (מ־HB ל־F ומשם ל־H וכו') מושגת בהחלפת 2.5% גרפיט בחרסית. מדייסת הגרפיט והחרסית מכינים מוטות דקים וארוכים. לאחר ייבושם מחופים מוטות הגרפיט בעץ. מעטה זה נעשה משני חלקים, אשר לארכו של כל אחד חריץ. בחריצו של אחד החלקים שמים את חוט הגרפיט, ואחר כך מדביקים על גבי זה את החלק השני. לבסוף מועברים מעטי העץ המחוברים והממולאים בחוטי הגרפיט למכונות, והללו מקנות להם את הצורה הגלילית, חותכות אותם לקטעים קצרים ואף צובעות אותם.

דרגות הגוון

העיפרון השחור משמש לשרטוט ורישום ומיוצר בגוונים שונים בהתאם לשימוש. דרגת הקושי של תערובת הגרפיט-חרסית יוצרת את הבדלי גוני האפור. אם התערובת מכילה יותר חרסית כך היא יותר קשה ופריכה, הגוון בהיר יותר ונמחק ביתר קלות. סימון הקושי המקובל בישראל הוא בהתאם לתקן האירופי:

9H

8H

7H

6H

5H

4H

3H

2H

H

F

HB

B

2B

3B

4B

5B

6B

7B

8B

9B

קשה

→

בינוני

→

רך

הדרגה הנוחה לכתיבה רגילה היא HB. בדרגות H השתמשו בעבר לשרטוט קווי עזר בשרטוטים הנדסיים. על קו זה היו עוברים בקו 2B או בטוש על מנת להבליטו, ומחקו את המיותר. כיום תהליך זה מיותר עם המעבר לתוכנות שרטוט בעזרת מחשב (דוגמת תוכנות CAD) והעיפרון משמש לשרטוט בעיקר לצורכי הוראה לימוד ותהליכים מהירים וראשוניים של תכנון בסקיצה. עיפרון בדרגות B משמש גם כיום ככלי מרכזי לרישום יחד עם הפחם והעט.

עיפרון מכני

עפרונות מכניים

קופסת חודים בעובי 0.5 מ"מ

סוג אחר של עיפרון הוא העיפרון המכני (באנגלית: Mechanical pencil). נקרא בישראל גם "עט-עיפרון", "שפיצר", "עיפרון שפיצי", "עיפרון שפיצים" או "עיפרון חודים". זהו למעשה עיפרון אשר מוכנס לתוכו באופן ידני מקלון גרפיט דק. חלק קטן ממוט הגרפיט בולט החוצה מתוך גוף העיפרון המכני על מנת לכתוב. כאשר החוד נשחק לוחצים על לחצן שמוציא עוד חלק קטן מהחוד החוצה, וכך הלאה. כיום יש גם עפרונות "שייקר" שבהם החוד יוצא על ידי ניעור של העיפרון.

כל עיפרון כזה מותאם לעובי מסוים של חוד גרפיט אשר רק הוא יכול להיכנס לתוך העיפרון. עובי מוט הגרפיט נמדד במילימטרים, לדוגמה: חוד 0.5 הוא חוד גרפיט בקוטר חצי מילימטר (0.5 מילימטר), אותו מכניסים לתוך עיפרון מכני 0.5. הסוגים הנפוצים של חודי הגרפיט הם 0.2, 0.3, 0.5, 0.7 ו־0.9. ומגיעים בדרגות קושי רבות. ככל שהקוטר קטן יותר העיפרון יצייר קו דק יותר אבל יהיה שביר יותר. הקוטר הנפוץ ביותר הוא 0.5 ואחריו 0.7.

עיפרון מכני דומה לעט בכך שאין צורך לחדד אותו ולנקות את השאריות. אולם יש לו יתרון על עט בכך שניתן למחוק את הכתוב עם מחק.

ראו גם

• עיפרון צבעוני
• עיפרון מסיס במים

לקריאה נוספת

• הנרי פטרוסקי, חפצים שימושיים, הוצאת עם עובד

קישורים חיצוניים

• עפרונות ו"עופרת" (באנגלית)
• היסטוריה של העיפרון (באנגלית)
• עיפרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)