פג'ר (רקטה)

פג'ר
فجر
	רקטת פג'ר 5 - 333 מ"מ
מידע בסיסי
ייעוד	רקטת קרקע-קרקע
ארץ ייצור	איראן בסיוע קוריאה הצפונית וסין
יצרן	התעשיות הביטחוניות של איראן
שימוש ראשון	24 ביולי 2006
פעילות מבצעית	מלחמת לבנון השנייה
מלחמות ומבצעים	מלחמת לבנון השנייה; מבצע עמוד ענן; מבצע צוק איתן; מלחמת חרבות ברזל[דרוש מקור]
תקופת השירות	1996–הווה (כ־28 שנים)
משתמשים	איראן; סוריה; חזבאללה; חמאס; הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני;
גרסאות	פג'ר 3 ופג'ר 5
מאפיינים כלליים
משקל	פג'ר 3: 407 ק"ג; פג'ר 5: 915 ק"ג
ממדים
אורך	פג'ר 3: 5.2 מטר; פג'ר 5: 6.486 מטר
קוטר	פג'ר 3: 240 מ"מ; פג'ר 5: 333 מ"מ
ביצועים
מהירות	ירי מתבצע בכ-8 שניות, הרקטה מגיעה ליעדה בין דקה לשתיים
טווח	פג'ר 3: כ-43 ק"מ (כ-25 מייל); פג'ר 5: כ-75 ק"מ (כ-45 מייל)
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	פג'ר 3: נפיץ 45 ק"ג; פג'ר 5: נפיץ 90 ק"ג

פַגְ'ר (בפרסית ובערבית: فجر, שפירושו "שחר") היא רקטה ארטילרית תוצרת איראן המיוצרת על ידי ארגון תעשיות החלל והאוויר של איראן. הרקטה יוצרה החל מ-1991 בסיוע קוריאה הצפונית ולפי דיווחים גם בסיועה של סין. רקטות מסוג זה הועברו על ידי איראן לחזבאללה ולחמאס. מוכרים שני דגמים של הרקטה הארטילרית פג'ר:

פג'ר 3, שהיא רקטה בקוטר של 240 מ"מ שמגיעה לטווח של 43 קילומטר.
פג'ר 5, בקוטר של 333 מ"מ ובעלת טווח של 75 קילומטר.

את משגרי הרקטות ניתן להציב גם על כלי רכב, והירי מתבצע בקצב של 4 עד 8 שניות, עובדה שמקלה על חוליות הירי לשגר ולברוח במהירות. כמו כן, פותחה גרסה של פג'ר 5 בעלת טווח ארוך יותר ומבוססת הנעה דו-שלבית, שלא ברורה מידת מבצעיותה^[1].

מפרט טכני

נתון	פג'ר 3	פג'ר 5
אורך	5.2 מטר	6.486 מטר
קוטר	240 מ"מ	333 מ"מ
משקל	407 ק"ג	915 ק"ג
רש"ק	נפיץ 45 ק"ג	נפיץ 90 ק"ג
טווח	כ-43 ק"מ (כ-25 מייל)	כ-75 ק"מ (כ-45 מייל)
דיוק	רדיוס של 1000 מטר	רדיוס של 850 מטר

הראש הקרבי של רקטת פג'ר 3 אינו מכיל רסס נגד אדם (כדוריות מתכת או רסיסים בצורה גאומטרית שונה), אולם עקב משקלו הרב הוא מסוגל לגרום לנזק ניכר, בעיקר למבנים.

שימוש מבצעי בסכסוך הערבי-ישראלי

איראן חימשה ברקטות אלו את ארגון הטרור השיעי חזבאללה ואת ארגון טרור החמאס כדי ליצור מאזן אימה כנגד ישראל. חזבאללה הצטייד במספר לא ידוע של משגרים ניידים המסוגלים לשגר לעומק ישראל.

רקטות פג'ר 3 נורו אל ישראל בעת מלחמת לבנון השנייה, ופרסום רשמי ראשון לכך ניתן בתאריך 24 ביולי 2006, עת הוצגו חלקי רקטות אלה לעיתונאים. בניגוד למדווח בכלי תקשורת רבים, הפגיעה הקטלנית שגרמה לאסון מוסך הרכבת בחיפה בו נהרגו 8 אנשים, לא נגרמה על ידי פג'ר 3, אלא על ידי רקטה בקוטר 220 מ"מ מתוצרת סוריה.

ביום השלישי למלחמת לבנון השנייה בוצעה מתקפה אווירית מוצלחת אשר כונתה "ליל הפאג'רים", בה הושמד חלק גדול ממערך רקטות הפג'ר. היא התאפשרה הודות למודיעין איכותי ומדויק בדבר פריסת רקטות הפג'ר במבנים בדרום לבנון^[2]. התקפה זו הביאה לתחושה אופטימית בצמרת צה"ל^[3]. ולאמונה (שהתבדתה בדיעבד) כי חיל האוויר לבדו יוכל להכריע את המערכה ובכך יימנעו הסיכון והאבדות הכרוכות בהכנסת כוחות קרקעיים לאדמת לבנון לשם השמדת הרקטות.

ב-28 ביולי נורו לאזור עפולה רקטות אותן כינה חזבאללה בשם "ח'ייבר 1" כדי לרמוז על ההקשר ההיסטורי, בו מוחמד השמיד והכניע את יהודי ח'ייבר בקרב ח'ייבר. התקשורת דיווחה שמדובר ברקטות פג'ר 5^[4], אבל תא"ל אלון פרידמן, ראש מטה פיקוד צפון, שהתראיין לתוכנית החדשות של רשת ב' אמר שהרקטות שנורו על עפולה אינן מסוג פג'ר 5, אלא רקטות סוריות ישנות. הרקטות נחתו בשטחים פתוחים ולא גרמו לנפגעים. חיל האוויר הישראלי השמיד את המשגר שירה את הרקטות לעבר עפולה.

שאריות פג'ר 5 שיורט על ידי כיפת ברזל במבצע צוק איתן

בנובמבר 2012 במהלך מבצע עמוד ענן שיגר החמאס מספר רקטות לעבר תל אביב וירושלים, אשר לדברי הארגון היו מסוג M-75, גרסה מקומית של פג'ר 5. חלק מן הרקטות יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל שהוצבה באזור^[5]. הרקטה שפגעה בבניין בראשון לציון ב-20 בנובמבר 2012 הייתה פג'ר 5^[6].

ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן שיגר החמאס מספר רקטות מסוג פג'ר 5 לעבר תל אביב, ראשון לציון וירושלים. חלק מהרקטות יורטו על ידי כיפת ברזל.

ב-14 במרץ 2019, שוגרו שתי רקטות פג'ר 5 מרצועת עזה לעבר תל אביב וישובי גוש דן. לא היו נפגעים מהירי^[7].

ב-25 במרץ 2019, שוגרה מרצועת עזה רקטת פג'ר 5 מרצועת עזה לעבר השרון, ופגעה פגיעה ישירה בבית במושב משמרת וכתוצאה מכך נפצעו 7 בני אדם פגיעות קלות עד בינוניות מהרסיסים או ההדף^[8].

ב-18 בנובמבר 2024, שוגר מלבנון מטח של 5 רקטות פג'ר 5 לעבר שפרעם, ארבע יורטו, החמישית פגעה פגיעה ישירה בבית וכתוצאה מכך אישה אחת נהרגה ושני בני אדם נפצעו^[9]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פג'ר בוויקישיתוף

אלון בן דוד ויואב לימור, קיל טיל, באתר ynet, 17 באפריל 2008
רקטות ארטילריות של איראן
רקטות ארטילריות של איראן, בפורום צבא וביטחון, פרש

הערות שוליים

^ הצגה של רקטה מונעת בהנעה דו-שלבית - פג'ר 5
^ לילך גונן, אתר חיל האוויר, כך השמיד חיל האוויר את רוב מערך הרקטות של חיזבאללה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 ביולי 2012
^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, הוצאת "ידיעות אחרונות", 2007, עמוד 83
^ שרון רופא-אופיר, לראשונה: טילים ארוכי-טווח נחתו באזור עפולה, באתר ynet, 28 ביולי 2006
^ לראשונה: כיפת ברזל יירטה רקטה שנורתה לת"א, באתר ynet, 17 ביולי 2012
^ אלי סניור ושחר חי, הפגיעה בראשון לציון: רצה לראות יירוט - ונפצע, באתר ynet, 20 בנובמבר 2012
^ ניר דבורי, כתב צבאי גלעד שלמור אוהד חמו, ‏שני טילי פאג'ר נורו מעזה לת"א, באתר ‏מאקו‏, 14 במרץ 2019
^ תוצרת איראן: זו הרקטה שנורתה לת"א, ישראל היום, 15 במרץ 2019
^ יואב זיתון, תחקיר צה"ל על הפגיעה בשפרעם: 4 רקטות כבדות יורטו, ואחת חדרה את הממ"ד, באתר ynet, 19 בנובמבר 2024

[1] הצגה של רקטה מונעת בהנעה דו-שלבית - פג'ר 5

[2] לילך גונן, אתר חיל האוויר, כך השמיד חיל האוויר את רוב מערך הרקטות של חיזבאללה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 ביולי 2012

[3] עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, הוצאת "ידיעות אחרונות", 2007, עמוד 83

[4] שרון רופא-אופיר, לראשונה: טילים ארוכי-טווח נחתו באזור עפולה, באתר ynet, 28 ביולי 2006

[5] לראשונה: כיפת ברזל יירטה רקטה שנורתה לת"א, באתר ynet, 17 ביולי 2012

[6] אלי סניור ושחר חי, הפגיעה בראשון לציון: רצה לראות יירוט - ונפצע, באתר ynet, 20 בנובמבר 2012

[7] ניר דבורי, כתב צבאי גלעד שלמור אוהד חמו, ‏שני טילי פאג'ר נורו מעזה לת"א, באתר ‏מאקו‏, 14 במרץ 2019

[8] תוצרת איראן: זו הרקטה שנורתה לת"א, ישראל היום, 15 במרץ 2019

[9] יואב זיתון, תחקיר צה"ל על הפגיעה בשפרעם: 4 רקטות כבדות יורטו, ואחת חדרה את הממ"ד, באתר ynet, 19 בנובמבר 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]