פורמולה 1 עונת 1990
במסגרת פורמולה 1 של שנת 1990 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הברזילאי איירטון סנה ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-הונדה.
איירטון סנה זכה באליפות בפעם השנייה | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 11 במרץ 1990 |
תאריך סיום | 4 בנובמבר 1990 |
מספר עונה | 40 |
מספר מרוצים בעונה | 16 |
זוכה באליפות הנהגים | איירטון סנה |
נקודות הנהג הזוכה | 78 |
זוכה באליפות היצרנים | מקלארן |
נקודות היצרן הזוכה | 121 |
בעונה זו, נמשכה היריבות הגדולה בין איירטון סנה לבין אלן פרוסט. בתחילת המרוץ הלפני אחרון בעונה, הוביל סנה בדירוג ושניהם היו במקומות הראשונים בזינוק. כבר בהקפה הראשונה של המרוץ, התנגש סנה בפרוסט ושניהם יצאו מהמרוץ, מה שמנע מפרוסט השגת נקודות שהיו משאירות אותו בתמונת האליפות ולמעשה, הכתיר את סנה כאלוף העולם. זו הייתה הפעם השנייה ברציפות בה הוכרעה האליפות בין השניים בגלל התנגשות הדדית.
כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:
- קביעת משקל מינימלי לרכב ל-505 ק"ג, זאת על מנת להשוות בין המכוניות עם מצלמה עליהן לכאלה ללא מצלמה.
- הגדלת גודל תא הנהג על מנת לאפשר יציאת הנהג מהתא בתוך 6 שניות גם ללא פירוק ההגה.
- שינוי במבנה תא הנהג כדי לאפשר מיגון טוב יותר לאזור הכתפיים.
- הגדלת האור האחורה ל-20 סמ"ר ולעוצמה של 21 וואט.
- הגדלת גודל המראות ל – 10 על 5 ס"מ. בתחילת כל מרוץ, חייבים מארגני המרוץ לוודא כי כל נהג מסוגל לראות דרך המראות את המכוניות הנמצאות מאחוריו.
בעונה זו נלקחו בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג.
מרוצי עונת 1990
עריכהמספר המרוץ | מקום המסלול | תאריך המרוץ | נהג מנצח | קבוצה מנצחת |
---|---|---|---|---|
1 | פיניקס, ארצות הברית | 11 במרץ | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
2 | אינטרלאגוס, ברזיל | 25 במרץ | אלן פרוסט | פרארי |
3 | אימולה, סן מרינו | 13 במאי | ריקארדו פטרזה | ויליאמס-רנו |
4 | מונטה קרלו, מונקו | 27 במאי | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
5 | מונטריאול, קנדה | 10 ביוני | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
6 | מקסיקו סיטי, מקסיקו | 24 ביוני | אלן פרוסט | פרארי |
7 | פול-ריקאר, צרפת | 8 ביולי | אלן פרוסט | פרארי |
8 | סילברסטון, בריטניה | 15 ביולי | אלן פרוסט | פרארי |
9 | הוקנהיים, גרמניה | 29 ביולי | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
10 | בודפשט, הונגריה | 12 באוגוסט | טיירי בוטסן | ויליאמס-רנו |
11 | ספא-פרנקורשם, בלגיה | 26 באוגוסט | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
12 | מונזה, איטליה | 9 בספטמבר | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
13 | אסטוריל, פורטוגל | 23 בספטמבר | נייג'ל מנסל | פרארי |
14 | ברצלונה, ספרד | 30 בספטמבר | אלן פרוסט | פרארי |
15 | סוזוקה, יפן | 21 באוקטובר | נלסון פיקה | בנטון-פורד |
16 | אדלייד, אוסטרליה | 4 בנובמבר | נלסון פיקה | בנטון-פורד |
דירוג נהגים סופי
עריכהמיקום | נהג | קבוצה | נקודות |
---|---|---|---|
1 | איירטון סנה | מקלארן-הונדה | 78 |
2 | אלן פרוסט | פרארי | 71 (73) |
3 | נלסון פיקה | בנטון-פורד | 43 (44) |
4 | גרהרד ברגר | מקלארן-הונדה | 43 |
5 | נייג'ל מנסל | פרארי | 37 |
6 | טיירי בוטסן | ויליאמס-רנו | 34 |
7 | ריקארדו פטרזה | ויליאמס-רנו | 23 |
8 | אלסנדרו נאניני | בנטון-פורד | 21 |
9 | ג'אן אלזי | טירל-פורד | 13 |
10 | איבן קאפלי | לייטון-האוס - ג'וד | 6 |
11 | רוברטו מורנו | בנטון-פורד | 6 |
12 | אגורי סוזוקי | לולה-לארוס-למבורגיני | 6 |
13 | אריק ברנר | לולה-לארוס-למבורגיני | 5 |
14 | דרק וורוויק | לוטוס-למבורגיני | 4 |
15 | סאטורו נקאג'ימה | טירל-פורד | 3 |
16 | סטפן מודנה | ברהבם-ג'וד | 2 |
17 | אלכס קאפי | ארוז-פורד | 2 |
18 | מוריציו גוגלמין | לייטון-האוס -ג'וד | 1 |
הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.
דירוג קבוצות סופי
עריכהמיקום | קבוצה | נקודות |
---|---|---|
1 | מקלארן-הונדה | 121 |
2 | פרארי | 110 |
3 | בנטון-פורד | 71 |
4 | ויליאמס-רנו | 57 |
5 | טירל-פורד | 16 |
6 | לולה - להמבורגיני | 11 |
7 | לייטון - האוס - ג'וד | 7 |
8 | לוטוס-להמבורגיני | 3 |
9 | ארוז-פורד | 2 |
10 | ברהבם - ג'וד | 2 |
10 קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.
1989 | 1990 | 1991 |
אלן פרוסט | אלוף העולם-איירטון סנה | איירטון סנה |
מקלארן-הונדה | אליפות היצרנים-מקלארן-הונדה | מקלארן-הונדה |
קישורים חיצוניים
עריכה- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.