פוטנציאל למידה

פוטנציאל למידה הוא יכולת מולדת המאפשרת ללמוד באופן יעיל ולרכוש מיומנויות והתנהגויות חדשות. פוטנציאל הלמידה הוא מרכיב בסיסי בהתפתחות ובצמיחה האנושית ותלוי במגוון גורמים הכוללים גנטיקה, סביבה, חינוך ומוטיבציה.[1]

התפתחות הידיים לאורך השנים

הגורמים המשפיעים על פוטנציאל הלמידה

עריכה

גנטיקה - תכונות מולדות היכולות להשפיע על יכולות הלימוד, ההתמקדות, הזיכרון והיצירתיות.

סביבה - תמיכה ולמידה מקדמים את פוטנציאל הלמידה ומאפשרים למידה משמעותית בבית הספר.

חינוך - איכות החינוך ומתן כלי למידה מותאמים לילד, מקדמים את פוטנציאל הלמידה ואת ההתפתחות האקדמית.

מוטיבציה - גורם מרכזי המשפיע על פוטנציאל הלמידה, המתבטא במוכנות להשקיע מאמץ ולהתמודד עם אתגרי למידה.[2]

ההבדל בין למידה לפוטנציאל למידה

עריכה

למידה היא תהליך של רכישת ידע או מיומנויות באמצעות לימוד, התנסות או הוראה.

 
למידה בטבע

פוטנציאל הלמידה היא היכולת ללמידה וצמיחה עתידית, היכולת להתפתח, ללמוד ולרכוש מיומנויות עתידיות בהתחשב ביכולות הקוגניטיביות, במוטיבציה ובגורמים הסביבתיים.[3]

קידום פוטנציאל למידה בגילאי 0-6 שנים

עריכה

גילאי 0-6 שנים נחשבים לגילאים קריטיים בקידום פוטנציאל הלמידה. אלו שנים בהן הילדים קולטים מידע וחוויות המניחות את הבסיס ללמידה משמעותית וצמיחה עתידית.

סביבה עשירה בצעצועים, משחקים או ספרים מעודדת סקרנות ומקנה הרגלי משחק. משחקים וחומרים המערבים תחושות מגע שונות, כמו פלסטלינה, צבעים או בצק מעודדים יצירתיות. יצירת קשרים המבוססים על אמון ותקשורת בונה עם הסביבה יוצרת התקשרות בטוחה המשפרת את הרווחה הרגשית ובעקבותיה את פוטנציאל הלמידה.

פוטנציאל הלמידה קיים אצל כל ילד בכל מגוון הקהילות והתרבויות ובא לידי ביטוי כשהסביבה מאפשרת לו להתנסות במגוון שיטות למידה ובהקדשת זמן לפעילויות למידה המשפרות את השליטה בארבע מיומנויות היסוד, מיומנויות הלמידה בבית הספר והמיומנויות הנדרשות ללמידת קשת המקצועות והתחביבים - ספורט, אומנויות, מחשוב, בישול, תקשורת וכו'.[4]

הקשר בין פוטנציאל למידה למוטיבציה

עריכה

פוטנציאל למידה מתייחס ליכולתו של הפרט לרכוש ידע ומיומנויות חדשים, בעוד מוטיבציה מתייחסת לדחף ולנכונות לעסוק בפעילויות למידה.

 
סביבה מעשירה

מוטיבציה היא הנטייה להשקיע זמן ומאמץ בכל תחום שהפרט בוחר (ספורט, אומנות, משחקי מחשב וכו').

המוטיבציה משפרת תהליכים קוגניטיביים כמו קשב, זיכרון ופתרון בעיות, החיוניות למימוש פוטנציאל הלמידה של האדם.

השפעות פוטנציאל הלמידה על הגיל המבוגר

עריכה

פוטנציאל הלמידה משפיע בכל גיל. לילדים שפיתחו יכולות למידה יעילות בגיל צעיר, יהיה קל יותר ללמוד למידה משמעותית ולהתמודד עם אתגרים מקצועיים בצורה יעילה יותר בחייהם הבוגרים.[5]

למידה משמעותית היא תהליך אישי המתבסס על התנסויות שכליות, רגשיות, ערכיות, גופניות, ואחרות. זהו תהליך של הבניית ידע בו לומדים לשאול שאלות, לאתר מקורות מידע וליצור ידע חדש בעל משמעות ללומד, עם דגש על הבנת הקשר בין הלימוד לבין היעד הסופי של הלמידה. הלמידה המשמעותית שהפרט בוחר ללמוד, מתבססת על פוטנציאל הלמידה שנבנה בילדות והיא מאפשרת לקדם את הפוטנציאל האישי בכל תחום שנבחר על ידי הפרט.[6]

הערות שוליים

עריכה