פה

הפתח שדרכו יצורים חיים קולטים מזון או מים

הפה הוא הפתח שדרכו יצורים חיים קולטים מזון או מים או נושמים דרכו.

פה
לחצו כדי להקטין חזרה
קנה הנשימהושטמכסה הגרון (אפיגלוטיס)מכסה הגרון (אפיגלוטיס)עצם הלשוןעצם הלשוןלשוןלועפהנחירפהאףהחך הקשההחיך הרךמוח
לדף הקובץ

דרכי הנשימה העליונות באדם. למידע על איבר, לחצו עליו
שיוך ראש עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי ראש עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) os עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A05.1.00.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 119 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 49184 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A01.456.505.631 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D009055 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0226896 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפה הוא החלק הראשון של מערכת העיכול, ובו מתחיל תהליך עיכול המזון. המזון נלעס, נגרס, מעורבב עם הרוק והופך לעיסה לקראת בליעתו. פעולות אלה מבוצעות באמצעות השיניים, הלשון, שרירי הלעיסה ובלוטות הרוק.

בפה גם ממומש חוש הטעם והוא משתתף גם בנשימה ובהפקת קולות, כולל דיבור.

הפתח של חלל הפה הוא השפתיים.

הפה הוא גם חלק ממערכת הנשימה. האוויר נכנס דרך האף בשאיפה ויוצא דרך הפה בנשיפה.

ישנם יצורים, דוגמת מדוזות ושושנות ים, להם אין פי טבעת, ועבורם משמש הפה גם כפתח היציאה של חומרי פסולת[1].

התפתחות הפה

עריכה

היצורים הקדומים ביותר שהתגלו להם היה פה התקיימו בתור הקמבריון, שהחל לפני כ-540 מיליוני שנים, ועל פי חלק מההערכות התקיימו גרסאות קדומות עוד יותר של פיות קדומים שטרם התגלו, וייתכן שאלו היו כבר בתור האדיקר, שקדם לקמבריון[1].

בתקופה המוקדמת ביותר ה"פה" היה לא יותר מפתח לתוך חלל פנימי בו התעכל המזון, וממנו התרוקנה הפסולת החוצה מין הגוף[1].

ניתוח של מאובן של יצור בשם Saccorhytus coronarious, שחי לפני כ-540 מיליון שנים והיה באורך של כמילימטר אחד, הצביע על כך שהיצור היה בעל פה שניתן לפתוח ולסגור אותו באופן יזום. ליצור זה היו פתחים קטנים סמוך לפה, שכנראה שימשו להוצאת הפסולת בנפרד[1].

התפתחותו של הפה המשיכה בתקופת הקמבריון, כאשר התפתחותם של איברים קדומים נוספים, דוגמת איברי תנועה ויכולת ראייה מוגבלת, הפכו את הפה לאיבר משמעותי יותר ודחפו להתפתחותו[1].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 ד"ר יונת אשחר, שנהיה לראש!, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 5 בספטמבר 2021



  ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.