פארק נחל באר שבע
פארק נחל באר שבע הוא פארק בישראל, המשתרע בתוואי נחל באר שבע, העובר בבאר שבע, מתל באר שבע עד שכונת נווה זאב, באורך של כ-8 ק"מ. שטח הפארק הוא כ-5,300 דונם וכולל את האמפיתיאטרון הגדול ביותר בישראל עם כ-12,000 מקומות ישיבה, האגם המלאכותי הגדול בישראל בשטח של כ-90 דונם[1], טיילת על גדות נחל באר שבע, שבילי אופניים, מגוון שטחים ירוקים פתוחים, 11 בוסתנים, אתרים היסטוריים וארכאולוגיים, מתקני משחק ענקיים לילדים ולמבוגרים וספורטק[2]. המיזם נאמד בעלות משוערת של ב-400 מיליון שקלים.
נתונים ומידות | |
---|---|
שטח | 5,300 דונם |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
מיקום | באר שבע |
קואורדינטות | 31°14′08″N 34°48′30″E / 31.235666666667°N 34.808277777778°E |
אתר רשמי | |
היסטוריה
עריכהעבודות ניקוי הביוב, פסולת הבניין ופסולת המחצבה מתוואי הנחל בוצעו בין שנת 2000 לשנת 2001. תוכנית האב לפרויקט שיקום הנחל אושרה כבר בינואר 2002[3] ובאוקטובר 2009 אישרה עבורו הממשלה תקציב של 150 מיליון ש"ח בפריסה ל-7 שנים[4][5] שמתוכם 21 מיליון ש"ח הוקצו לצורך פיתוח דרכי גישה על ידי משרד התחבורה[6]. לצד הממשלה גם גופים נוספים נרתמו למימון הפרויקט, ביניהם הקרן הקיימת לישראל וגופים פרטיים[7].
חלקי הפארק
עריכהסקירה ממזרח למערב:
אגם באר שבע
עריכהמתחם אגם מלאכותי בשטח 90 דונם, הגדול ביותר בישראל, שיוזן במי קולחין מטוהרים של העיר ומערכת של שלוש בריכות אקולוגיות המסננות מים בעזרת צמחיית "ווטלנד" (צמחיית מים מטהרת) ששומרת על ניקיון המים ללא כלור ולאורך זמן. באגם גשרים ואיים מלאכותיים ועל שפת האגם, מזח לסירות פדלים מסעדה ובתי קפה. האגם נמצא בתוך מתחם המשתרע על פני כ-670 דונם, וכולל מדשאות, חורשות, אתרי פיקניק, שבילי הליכה, שבילי אופניים ומתחמי פנאי ונופש לכל המשפחה. עלות הפרויקט נאמדה בכ-100 מיליון ש"ח[8].
ספורטק
עריכהמתחם הספורטק הגדול בישראל כולל, מסלול כושר קרבי תקני, ארבעה מגרשי אימונים, שניים מהם עשויים דשא רגיל ושניים דשא סינתטי שמיועדים למשחקי כדורגל וקריקט. ארבעה מגרשי קט-רגל וכדורסל משולבים שאחד מהם יהיה מקורה ומגרש לרולר-הוקי תקני. הספורטק מכיל שטחים רחבים לפעילויות פתוחות כמו מסלול ריצה בן קילומטר עשוי מגומי, מסלולי אפניים והליכה, שני מגרשים למשחקי רשת, כדורעף חופים ומתחם למשחקי מטקות על חול ים[9].
בית אשל
עריכה- ערך מורחב – בית אשל
בית אשל היה יישוב עברי - אחד משלושת המצפים, שהוקמו בנגב בשנת 1943. בשנת 1945 נבנה ליישוב מחנה קבע מוקף חומה, אשר יועד למגורי 25 איש, וכלל מטבח וחדר אוכל, שלושה חדרי מגורים, נשקיה קטנה ובית ביטחון בן שתי קומות ובו אף שני חדרי שינה.
בחודש מאי 1948 במהלך הפלישה המצרית וקרבות מלחמת העצמאות, היישוב בית אשל היה מנותק, נתון במצור ממושך ושרוי תחת הפגזה בלתי פוסקת מצד חיל המשלוח המצרי. חברי היישוב ספגו במשך חמישה חודשים הפגזות כבדות ביותר. לאחר שהבינו שבית הביטחון הדו קומתי מהווה נקודת מכוון לתותחים המצריים, פוצצו אותו חברי המקום. אספקה הובלה במטוסים גדולים למינחת שהוכשר לכך ביישוב נבטים ומשם בלילה על הגב הובלה לבית אשל. אספקת המים הייתה מהבאר שבמקום באמצעות משאבה. היישוב החזיק מעמד עד כיבוש באר שבע על ידי צה"ל. באוקטובר 1948, נכבשה באר שבע, וגוש נבטים-בית אשל חובר שוב למדינת ישראל.
בסוף שנות ה-60 הוקמה עמותת בית אשל, אשר שחזרה, מטפחת ומשמרת את המקום וסביבתו. בפעילות העמותה מהווה המקום אתר חינוך לקבוצות של בני נוער, חיילים ומסגרות אחרות. המבקרים מקבלים הסבר על המקום והתקופה, ועוסקים במשך מספר שעות בעבודת כפיים(אנ').
אמפיפארק באר שבע
עריכה- ערך מורחב – אמפיפארק באר שבע
האמפיתיאטרון הגדול ביותר בישראל עם כ-12,000 מקומות ישיבה שמתוכם כשליש מקומות קבועים, בתכנונו של אדריכל הנוף גדעון שריג. מעל במת האמפיתיאטרון, נבנה אלמנט תאורה אטרקטיבי המתנשא לגובה של 42 מטרים, עם 7,800 נורות LED המציגות בשעות החשיכה מופע אור מתוזמן ומרהיב, המאיר את כל אזור הפארק. מחוץ למתחם המגודר, ניצבות שלוש במות קטנות הנקראות "אמפי-דשא" המיועדות להכיל עד 6,000 אנשים כל אחת. עלות הקמתו של האמפיתיאטרון נאמדה בכ-60,000,000 ש"ח[10].
גשר הרכבת הטורקי
עריכה- ערך מורחב – גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע
גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע הוא גשר קשתות מאבן שנבנה בשנת 1916, כחלק ממסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה. אורך הגשר הוא 190 מטר, ובמשך שנים רבות היה הגשר הארוך ביותר בישראל. כיום הגשר משופץ, כחלק מתוכנית שיקום ופיתוח של פארק נחל באר שבע וסביבתו אזור נופש. הגשר בנוי מאבן מסותתת צהבהבה, חלקם על גבי אי סחף באורך 40 מטרים, לגשר 20 קשתות חצי מעגליות חמש במקטע הצפוני לאי ו-15 קשתות במקטע הדרומי.
באר אברהם
עריכה- ערך מורחב – באר אברהם
מרכז מבקרים, המגולל את סיפורו של אברהם אבינו באמצעים טכנולוגיים. באתר נמצאת באר בת יותר מאלף שנים, והייתה קיימת כבר בראשית התקופה הצלבנית. אחד הממצאים המוכחים בעניינה הוא כתובת חרוטה באבן, הכתובה בשפה הערבית, משנת 1112.
גן הפעמון
עריכהפארק המשתרע על כ-35 דונם. הגן נטוע חורש אקליפטוס בוגר. גיל העצים הוא כעשרות שנים ויש הערכות כי חלקם ננטעו עוד בימי ראשית באר שבע. בחלקו הדרומי של הגן עומד בניין גדול ששימש כבית חרושת לקרח כיום משמש כמחסן. המקום מכיל מגרש משחקים, שגגוני מגלשותיו מעוצבים כפעמונים, מדשאה גדולה, שולחנות פיקניק, ומרכז קניות קטן, שנכון לשנת 2020, נמצא בראשית שלבי בנייתו.
גשר הצינורות
עריכהגשר הצינורות הוא מעבר מעל לנחל באר שבע, המחבר בין שכונת נווה נוי, טיילת אימבר והעיר העתיקה ובו אלמנט אדריכלי לכיסוי צינור מים. הגשר מואר בלילה בתאורה צבעונית מתחלפת.
טיילת אימבר
עריכהטיילת הנמתחת לאורך הגדה הצפונית של נחל באר שבע מהעיר העתיקה עד שכונת נווה זאב. הטיילת מכילה שבילי הליכה ואופניים, גינון ותאורה דקורטיבית. גשר הצינורות משמש מעבר לנחל באר שבע המחבר בין שכונת נווה נוי לטיילת אימבר.
טיילת נווה נוי
עריכהטיילת הנמתחת בגדה הדרומית של נחל באר שבע מגן הפעמון לאורך שכונת נווה נוי. בנקודות אחדות לאורך הטיילת פרושים מגרשי משחקים לילדים.
המתחם הכלקוליתי
עריכההמתחם הכלכוליתי נמצא במפגש הנחלים באר שבע ובקע. במקום זה התפתחה תרבות באר שבע בתקופה המקראית באלף הרביעי לפני הספירה. לתרבות זו משמעות תרבותית וארכאולוגית בינלאומית אשר טרם נחשפה ברבים והיא מקבילה בזמנה לתקופת אברהם אבינו. האתרים החשובים במתחם הם: חרבת ביר א-ספאדי (באר צפד), בגדה המזרחית של נחל באר שבע וביר אבו מטר, ממערב לשכונת נווה נוי המתפרש על הגדה הצפון מערבית של הנחל כחלק משכונת נווה זאב. המתחם תחום בין שכונת נווה נוי, רובע בקע, נווה זאב, פלח 5 ופלח 7.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פארק נחל באר שבע
- תוכנית האב לפיתוח פארק נחל באר שבע, 2002 - המשרד לאיכות הסביבה
- אילן גטניו, הפארק הגדול בישראל: קפיצה לבאר שבע, באתר ישראל היום, 24 ביוני 2018
- ניתוח עלות-תועלת: פארק נחל באר שבע, דורון לביא וגילאת בניאד, הרשת הגאוגרפית, 2013, כרך 6 ,עמודים 19-31. (אורכב 08.12.2017 בארכיון Wayback Machine)
- משה גלעד, קשה להאמין שיש מקום כמו פארק נחל באר שבע בישראל, באתר הארץ, 5 בינואר 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ עיירית באר שבע, הנה הוא בא: האגם בפארק נחל באר שבע!(הקישור אינו פעיל, 23 במרץ 2022)
- ^ ראו פרק תמונות ומפות שיקום הנחלים בנחלים וניקוז – תהליכים, הנדסה ותכן בעריכת אריה בן צבי, נחמיה שחף ואורי צדקה, בהוצאת רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור, עומר 2008, מהדורה ראשונה – 2010.
- ^ תוכנית האב לפיתוח פארק נחל באר שבע, 2002 - המשרד לאיכות הסביבה
- ^ הממשלה אישרה את מימון פרויקט נחל באר-שבע בהיקף של 150 מיליון שקל, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2009
- ^ עופר וולפסון,אושר בממשלה: 150 מיליון ש"ח לפארק באר-שבע באתר חדשות מחלקה ראשונה
- ^ רנית נחום-הלוי, משרד התחבורה ישקיע 21 מיליון שקל בפיתוח תשתיות בפארק נחל באר שבע, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2010
- ^ מרש אדריכלים בע"מ Marash Arc. ltd., פארק נחל באר שבע קורם עור וגידים, 15 בספטמבר 2018
- ^ דני בלר, אגם באר שבע, הגדול בישראל, ייחנך ב-2018, בעלות של 100 מיליון שקל, באתר ברנז'ה, 27 בנובמבר 2017
- ^ דני בלר, משהו טוב: מתחם הספורט הגדול ביותר בישראל, מוקם בפארק הנחל, באתר ברנז'ה, 7 בפברואר 2019
- ^ דורון לביא וגילאת בניאד, ניתוח עלות-תועלת: פארק נחל באר שבע, הרשת הגאוגרפית 6, 2013, עמ' 19–31.