פורטל:אתרי מורשת בישראל/הידעת?/99
כשבניית אצטדיון ימק"א (בתמונה), בירושלים, הסתיימה, בשנת 1933, המגרש נחשב למודרני, משוכלל ונוח. אולם כעבור חצי מאה הוא כבר היה מיושן. במשך השנים אירח האצטדיון אירועי ספורט חשובים רבים, בעיקר משחקי כדורגל, שהבולטים בהם היו הדרבי של ירושלים. באצטדיון שררה אווירה ייחודית של מטען תרבותי ונוסטלגי רב מחד (האצטדיון כיכב בשני מערכונים נפרדים של הגשש החיוור והוא מופיע גם בקומיקס רב המכר, אהלן וסהלן), ושל עזובה ואמצעים פרימיטיביים מאידך. מגרש הכדורגל שבאצטדיון היה קצר במטר וחצי מהתקן הבינלאומי, ומכיוון שנמכרו כרטיסים רבים יותר ממקומות הישיבה הממוסדים, כמעט תמיד היו צופי כדורגל, שישבו על העצים שבצד המגרש. בטריבונות הבלויות שרר ריח חזק של שתן, משום שרבים מן הצופים לא טרחו להגיע אל חדרי השירותים. סביב האצטדיון הייתה חומת אבן גבוהה שבראשה גדר תיל, ובמלט הנדבך העליון שלה ננעצו שברי זכוכית. עליבותו של האצטדיון הייתה אנטיתזה למבנה ימק"א ירושלים המפואר, שבחצרו שכן. בשנת 1991 עזבו ביתר ירושלים והפועל ירושלים את האצטדיון, שהיה מגרשן הביתי, ועברו אל אצטדיון טדי. בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנה על שטח האצטדיון מתחם מגורים יוקרתי. אך קטע קטן מחומת מגרש הכדורגל נותר כהנצחה לאצטדיון.