פאל פאנדי
פאל פאנדי (שינה את שמו מקרדוש שהיה במקור קוֹהְן שהיא הגרסה ההונגרית-אוסטרית לכהן, בהונגרית: Pándi Pál; דברצן, 2 באוגוסט 1926 – בודפשט, 19 בינואר 1987) היה היסטוריון ספרות יהודי-הונגרי, מבקר, עורך, פרופסור באוניברסיטה זוכה פרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל לפרס ישראל) וכן זכה פעמיים בפרס אטילה יוז'ף (הפרס הספרותי הגבוה בהונגריה). הוא בנו של לאסלו קרדש. והיה חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים משנת 1973 וחבר מלא משנת 1985.
 | |
| לידה |
2 באוגוסט 1926 דברצן, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1987 (בגיל 60) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| שפות היצירה |
הונגרית |
| פרסים והוקרה |
פרס קושוט (1970) |
  | |
תחום המחקר העיקרי שלו: עידן הנאורות, הרפורמציה הפרוטסטנטית, השירה וחייו של שנדור פטפי.
ביוגרפיה
עריכהפאל פאנדי נולד במשפחה יהודית כבנם של לאסלו קרדוש (1898–1987) ושל קורנליה גלבמן (1901–1983).[1] הוא למד בבית ספר יסודי ובית הספר התיכון בעיר הולדתו. בשל מוצאו היהודי גורש למחנה ריכוז ב-1944. הוא היה במחנה הריכוז לקסנבורג שליד ווינה[2] הוא שרד וכבר בשנת 1945 חזר לבודפשט. התחיל את לימודים גבוהים במחלקה ההונגרית-גרמנית של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) כסטודנט במלגת קולג' אטווש. כבר מ-1949 לימד ספרות עידן הנאורות, הרפורמציה ואת מהפכת 1848 בהונגריה ואת מאבק החירות של 1848–1849 בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת אטווש לוראנד. תחום המחקר העיקרי שלו היה השירה והקריירה של המשורר הלאומי ההונגרי שאנדור פטפי. פאנדי לימד כמה סמסטרים גם באוניברסיטת סגד. הוא היה מרצה מצוין והסטודנטים נהרו להרצאותיו על הספרות ההונגרית.
פאנדי ערך מדריכים לתולדות הספרות וערך אוספי טקסט, כתב מונוגרפיות וניתח יצירות ספרותיות הונגריות. הוא מונה לראש המחלקה ב-1967 וממנה התפטר ב-1983.
הוא עסק גם בספרות הונגרית בת זמננו, ופעל כמבקר של יצירות ספרות עכשוויות בתחום זה. משנת 1955 ערך את טור התרבות של היומון "עם חופשי" (Szabad Nép), בשנת 1956 שיבח את המרד ההונגרי בטורים של עיתון זה, אך עד מהרה צידד בקו של יאנוש קאדאר. בשנת 1961, הוא היה אחד המייסדים והעורכים של "כתיבה חדשה" (Új Írás), משנת 1967 היה ראש טור התרבות של העיתון ההונגרי הגדול ביותר נפסבדשאג במשך ארבע שנים ולאחר מכן היה חבר מערכת של טור זה. משנת 1972 היה המייסד והעורך של הזרם החדש של כתב העת "קריטיקה".[3]
מחקריו (מבחר)
עריכה- שנדור פטפי. הקריירה של המשורר עד סוף 1844. 1961. (כתב יד, עבודת גמר לקבלת תואר קנדידט (דוקטורט זוטר))
- ספרות שקועה? : מחקרים.[4] בודפשט: הוצאת ספרות יפה. 1963. 209 עמודים.
- תור הזהב הראשון שלנו: מאמרים, מחקרים על ספרות של עידן הנאורות ההונגרית והרפורמה. בודפשט: הוצאת ספרים בדיוניים, 1976. 620 עמודים.
- "מעבר רוחות רפאים" בהונגריה. הופעת רעיונות סוציאליסטים וקומוניסטיים אוטופיים בעידן הרפורמה. כרך 1 בודפשט: הוצאת מאגווטה 1972. 569 עמודים.
- פטפי ולאומיות. בודפשט: הוצאה לאור אקדמית, 1974. 307 עמודים.
- באנק באן הערות. בודפשט: הוצאה אקדמית, 1980. 2 כרכים. מסת"ב 963-05-2281-0
- עם הצורך בריאליזם: המסקנה השנייה. בודפשט: הוצאת קושוט, 1980. 320 עמודים; (ספרייה קטנה אסתטית)
- בדרך לדרמות של פרקש בויאי: האדם והדרמה: הערות על דרמות הונגריות של תחילת המאה ה-19, 26 במאי 1986, הוצאת אקדמיה, 1989
- בדיקת עומס. נקודות קריטיות בקריירה של מבקר ספרות; כרך, הקדמה אנדראש קרדוש; הוצאת Magvető, בודפשט, 2022 (עובדות ועדים)
מתוך עריכותיו ובחירותיו
עריכה- Ludas Matyi : komikai elbeszélés / Fazekas Mihály ; [a bev. Pándi Pál munkája] Budapest : Franklin, 1950. 54 p.
- Csokonai Vitéz Mihály válogatott versei / [bev. és vál. Pándi Pál] Budapest : Szépirod. Kiadó, 1953. 116 p. (Ser. Szépirodalmi kiskönyvtár; 61.)
- A magyar irodalom története 1849-ig /[szerk. Bóka Lászlóval.] Budapest : Bibliotheca, 1957. 492 p.
- Petőfi Sándor összes költeményei. [Sajtó alá rend. és utószó Pándi Pál]. Budapest : Magyar Helikon, 1960. 1306 p. (Helikon klasszikusok; Díszkiadás)
- Szöveggyűjtemény a forradalom és szabadságharc korának irodalmából. Budapest. : Tankönyvkiadó, 1962. 1050 p.
- Tanulmányok Petőfiről / szerk. Tóth Dezsővel. Budapest : Akadémiai Kiadó, 1962. 509 p. (Irodalomtörténeti könyvtár ; 9.)
- A magyar irodalom története 1772-től 1849-ig. 3. köt. Budapest : Akadémiai Kiadó, 1965. ISBN 963-05-1642-X
- Szöveggyűjtemény a felvilágosodás korának irodalmából : [egyetemi segédkönyv]. (Főszerk. Pándi Pál, szerk. Mezei Márta; Szuromi Pál.) Budapest : Tankönyvkiadó, 1982. 2 db. ISBN 963-17-6357-9
ספרות (מבחר)
עריכה- Németh G. Béla: Egyoldalú arcképvázlat – egyoldalú emlékekből, a megértés vágyával. Új Írás, 1989. 2. sz. pp. 102–109.
- Rejtőzködő legendárium : Fejezetek egy kultúrpolitikus sorstörténetéből / [az interjúkat kész. és a kötetet szerk. Csáki Judit, Kovács Dezső] Budapest : Szemtanú K., 1990. 484 p. ISBN 963-15-4282-3 (Pándi Pál műveinek bibliográfiáját Fráter Zoltán állította össze. Bibliogr. p. 457-480.)
פרסים והוקרה
עריכה- פרס אטילה יוז'ף (1954, 1962)
- פרס קושוט (1970)
לקריאה נוספת
עריכה- Új magyar irodalmi lexikon III. (P–Zs). Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. 1567–1568. o. ISBN 963-05-6807-1 (הלקסיקון הספרותי ההונגרי החדש)
ראו גם
עריכה- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- דיוקן של פאל פאנדי
- Literatura története az MTA Irodalomtörténeti Intézet honlapján (תולדות כתב העת "ליטרטורה" במכון להיסטוריה של האקדמיה ההונגרית למדעים)
- Ungvári Tamás: Az életem enciklopédiája. Scolar Kiadó, Budapest, 2012. (טמאש אונגווארי: האנציקלופדיה של חיי)
מאמרים קשורים
עריכה- העם החופשי במהפכה של 1956
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a balmazújvárosi polgári házassági akv. 165/1923. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-02-18.
- ^ MÉL: A laxenburgi koncentrációs táborba vitték.
- ^ A Kritika 1963-1971-ig az MTA folyóirata, (1972-től a Literatura lépett a helyébe.)
- ^ A második világháború előtti szocialista felfogású írókat ismerteti.