פורטל:בוטניקה/הידעת?/54
הספר, יעקב השקרן, המגולל בהומור רב את סיפורם העצוב של יהודי גטו לודז', עובד לשני סרטי קולנוע עטורי פרסים. האחד בגרמניה המזרחית ב-1974 והשני בארצות הברית ב-1999. למעשה, הסופר ותסריטאי, יורק בקר, התכוון מלכתחילה להוציא את היצירה כסרט, ולא כספר. האולפן החל ללהק שחקנים לצורך העניין, אך העבודה על הסרט הופסקה 1966, לאחר שמפלגת האיחוד הסוציאליסטי גינתה את תעשיית הקולנוע כחתרנית ופוגעת בקומוניזם. כמו כן, הבמאי המיועד, פרנק באייר, הוכנס לרשימה השחורה, ומיזמי קולנוע רבים בוטלו בגלל הפגיעה הצפויה בהכנסות, שגרם הצנזור באותה תקופה. רק בעקבות ביטול הפקת הסרט, החליט בקר להפוך את התסריט לספר. וזה יצא לאור ב-1969, הצליח, ופתח את הדלת לאישור הפקת הסרט בגרמניה המזרחית.
במרכז עלילת הספר והסרטים עומדים מעשיו של הגיבור, יעקב חיים, שעוזר לתושבי הגטו להתגבר על הניתוק שהנאצים כופים עליהם מכל מידע, שיכול להגיע מהעולם שמחוץ לגטו. יעקב השקרן מספר, כאילו הוא מחזיק מקלט רדיו במרתפו ומפיץ חדשות כזב. דמות המספר נסתרת בסרטים. אך בספר היא מופיעה. הספר נפתח בתיאורו של המספר על מחסור, שמעיק עליו בגטו, הרבה יותר מהמחזור בחדשות והרבה יותר מהמחסור במזון. למספר עצוב לגור במקום בו כל הצמחיה מתה. מקום בלא שום עץ.