עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות

המונח עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות הוא כלל בהלכות שבת, ובהלכות צדקה, לפיו אדם שאין לו יכולת כלכלית לקיים את מצוות עונג שבת, עליו להימנע מלענג את השבת כדי לא להיזקק למתנות מהבריות.

מקור הכלל

כלל זה מופיע מספר פעמים בתלמוד הבבלי בשם רבי עקיבא: ”שבעה דברים צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו... ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות...”

כמו כן רבי יוחנן מוסר את הכלל הזה בשם אנשי ירושלים.

בגמרא מעמידים את דברי המשנה במסכת פאה לפיהם מי שיש לו מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מכספי הצדקה כשיטת רבי עקיבא.

כלל זה נפסק להלכה, כגון בדברי הרמב"ם: ”לעולם ידחוק אדם עצמו ויתגלגל בצער ואל יצטרך לבריות ואל ישליך עצמו על הצבור, וכן צוו חכמים ואמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.” הטור: ”לעולם ירחיק אדם עצמו מהצדקה, ויגלגל עצמו בצער, שלא יצטרך לבריות. וכן צוו חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.”

ההלכה במצבים כלכליים שונים

בבואה לקבוע את חובת האכילה והשתייה בשבת, מבחינה ההלכה בין מצבים כלכליים שונים:

• אדם מבוסס מבחינה כלכלית - מחויב לקנות לסעודות השבת את מיטב המאכלים המקובלים בדורו ובמקום מגוריו, לפי יכולתו.
• אדם שמצבו הכלכלי אינו שפיר, אך ידוע לו שאם ילווה כסף לצורך השבת יוכל להשיב את ההלוואה בעתיד – עליו ללוות כסף ולקנות לפחות מאכל מכובד אחד לכבוד השבת. לאדם זה מובטח בהלכה ובאגדה כי הקב"ה ישיב לו את ההוצאות שהוציא למען עונג השבת.
• אדם עני שאף אם ילווה לא יוכל לפרוע את חובו – אל לו ללוות מאומה לצורך השבת, ועליו נאמר "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות".

במצוות אחרות

למרות הכלל לפיו אין ליטול כספי צדקה לצורך מצוות עונג שבת, מצאנו כמה מצוות בהן ההדרכה היא ליטול צדקה כדי לקיימן:

• לגבי הדלקת נרות חנוכה - כתב הרמב"ם: "אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק".
• לגבי ארבע כוסות בליל הסדר - כתב השולחן ערוך: "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, ימכור מלבושו או ילוה או ישכיר עצמו בשביל יין לארבע כוסות". ויש שביארו שאם נזקק לכך, ייטול צדקה.

קישורים חיצוניים

• הרב דוד כוכב, אל תצטרך לבריות, באתר פורטל הדף היומי