הדת הזורואסטריות, הייתה הדת הרשמית והמרכזית באימפריה הפרסית, ונוסדה כנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס. קהילות מאמיניה קיימות כיום בעיקר באיראן ובהודו, ומונות יחד כמה מאות אלפי בני-אדם. הזורואסטרים מפורסמים בדיני הנידה ובדיני טומאת המת הקיצוניים שלהם.
בזמן הווסת, האישה סגורה בבקתה נפרדת או בחדר נפרד, ללא חלונות כדי שמבטה לא יטמא את השמש, הירח והכוכבים, ומותר לה ללבוש רק תכריכים. מותר לה לאכול רק מעט, ובכפפות, מצלחת מתכת (שאינה יסוד מקודש). יומיים לאחר תום הווסת על האישה להיטהר באמצעות טבילה בשתן של פר, שעמד חצי שנה בשמש לשם טיהור.
את המתים לא ניתן לקבור באדמה, שהיא אחת מיסודות העולם המקודשים, וכן לא לשרוף באש או להשליך לנהר, שגם הם יסודות מקודשים בדת. מחמת כך גוויית האדם המת נלקחת למבנה חסר גג בשם מגדלי שתיקה, ועוף השמיים אוכל את בשר המת. העצמות שנותרו מטוהרות באור השמש כחצי שנה, ולאחר מכן מותר לקבור אותן. כיום מותר לשרוף את המת בחשמל, שאינו יסוד מקודש בדת הזורואסטרית.