פוטומונטז'

בתחום הצילום, פוֹטוֹמוֹנְטָז' (מצרפתית: Photomontage, בעברית: תמונה משובצת^[1]) היא תצלום הבנוי משילוב של מספר תצלומים שונים, לעיתים תוך יצירת הרושם שהתצלום שנוצר הוא תצלום מציאותי, שנלכד בצורתו זו בעדשת המצלמה. לעיתים משמש הפוטומונטז' להונאה, ולעיתים להעברת מסר אמנותי או פוליטי, תוך ידיעה של המתבונן שמדובר בפוטומונטז' ולא בתצלום מקורי.

בעבר, שילוב התמונות היה מבוצע ידנית בעזרת אביזרי צילום, פיתוח והדפסה, דבר שהגביל מאוד את האפשרויות והיה נחלת ידם של מקצוענים בלבד. כיום ניתן ליצור פוטומונטז' באיכות גבוהה באמצעות תוכנות לעיבוד תמונה כגון פוטושופ, וכך כמעט כל אחד יכול ליצור פוטומונטז' בהשקעה מזערית. הטכנולוגיה החדשה גרמה בתחומים רבים לחששות מפני השימוש בה לזיוף של תמונות או מסמכים.

שימושים בפוטומונטז'

פוטומונטז' של 16 תמונות שונות המורכבות יחדיו בעזרת פוטושופ.

הרקע המקורי

השימוש בטכניקת הפוטומונטז' פופולרי בין השאר בתחומים הבאים:

שימוש בחינוך, במדע ובאמנות

הפוטומונטז' מאפשר להציג מידע כפי שיכול היה להיראות אילו ניתן היה לצלם אותו בתמונה אחת. בתור שכזה, הפוטומונטז' מאפשר המחשה חזותית של דברים שלא ניתן לצלם בתמונה אחת.

בקולנוע, הפוטומונטז' מאפשר להציג אירוע שצולם במקום אחד, כאילו הוא צולם במקום אחר. יתרה מזאת, שילוב תמונות מאפשר להציג מקומות דמיוניים שאינם קיימים במציאות ובלתי אפשרי לצלם אותם כלל.

שימוש במדיה

כיוון ששינוי המתבצע בתצלום יכול להטעות את הציבור הקורא או צופה, נוהגים במדינות רבות לציין במפורש ליד התצלום המתפרסם בכל מקרה בו התצלום אינו המקורי, אלא עבר שינויי עריכה (כדוגמת פוטומונטז').

דוגמה ידועה של שימוש בפוטומונטז' שגרם לסערת רוחות, היה כשהמגזין נשיונל ג'יאוגרפיק ביצע עריכה לתצלום שבוצע במצרים, על מנת להתאימו לעמוד השער ותוך כדי כך הוזז מיקומה של אחת הפירמידות.

שימוש בבידור, גרפיקה ופרסום

שילוב של שני צילומים של אותה דוגמנית, מלפנים ומאחור, בפרסומת לבגד ים. צילום של איווה, שנת 1930.

היכולת להרכיב ראש של אדם על גוף אחר, להציג אדם בסיטואציות אבסורדיות, לשנות פרופורציות בגוף, לשתול ידיעות בעיתון וכו', מאפשרות ליצור מצגות (או חוברות) הומוריסטיות המשמשות באירועים חברתיים או במופעי בידור.

דוגמה ידועה של שימוש בפרסום היא בפרסום הפוליטי שנעשה באמצעות טכניקת פוטומונטז', לדוגמה תמונת ראש הממשלה יצחק רבין במדי קצין נאצי, שהוצגה בהפגנת הימין בכיכר ציון נגד יצחק רבין והסכם אוסלו ב' על ידי סוכן השב"כ אבישי רביב, כחודש לפני שנרצח. מתנגדיו הקיצוניים של רבין הפיצו בין היתר גם תמונות שלו לבוש בכאפיה.

גם ראש הממשלה אריאל שרון הוצג בתמונות פוטומונטז' על ידי מתנגדיו הקיצוניים. בין היתר הופצו תמונותיו בכאפיה, מאחורי סורגים ותמונה בה הוא מצדיע במועל יד כשהוא לבוש במעיל נאצי, על רקע דגל עם צלב קרס. התמונה האחרונה הופצה באתר אינטרנט ובעקבות כך הוגשה כנגד האתר תלונה במשטרה על הסתה.

קיווי

לימון

פוטומונטז' של קיווי ולימון שנעשה באמצעות תוכנת GIMP.

דוגמה לפוֹטוֹמוֹנְטָז

שימוש לצורך הונאה, זיוף ופגיעה

טכניקת הפוטומונטז' שדרגה את שיטות הזיוף הקיימות. האפשרויות הפשוטות כיום "לשתול" חתימות שנלקחו ממסמך כשר בתוך מסמך מזויף, באופן שיהיה קשה לזהות את הזיוף, הביאה לריבוי המקרים של פשעי זיוף בעולם.

כיום, בניגוד לעבר, הרבה יותר קשה למומחה לקבוע את האותנטיות והמהימנות של תמונה בבית משפט כמוצג משפטי קביל.

תמונות מזויפות רבות שבוצעו בטכניקת פוטומונטז' מסתובבות ברשת האינטרנט, ולרוב קשה להבחין בין תמונה אמיתית למזויפת. היות שפעילות זו מכוונת בעיקר נגד ידוענים היא מחייבת אותם למעקב מתמיד על הנעשה ברשת ואף להגשת תביעות משפטיות במקרה הצורך.

עם פרוץ עידן האינטרנט הופצו הרבה תמונות של ידועניות שלכאורה הצטלמו בעירום, אך למעשה היה מדובר בתמונות פוטומונטז' בהן חיברו את הראש של הידוענית על גוף של אישה אחרת. התמונות המזויפות שימשו כנראה בעיקר כדי לקדם את המכירות של אתרי פורנוגרפיה, אם כי חלקן נועדו לפגוע בידועניות עצמן. בשיא התופעה הסתובבה אגדה אורבנית על "התוכנה שמפשיטה את הדוגמניות" (דבר שיכול להשתמע כתוכנה שלוקחת תמונת JPEG ומצליחה איכשהו להציג את הגוף שמתחת לבגדים. דבר שהוא בלתי-אפשרי). כיום, התופעה פחתה בהרבה.

בישראל נודעו מספר פרשיות הקשורות לזיוף תמונות עירום:

מתיחה בפספוסים בה לכאורה הודלפה תמונת עירום של עדי הימלבלוי, אך התמונה הייתה פוטומונטז' (כלומר - מזויפת).
בכפר מע'אר פרצו מהומות אלימות ב-2005 על רקע שמועה שנער ערבי-נוצרי מהכפר הפיץ תמונות עירום מזויפות של נערות דרוזיות.^[2]

פוטומונטז' היסטורי

ערך מורחב – תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה

פוטומונטז' נודע הוא התצלום המפורסם של פגישת בנימין זאב הרצל והקיסר וילהלם השני ליד מקוה ישראל.

דוד וולפסון, שלא היה צלם מקצועי, התרגש כל כך מהמעמד ומהכבוד הגדול, עד שהחמיץ את ההזדמנות לצלם מהזווית המיטבית. כתוצאה מזה נראה בתמונה הראשונה - הקיסר יושב על סוס לבן ומביט אל קצה הרגל של הרצל. עם פיתוח התצלום התגלתה התקלה, והרצל נלקח לגג ביפו, שם צולם כשהוא מחזיק את כובעו בידו (תמונה 2). וולפסון, בכישורים מרשימים יחסית לשנת 1898, הצליח לחבר בין שתי התמונות באופן הבא: את הקייזר הוא העביר אחורה לסוס השחור של החייל שליווה אותו; הסוס הלבן נגזר מההיסטוריה, והרצל "נשתל" לתוך התמונה. התוצאה היא תמונה 3.