תיאם הוא בנו של דיפלומט מגינאה שעבד בבון, בירתה של גרמניה המערבית. כאשר היה בן 15 החל לשחק בנוער של פ.צ. קלן, ובעונת 1994/95, כאשר היה בן 20, החל לשחק בקבוצה הבכירה של קלן. תיאם נשאר בקבוצה הבוגרת של קלן במשך ארבע עונות רצופות, בהן הפך לשחקן משמעותי, והבקיע ארבעה שערים ב-89 משחקי ליגה. בעונת 1997/98 נשרו קלן ותיאם אל הבונדסליגה השנייה, ותיאם עבר לשטוטגרט. תיאם שיחק בשטוטגרט שלוש עונות. בשתי העונות הראשונות סיים עם הקבוצה במרכז הטבלה, אך בעונה השלישית, 2000/01, השתתף עם שטוטגרט במאבקי הירידה, כאשר הקבוצה הייתה שרויה במשבר כלכלי עמוק. בתום עונה זו, לאחר שנשאר בליגה עם שטוטגרט, עזב את הקבוצה עם תשע הבקעות ב-89 הופעות, וחתם בשורותיה של אלופת אירופה הטרייה, באיירן מינכן. תיאם פתח את העונה עם הפסד 3-2 לליברפול בגמר הסופר קאפ האירופי, בו שיחק 90 דקות. תיאם שיחק 12 משחקי ליגה בעונתו הראשונה בקבוצה, ולא מצא את מקומו בקבוצה, אך נכנס כמחליף בגמר הגביע הביניבשתי בנובמבר 2001 בדקה ה-118, במקומו של קלאודיו פיסארו. בגמר זה, ניצחה באיירן מינכן בהארכה את בוקה ג'וניורס. את עונת 2002/03 החל תיאם בבאיירן מינכן, אך הסתכסך עם המאמן אוטמאר היצפלד, ובפגרת החורף עבר לוולפסבורג, קבוצה ששמה לעצמה מטרה באותם ימים, להגיע תוך מספר שנים לצמרת הכדורגל הגרמני. תיאם שיחק בקבוצה במשך חמש עונות וחצי, בהן הקבוצה תקעה יתד בבונדסליגה, ותיאם היה במרבית התקופה הזו שחקן מפתח. בשנת 2008 פרש תיאם ממשחק פעיל, לאחר שצבר 117 הופעות ליגה והבקיע 10 שערים במדי וולפסבורג, והשתלב בצוות הניהולי של וולפסבורג, תחילה כעוזר מאמן, ולאחר מכן כמנהל ספורטיבי בקבוצת המילואים.