פורטל:השפה העברית/הידעת?/20
יש טעם המופיע אך ורק פעם אחת בכל פסוק, והוא סוף פסוק (נקרא גם: "סילוק"). הפסוק מקביל פחות או יותר ל"משפט" בלשוננו (אם כי אין זה מדויק לגמרי: לא כל פסוק הוא משפט אחד שלם, ולא כל משפט הוא פסוק אחד שלם). אם כן, הוא דומה בערך לסימן הפיסוק נקודה בימינו. רבים חושבים בטעות שהנקודתיים הבאות בסוף הפסוק הן הסימן של טעם המקרא "סוף פסוק". אולם אין זה כך: הסימון של הטעם הוא כשל מתג קטן, ומקורן של הנקודתיים הוא בהשפעה של הדפוסים הנוצריים של התנ"ך, שנהגו לסמן כך את סופי הפסוקים.