פדריקו בהמונטס

פדריקו מרטין בהמונטס (נולד בשם אלחנדרו מרטין בוהמנטס; 9 ביולי 1928 – 8 באוגוסט 2023) היה רוכב מרוצי אופני כביש ספרדי. נודע בעיקר בשל יכולות הטיפוס שלו במעלות ההרריים במרוצי האופניים, שבעטיין קיבל את הכינוי "הנשר מטולדו".

פדריקו בהמונטס
Federico Bahamontes

לידה	9 ביולי 1928 Val de Santo Domingo, Santo Domingo-Caudilla, ספרד
פטירה	8 באוגוסט 2023 (בגיל 95) ואיאדוליד, ספרד
מידע כללי
שם לידה	Alejandro Martín Bahamontes
מדינה	ספרד
ספורט
ענף ספורט	מרוץ אופני כביש
הישגים
פרסים והוקרה	Hijo Adoptivo de Toledo (2002) הצלב הגדול של המסדר המלכותי להצטיינות בספורט

פדריקו בהמונטס ב-1960

פסל של פדריקו בהמונטס בטולדו

בהמונטס ניצח בטור דה פראנס בשנת 1959. כמו כן, הוא ניצח בסך הכל 11 קטעים במרוצי גראנד טור בין השנים 1954–1965. הוא זכה בסך הכל ב-9 ניצחונות בקטגוריית ההרים במרוצי הגרנד טור והיה לרוכב האופניים הראשון שהשלים זכייה בדירוג ההרים בכל שלושת הגרנד טורס.

ביוגרפיה

ילדות ונעורים

בהמונטס נולד בסנטו דומינגו-קאודיה, טולדו. ביולי 1936, עקב מלחמת האזרחים בספרד, ברחה המשפחה למדריד. על מנת לקיים את משפחתו, שסבלה מעוני, בהמונטס נהג לקפוץ מגשר לתוך נגררים של משאיות, כדי לגנוב מתוכם דברי מאכל. הוא גם ליקט תחמושת חיה מתעלות שבהן שהו חיילים בעת מלחמת האזרחים, כדי למכור את החלקים המתכתיים שבה. בהמונטס אימץ כשם משפחתו את שם משפחת האם, בהמונטס ולא כמקובל שם האב - מרטין. כפי הנראה כדי להבדילו ממשפחות רבות בכפר שנשאו את השם מרטין.

בגיל 18 הוא קנה את האופניים הראשונים שלו, על מנת להעביר מזון באופן לא חוקי בין כפרים. בעודו מסתתר מהמשמר האזרחי בשל פעולותיו בשוק השחור, חלה במחלה שהובילה אותו לירידה קיצונית במשקל, אובדן שיער וחום. לאחר שהיה חולה במשך חודשיים, ב-18 ביולי 1947 התחרה בהמונטס במרוץ האופניים הראשון שלו, אליו הוזמן על ידי שניים מעמיתיו בשוק השחור המקומי. הוא רכב על האופניים לכפר הסמוך שבו נערך המרוץ, ועם בננה ולימון בלבד כמזון, הוא הצליח לסיים במקום השני.

קריירה מקצוענית

בהיותו בן 25, ב-1953, החל להתחרות במרוצי אופניים בדרג הגבוה. ב-1953 התחרה בוולטה אה קטלוניה, שהיה אז המרוץ החשוב בספרד (בשל הפסקה זמנית בקיום הוואלטה אספניה) וניצח בקטגוריית ההרים במרוץ, כולל בריחה באורך 146 ק"מ שהבטיחה לו את הניצחון בקטע ה-8 במרוץ ואת חולצת "מלך ההרים". הוא זומן לסגל נבחרת ספרד לטור דה פראנס של 1954 (באותה עת התחרו בטור דה פראנס נבחרות לאומיות) וניצח בפעם הראשונה בקטגוריית ההרים.

ב-1955 התחרה במרוץ וואלטה אספניה ששב להתקיים, נפצע בצורה משמעותית, אך סיים את המרוץ במקום ה-21.

ב-1956 ניצח בקטגוריית ההרים בג'ירו ד'איטליה (במשותף עם שארלי גול ועם אורליו דל ריו) וסיים רביעי בדרוג הכללי גם בוואלטה אספניה וגם בטור דה פראנס.

ב-1957 סיים שני בדרוג הכללי בוואלטה אספניה (אחרי המנצח, חסוס לורוניו), ניצח בקטגוריית ההרים במרוץ ובקטע אחד.

ב-1958 ניצח באליפות הלאומית של ספרד, הן במרוץ הכביש והן במרוץ נגד השעון. הוא ניצח בקטע אחד בג'ירו ד'איטליה. בוואלטה אספניה הוא סיים במקום השישי בדרוג הכללי וניצח בקטגוריית ההרים בפעם השנייה. בטור דה פראנס הוא סיים במקום השמיני, ניצח בפעם השנייה בקטגוריית ההרים וניצח בשני קטעים במרוץ.

ב-1959 הגיע להישג השיא בקריירה שלו - הוא ניצח בטור דה פראנס וניצח במקביל בקטגוריית ההרים במרוץ וכמו כן ניצח בקטע שהסתיים בפוי דה דום. הוא גבר על כוכבי נבחרת צרפת לואיזון בובה וז'אק אנקטיל. מנהל הנבחרת הספרדית, הרוכב האיטלקי הנודע, פאוסטו קופי, שיכנע את בהמונטס לזנוח את התמקדותו בדירוג ההרים ולנסות לנצח בדירוג הכללי. הייתה זו הפעם הראשונה שבה רוכב ספרדי מנצח בטור דה פראנס. קיימת טענה כי מארגני המרוץ בחרו בשנים שלאחר מכן מסלול מרוץ שישפר את סיכויי אנקטיל הצרפתי לנצח, במטרה למנוע מהרוכב הספרדי לנצח שוב במרוץ. באותה שנה ניצח גם קטע אחד בוואלטה אספניה וסיים במקום השלישי בדרוג הכללי בטור דה סוויס תוך שהוא מנצח בשני קטעים במרוץ.

השנים 1960 ו-1961 היו פחות מוצלחות עבור בהמונטס. בשתי שנים אלו הוא המשיך וניצח במרוץ החד-יומי, סובידה אראטה בעל האופי הררי, שנערך בחבל הבסקים, שבו ניצח גם ב-1958, 1959 וגם ב-1962 והשלים בכך חמישה ניצחונות רצופים במרוץ.

ב-1962 עבר הטור דה פראנס מקבוצות לאומיות לקבוצות מסחריות. בהמונטס רכב בקבוצה הצרפתית Margnat-Paloma (גר'). הוא ניצח בפעם הרביעית בדרוג ההרים בטור דה פראנס. כמו כן, ניצח קטע אחד במרוץ.

ב-1963 סיים שני בדרוג הכללי בטור דה פראנס, בפיגור של 3:35 דקות אחרי המנצח, ז'אק אנקטיל. הוא ניצח בקטגוריית ההרים במרוץ בפעם החמישית. הוא ניצח בקטע אחד בהרי האלפים שהסתיים בגרנובל. הוא אף זכה בארבעה קטעים בפרס הרוכב ההתקפי בקטע, בניגוד לאנקטיל שהתמקד ברכיבה בעלת אופי הגנתי.

ב-1964 סיים שלישי בדרוג הכללי בטור דה פראנס, אחרי המנצח אנקטיל וריימונד פולידור במקום השני. הוא ניצח בקטגוריית ההרים בפעם השישית וניצח שני קטעים במרוץ. אחד בהרי האלפים, שהסתיים בבריאנסון ואחד בהרי הפירנאים, שהסתיים בפו.

1965 הייתה שנת הפרישה של בהמונטס. הוא זינק לטור דה פראנס אך פרש לאחר מספר קטעים. המירוץ האחרון בו ניצח היה מעלה המונז'ואיק שהתקיים בפעם הראשונה באוקטובר 1965 - מרוץ חד-יומי דו-שלבי שסיומו בטיפוס למונז'ואיק בברצלונה.

לאחר הפרישה

לאחר פרישתו, בהמונטס ניהל חנות אופניים ואופנועים. הוא החל לעסוק בתחום זה עוד בזמן היותו רוכב פעיל. בשנות ה-50 נהג להביא חלקי אופניים מצרפת ולמכור אותם בזמן מרוצים בספרד לרוכבים הספרדיים. בשל כך זכה גם לכינוי el Gitano (הצועני). כמו כן, הוא יזם וניהל בשנותיו הראשונות את מרוץ הקטעים וואלטה טולדו (ספ') שהתקיים בשנים 1966–2016.

במשאל שאורגן ב-2013 על ידי עיתון הספורט הצרפתי L'Équipe לרגל המהדורה ה-100 של הטור דה פראנס, נבחר בהמונטס על ידי פאנל שכלל רוכבי עבר והווה למטפס הטוב ביותר בהיסטוריה של הטור דה פראנס. את הפרס העניק לו נשיא צרפת, פרנסואה הולנד.

בסרט אמלי, מוצאת הגיבורה קופסת פח קטנה שבה החביא ילד את חפציו היקרים. אחד מהחפצים היא דמות רוכב בדיל בדמותו של בהמונטס.

בהמונטס העיד כי לאחר פרישתו לא שב לרכוב על אופניים, חוץ מבפעם אחת, במחווה של הוקרה, בהלווייתו של הרוכב הספרדי לואיס אוקניה (מנצח הטור דה פראנס ב-1973), שהתאבד ב-1994. עוד העיד בהמונטס כי זיכרונותיו מהמרוצים בהם נטל חלק ממלאים את חייו, והוא נזכר באושר בכל ההישגים שלו ובמקומות בהם רכב.

לאחר מותו של רוז'ה ולקוויאק ב-2017, הפך בהמונטס למנצח הטור המבוגר ביותר החי עדיין. הוא נפטר בוויאדוליד ב-8 באוגוסט 2023, כשהוא בן 95.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פדריקו בהמונטס בוויקישיתוף

• גלעד גרוסמן, הלך לעולמו אלוף הטור דה פראנס פדריקו בהמונטס, מהמטפסים הטובים בהיסטוריה, באתר "שוונג", 8 באוגוסט 2023
• Mark van der Linden, Federico Bahamontes, Eagle of Toledo, best climber in Tour history, dies at 95., באתר procyclingstats.com‏, 8 באוגוסט 2023
• Alasdair Fotheringham, Obituary: Federico Martín Bahamontes, ‘The Eagle of Toledo’, באתר cyclingnews.com‏, 12 באוגוסט 2023
• פדריקו בהמונטס, באתר Cycling Archives