פטרו הצעיר (רומנית: Petru cel Tânăr; ‏1546 - 19 באוגוסט 1569), שליט ולאכיה בין ספטמבר 1559 ליוני 1568.

פטרו הצעיר, שליט ולאכיה
Petru cel Tânăr
פטרו הצעיר, בציור במנזר סנגוב
פטרו הצעיר, בציור במנזר סנגוב
לידה 1547
ולאכיה, כיום ברומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוגוסט 1569 (בגיל 22 בערך)
קוניה, טורקיה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ולאכיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג ילנה צרפוביץ'
שליטי ולאכיה
25 בספטמבר 1559 – 8 ביוני 1568
(8 שנים)

לא ניתן להדר קלט EasyTimeline:

EasyTimeline 1.90


Timeline generation failed: 3 errors found
- Command ImageSize missing or invalid

- Command PlotArea missing or invalid

- Command TimeAxis missing or invalid

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

פטרו כונה הצעיר משום שהיה בן 13 בלבד בעלייתו לשלטון. הוא היה הבן של מירצ'ה החמישי (הרועה) ושל קיאז'נה, בתו של פטרו רארש ונכדתו של שטפן הגדול.

אחרי מותו של מירצ'ה הרועה, ב-21 בספטמבר 1559 בויארים גולים ניסו לקחת את השלטון מידי אלמנתו קיאז'נה ובנה. בין התאריכים 25 בספטמבר 1559 ו-24 באוקטובר 1559 התקיימו שלושה קרבות בין צבא הגולים ובין לתומכי המשפחה של מירצ'ה הרועה. בקרב הראשון בכפר רומנשט ניצחו הגולים, אולם בעימות השני בשרפטשט ידם של תומכי השליט המנוח הייתה על העליונה. הקרב המכריע התנהל ביישוב בויאן (Boiani) ובו ניצח פטרו הצעיר, בתמיכת הטורקים. ב-24 באוקטובר 1559 הוא קיבל את האישור להכתרתו מידי הסולטאן.

מתואר כבעל אופי רך ונוטה לאדיקות, פטרו הצעיר היה שונה מאביו. בגלל גילו, רסני המדינה נמצאו בידי אמו, קיאז'נה, שהייתה מיומנת בניטרולן של הקנוניות של הטוענים השונים לכתר ושל הקובלנות שהועלו נגדה בפני הסולטאן על ידי הנסיך של טרנסילבניה, יאנוש ז'יגמונד.

בשנת 1563 השיאה קיאז'נה את בנה לאלנה קרפוביץ', בתו של הבאן של לוגוז' וקאראנסבש, מיקלוש קרפוביץ'. אולם הנישואים התפרקו כעבור שלוש שנים והאלנה חזרה לבאנאט.[1] אחרי שסר חינה של קיאז'נה בעיני הטורקים, פטרו נקרא לאיסטנבול ונכלא. הוא נפטר ב-19 באוגוסט 1569 בקוניה ונקבר שם בכנסיית הטרנספיגורציה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פטרו הצעיר בוויקישיתוף

Sorin Bulboacă Prerogativele militare ale banilor de Caransebeş în secolele XVI-XVII, Studii de ştiinţă şi cultură, Anul 6, Nr.2 (21), iunie 2010

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ S.Bulboacă עמוד 86