פאטוס נאנו
פאטוס נאנו (באלבנית: Fatos Nano; ⓘⒾ), נולד ב-16 בספטמבר 1952) הוא פוליטיקאי אלבני שכיהן כראש ממשלת אלבניה בין השנים 1997 ל-1998 ובין 2002 ל-2005. הוא היה המנהיג הראשון ומייסד המפלגה הסוציאליסטית של אלבניה.
לידה |
16 בספטמבר 1952 (בן 72) טירנה, אלבניה | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | אלבניה | ||||||||||||
השכלה | אוניברסיטת טירנה | ||||||||||||
עיסוק | פוליטיקאי | ||||||||||||
מפלגה | המפלגה הסוציאליסטית של אלבניה | ||||||||||||
| |||||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||||
מסדר ג'ירג' קסטריוטי סקנדברג | |||||||||||||
חתימה | |||||||||||||
נאנו היה מועמד בבחירות לנשיאות אלבניה בשנת 2007, אך לא זכה. הוא ניסה שוב בבחירות לנשיאות ב-2012, אך הוא אפילו לא התאים כמועמד, משום שמנהיגי המפלגות בפרלמנט מנעו מחברי הפרלמנט שלהם לבחור בו כמועמד בבחירות.
ביוגרפיה
עריכהפאטוס נאנו נולד בטירנה לטאנה נאנו, מנהל לשעבר של הרדיו האלבני, ולמריה נאנו.
בשנתו השנייה בתיכון הקים להקת רוק שהוא היה הסולן שלה, הם ניגנו את המוזיקה של הביטלס, מוזיקה שהייתה לקהל הרחב במדינה באותה תקופה. הוא סיים את לימודיו בכלכלה פוליטית באוניברסיטת טירנה בשנת 1974. לאחר סיום לימודיו בשנת 1978 עבד נאנו בניהול המפעלים המתכתיים של אלבסן עד 1981. מ-1981 עד 1984 שימש נאנו ככלכלן בחווה החקלאית של פריסקה בטירנה. ב-1984 מונה כחוקר בעיות סוציו-אקונומיות ורפורמות בכלכלות השוק של מדינות הגוש המזרחי במכון למחקרים מרקסיסטיים-לניניסטים בטירנה, שם עבד עד 1990.[1]
קריירה פוליטית
עריכהנאנו החל את הקריירה הפוליטית שלו בדצמבר 1990, אז מונה למזכיר הכללי של מועצת השרים.[1] בינואר 1991, הוא קודם לתפקיד סגן ראש הממשלה, בממשלת אדיל סארצ'ני. נפילת המשטרים הקומוניסטיים במדינות שונות במרכז ומזרח אירופה אילצה את הנשיא רמיז אליה להסיר בהדרגה את הנומנקלטורה הקומוניסטית הישנה מהשלטון והממשלה, ובסוף פברואר 1991, מינה אליה את נאנו לראש ממשלת המעבר במטרה לארגן את הבחירות הפוסט-קומוניסטיות הדמוקרטיות הראשונות במדינה שנערכו באותה שנה ולהכין את המעבר של המדינה לקראת דמוקרטיה ליברלית וכלכלת שוק. הבחירות לפרלמנט נערכו ב-31 במרץ 1991 שם זכתה מפלגת הלייבור של אלבניה ברוב. רמיז אליה מינה את נאנו בפעם השנייה לראש הממשלה החדש. עם זאת, ממשלתו החדשה לא החזיקה מעמד יותר מהראשונה, שכן שבוע אחד לאחר שביתה כללית שאורגנה על ידי האיגודים העצמאיים אילצה אותו להתפטר כעבור שבועיים. הקונגרס ה-10 של מפלגת הלייבור נערך ביוני 1991, אשר קיבל שלוש החלטות חשובות; תחילה היא שינתה את שמה של מפלגת הלייבור למפלגה הסוציאליסטית של אלבניה, אחר כך היא גירשה את כל חברי הפוליטביורו, ולאחר מכן היא בחרה בננו כמנהיגה החדש של המפלגה הסוציאליסטית של אלבניה ב-13 ביוני 1991.[1]
מאסר
עריכהלאחר שהמפלגה הדמוקרטית של אלבניה זכתה בבחירות לפרלמנט ב-22 במרץ 1992, הקים הפרלמנט בתחילת 1993 ועדה שתחקור את פעילותו של פאטוס נאנו בגין שחיתות והתעללות לכאורה עם ניהול הסיוע ההומניטרי שניתנה על ידי איטליה במהלך המשבר הכלכלי שנמשך מ-1990 עד תחילת 1992.
ב-3 באפריל 1994 נגזרו על נאנו 12 שנות מאסר. עצומה חתומה על ידי 700 אלף איש נשלחה לנשיא סאלי ברישה בבקשה לשחרר את נאנו מהכלא.
בשנת 1997, קריסת הונאת פונזי סימנה את תחילתו של מרד עממי נגד הנשיא ברישה, שנאלץ להתפטר ביולי 1997.[2] ברישה כינס בחירות לפרלמנט בטרם עת ב-29 ביוני והעניק חנינה כללית לכל האסירים ב-1997. במרץ 1997, גם נאנו שוחרר מהכלא. נאנו נמצא חף מפשע על ידי בית משפט בטירנה בגין שימוש לרעה בכוח ושחיתות לכאורה בשנת 1999.
קדנציה שנייה ושלישית
עריכההבחירות לפרלמנט ב-29 ביוני 1997 היו ניצחון מוחץ עבור המפלגה הסוציאליסטית של אלבניה. נאנו מונה לראש הממשלה על ידי הנשיא רג'פ מיידני. הפיכה במדינה בוצעה ב-14 בספטמבר 1998 על ידי ההנהגה הרדיקלית של המפלגה הדמוקרטית של אלבניה במהלך הלוויה של אזם חיידרי במטרה להשתלט על השלטון בכוח ולרצוח את נאנו. כדי להימנע מרציחתו על ידי ההמון הזועם, החליט נאנו לברוח למעון הממשלה בפוגרדץ.
ב-28 בספטמבר 1998 בחר נאנו להתפטר מראשות הממשלה, ופרש מהחיים הפוליטיים.[3]
לאחר שהמפלגה הסוציאליסטית זכתה בפעם השנייה בבחירות לפרלמנט ב-24 ביוני 2001, חזר נאנו לפוליטיקה לאחר שנתיים של חוסר פעילות על ידי פתיחת התנועה שנקראת קתרזיס.[4]
בתחילת 2002 ניסה נאנו ללא הצלחה להתמודד על תפקיד נשיא אלבניה, אך ב-25 ביולי 2002 הוא מונה על ידי הנשיא החדש שנבחר אלפרד מויסיו לראש הממשלה בפעם השלישית.
בחורף 2004, אורגנו מספר הפגנות עם למעלה מ-20,000 איש על ידי האופוזיציה בראשות סאלי ברישה בדרישה מנאנו להתפטר מתפקיד ראש הממשלה, אשר נודעה בשם תנועת "נאנו הסתלק".[5]
ב-3 ביולי 2005 הפסידה המפלגה הסוציאליסטית בבחירות וברוב בפרלמנט. נאנו התפטר מתפקיד ראש הממשלה וגם כיו"ר המפלגה הסוציאליסטית ב-1 בספטמבר 2005. מאז, הוא פרש מהחיים הציבוריים והפוליטיים, והוא ממעט להופיע לראיונות בתוכניות אירוח פוליטיות ובכלל.
נאנו היה מועמד בבחירות לנשיאות אלבניה בשנת 2007, אך לא זכה. הוא ניסה שוב בבחירות לנשיאות ב-2012, אך הוא אפילו לא התאים כמועמד, משום שמנהיגי המפלגות בפרלמנט מנעו מחברי הפרלמנט שלהם לבחור בו כמועמד בבחירות.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 wikileaks, Biography of New Albanian Prime Minister Fatos Nano, 8 באוגוסט 1997
- ^ Perlez, Jane (1997-03-12). "Anarchy of Thugs Menaces Albania". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-06-30.
- ^ BBC News | Monitoring | Fatos Nano's address to nation, news.bbc.co.uk
- ^ Www.albdreams.net, ALBDREAMS SUPLEMENT: Prapaskenat e rikthimit në politikë të Fatos Nanos, ALBDREAMS SUPLEMENT, 2010-10-19
- ^ "Thousands join Albania protests" (באנגלית בריטית). 2004-02-21. נבדק ב-2022-06-30.