עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, פלש הלגיון הערבי, צבאה של ממלכת ירדן, למדינת ישראל הצעירה. בראש הלגיון עמד קצין בריטי, סר ג'ון באגוט גלאב, הידוע גם בכינויו גלאב פאשה. תחת פיקודו כבש הלגיון את הרובע היהודי בירושלים. היהודים שנפלו בשבי הלגיון קיבלו טיפול הומני, והושבו לישראל בתום המלחמה. בעקבות המלחמה נחשד עבדאללה מלך ירדן, בן השושלת ההאשמית, באהדה יתרה לישראל ובהיותו "בובה" של האימפריאליזם הבריטי. הוא נרצח ב-1951. נכדו, המלך חוסיין, עמד בפני אותן בעיות שגרמו למותו של סבו, וב-1956 זימן את גלאב פאשה ונתן לו שעתיים לעזוב את שטח הממלכה. פאשה נפטר ב-1986, באנגליה, כשהוא עטור בתואר אבירות על פועלו בשירות הוד מלכותה.