פיבי סנטסינגר

צפרית אמריקאית

פיבי סנטסינגר (9 ביוני 193123 בנובמבר 1999) הייתה צפרית אמריקאית אשר התפרסמה בכך שראתה ותיעדה ציפורים מ-8,398 מינים שונים,[1] יותר מכל אדם אחר בהיסטוריה עד לאותה עת, והייתה לאדם הראשון שצפה בלמעלה מ-8,000 מינים.[2] היא כתבה אוטוביוגרפיה בשם צפרות בזמן שאול אשר עסקה בהישג הזה. היא טיילה רבות בעולם כדי לצפות בציפורים בסביבתן הטבעית, ותוארה כבעלת זיכרון מצוין ורוח תחרותית חזקה.[1]

פיבי סנטסינגר
Phoebe Snetsinger
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 ביוני 1931
לייק ציריך, אילינוי
פטירה 23 בנובמבר 1999 (בגיל 68)
מדגסקר
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ובסטר גרובס עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת צפרות
השכלה מכללת סווארת'מור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג דייוויד סנטסינגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאחר שאובחנה עם מלנומה בגיל 50, סנטסינגר החלה להקדיש את מירב זמנה לצפרות, ונודעה כצופה חדה המתעדת את תצפיותיה בפרוטרוט. מסעותיה המרובים ליעדים מרוחקים ברחבי העולם התגלו לעיתים קרובות כמסוכנים. אף כי בתחילה אבחנתה כחולה סופנית היא שהביאה אותה להצבת היעד של צפייה במספר מרבי של מיני ציפורים, היא נהרגה בתאונת דרכים בזמן טיול צפרות במדגסקר כ-18 שנים לאחר האבחנה.

חיים מוקדמים, משפחה וחינוך

עריכה

סנטסינגר נולדה בשם פיבי ברנט ב-9 ביוני 1931[3] לנעמי גדס וליאו ברנט[4], וגדלה באגם ציריך, אילינוי.[5] אביה ליאו ברנט היה ענק בתעשיית הפרסום, מייסד חברת הפרסום ליאו ברנט בע"מ. פיבי ירשה מאביה הון ניכר לאחר מותו ב-1971; כספים אלה סייעו במימון נסיעותיה הרבות.[1]

היא למדה בבית ספר יסודי זעיר בלייק ציריך שבאילינוי עם שני תלמידים נוספים בלבד.[5] בגיל 11, היא הכירה את בעלה לעתיד, דייוויד סנטסינגר (שהיה בן 13), בתנועת הנוער 4-H (אנ').[5]

היא למדה במכללת סווארת'מור, שם סיימה תואר בשפה הגרמנית. לאחר מכן היא לימדה בבית ספר לבנות סמוך.[5] לאחר שירותו הצבאי של בעלה בקוריאה, למדו שניהם לתואר שני, היא בספרות גרמנית.[5]

קריירת צפרות ואבחון מלנומה

עריכה
 
סבכון כתום-גרון, הציפור ששאבה את סנטסינגר לעולם הצפרות

פיבי נשאבה לתחביב לאחר שצפתה בסבכון כתום-גרון (אנ') ב-1961.[6] את טיול הצפרות הראשון שלה ערכה בשנת 1965 במינסוטה עם חבר.[5] היא נודעה כצפרית מקומית מצליחה בשנות ה-70.[7]

סנטסינגר קבעה לעצמה יעד של הצבת שיא לצפייה בהכי הרבה מיני ציפורים לאחר שהרופא שלה אבחן אותה כחולה במלנומה סופנית ב-1981, השנה בה מלאו לה 50 שנה.[8] במקום הוספיס ביתי או מרדף אחר טיפולים, היא בחרה לנסוע לאלסקה כדי לצפות בציפורים, וכשחזרה הביתה גילתה כי מחלת הסרטן שלה נמצאת בנסיגה. המחלה נכנסה להפוגה לפרקים של כחמש שנים בכל פעם, אז הייתה חוזרת.[5] היא פנתה לטיפול כירורגי עבור הישנות אחת.[1] בהמשך, תיירה סנטסינגר רבות כדי לצפות בציפורים ולראות מקומות חדשים בעולם.[5] היא ביקרה באזורים מרוחקים, לעיתים בתנאים פוליטיים לא יציבים, כדי להוסיף לרשימת חייה ההולכת וגדלה. כצפרית חובבת, היא ניהלה רישום מפורט של הערות בשטח, במיוחד לגבי תת-מינים ייחודיים, שרבים מהם סווגו מאז למינים מלאים (דבר שהיה מגדיל את מספר המינים בו צפתה אילו חושב כיום).

כשסנטסינגר החלה לצפות בציפורים, היו מוכרים כ-8,500 מינים ברחבי העולם, לעומת כ-10,000 בשנת מותה. בשנת 1995 היא הגישה רשימה של 8,040 מינים שתיעדה לאגודה האמריקאית לצפרות (ABA) ולספר השיאים של גינס.[9] בשנת 1995 היא הייתה לאדם הראשון שחצה את רף ה-8,000 מיני ציפורים.[2] עד מותה, היא זיהתה ותיעדה 8,398 מינים,[1] כמעט 85% מהמינים המוכרים בעולם.[5][8] התצפיות שלה כללו 2,000 ציפורים במינים מונוטיפיים, כלומר המין היחיד בסוגו. הערותיה המפורטות על הציפורים בהם צפתה היו צפויות להאריך את רשימתה, מכיוון שחלקן עשויות להיות מזוהות כמינים חדשים לאחר מותה.[5]

סנטסינגר טיילה כארבעה חודשים בכל שנה, ובהיותה מודעת לתחרות, בילתה את שאר השנה בלמידה מתמונות של ציפורים. אימה ראתה בפעילות זו כשל "ציפור המפחדת מהכלוב".[1][4] היא החמיצה את לווייתה של אמה ואת חתונתה של אחת מבנותיה בזמן טיולים לצפייה בציפורים.[1] זמני ההפוגה הארוכים העניקו לה תחושת מוגנות, למרות שהיא סבלה מפציעות, ובפפואה גינאה החדשה היא אף עברה אונס קבוצתי על ידי חמישה גברים עם מצ'טות;[8] עם זאת היא חזרה לפפואה גינאה החדשה בשנה שלאחר מכן.[1] טיוליה לקחו אותה למדבריות, לביצות, לג'ונגלים ולהרים מספר פעמים בכל היבשות. במהלך הקריירה שלה, היא שרדה מלריה, תאונת סירה שעלולה הייתה להיות קטלנית, ונלקחה כבת ערובה באתיופיה.[4] הצפר נייט סוויק הרחיב ב-2016 כי כיום צפרות כזו דורשת פחות מאמץ, שכן מדינות רבות קידמו מאז תיירות אקולוגית כדי לחזק את הכלכלה שלהן, ועל-כן סנטסינגר נתפסת בעיני צפרים אחרים כחלוצה.[3] טוני בנט, שהכיר אותה מצפרות בניו מקסיקו, אמר שהיא "האמנית המושלמת של צפרות... אינטנסיבית ובעלת-ידע". [10]

אוטוביוגרפיה

עריכה

ספר הזיכרונות של סנטסינגר, שנקרא בשם צפרות בזמן שאול, פורסם לאחר מותה ב-2003 על ידי האגודה האמריקאית לצפרות (ABA). ההוצאה תיארה זאת כך: "יותר מסתם נרטיב מסע, הספר הוא גם מסמך אנושי מרגש מאוד, שכן הוא מפרט כיצד האובססיה של פיבי סנטסינגר לציפורים הפכה לדרך התמודדות עם מחלות סופניות".

פרסים והצטיינות

עריכה

בשנת 1994, ספר השיאים של גינס כינה אותה "הצפרית המובילה בעולם".[4][11]

בראיון משנת 1995, סנטסינגר אמרה כי "צפר רציני היוצא עם שותפים מנוסים פעם בשבוע עשוי לצבור 200 מינים חדשים בשנה כפי שעשיתי פעם. עם זאת, לאחר שנה כזו הקצב מואט באופן דרסטי, מכיוון שתצפה בכמעט את כל המינים הנפוצים במדינה".[12] היא הוכרה כ"מחזיקת השיא העולמי הנוכחי, עם יותר מ-8,000 מיני ציפורים לזכותה"[12]

בשנת 2010, היא תוארה כאחת משני האנשים היחידים שראו אי פעם יותר מ-8,000 מיני ציפורים.[13][14]

כדי להנציח את סנצינגר ביום הולדתה ה-85, ב-9 ביוני 2016, פורסם גוגל דודל לזכרה.[15]

מותה

עריכה
 
וונגה אדומת-כתף, המין האחרון בו צפתה לפני מותה

ב-23 בנובמבר 1999, בזמן טיול צפרות במדגסקר, הטנדר בו נסעה סנטסינגר התהפך והיא נהרגה במקום. המין האחרון בו צפתה לפני התאונה היה וונגה אדומת-כתף, מין חדש למדע שתואר רק שנתיים קודם לכן, ב-1997.[5][9][16]

חיים אישיים

עריכה

לפיבי ודייוויד סנטסינגר יש ארבעה ילדים, שלושה מהם חוקרי ציפורים בארצות הברית. בזמן מותה של פיבי, קרול הייתה מעורבת במחקר על ציפורים באלסקה ובמונטנה; סוזן חקרה את הלילית המנוקדת בצפון-מערבה של ארצות הברית; ותומס חקר מיני ציפורים בסכנת הכחדה עבור הממשל הפדרלי.[5] בתם השלישית, פני, היא פרופסור לכימיה באוניברסיטת הלב הקדוש בפיירפילד, קונטיקט.[17]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Graham, Frank Jr. (במאי–ביוני 2009). "The Endless Race: A new biography explores the remarkable accomplishments of Phoebe Snetsinger, the first birder to list 8,000 species". Audubon Magazine. National Audubon Society. נבדק ב-18 במרץ 2012 – via audubon.org. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Bird, David Michael (2004). The Bird Almanac: A Guide to Essential Facts and Figures of the World's Birds (Second ed.). Firefly Books. p. 96. ISBN 978-1552979259. נבדק ב-10 ביוני 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Swick, Nate (9 ביוני 2016). "Happy 85th Birthday, Phoebe Snetsinger! Love, Google". American Birding Association ABA Blog. נבדק ב-10 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 Seaman, Donna (23 במאי 2009). "Housewife finds her wings watching the world's birds" (book review). Chicago Tribune. נבדק ב-15 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Martin, Douglas (2 בדצמבר 1999). "Phoebe Snetsinger, 68, Dies; Held Record for Bird Sightings". The New York Times. נבדק ב-18 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Ogden, Daniela (8 במרץ 2012). "Celebrating Women Birders: Phoebe Snetsinger". Audubon California. נבדק ב-9 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Nelson, Libby (9 ביוני 2016). "Phoebe Snetsinger lived a life that proves middle-aged bird-watchers can be action heroes". Vox. נבדק ב-9 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 Brodie, Christopher; Schneider, David (9 ביוני 2016). "Road Ecology, Birding on Borrowed Time, and more…" (book review). American Scientist. New York: Vox Media. נבדק ב-9 ביוני 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 White, David M.; Guyette, Susan M. (2010). Zen Birding. Ropley, Hampshire, UK: John Hunt Publishing. p. 16. ISBN 978-1846943898.
  10. ^ Revesz, Rachael (9 ביוני 2016). "Phoebe Snetsinger: woman who documented more than 8,000 bird species celebrated in Google Doodle". The Independent. נבדק ב-10 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Matthews, Peter; McWhirter, Norris (1 באפריל 1994). Matthews, Peter (ed.). The Guinness Book of Records 1994 (Revised ed.). Bantam Books. p. 91. ISBN 978-0553565614. נבדק ב-15 ביוני 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Low, Jim. "World Champ Offers Missouri Birding Tips". Bird Milwaukee.
  13. ^ Israel, David K. (4 בפברואר 2010). "Phoebe Snetsinger: Birder Extraordinaire". Mental Floss. נבדק ב-10 ביוני 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ "The World's Best Birdwatcher". Missouri Conservationist Magazine. Missouri Department of Conservation. 16 בנובמבר 2010. נבדק ב-10 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Phoebe Snetsinger's 85th birthday". נבדק ב-9 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Unwin, Brian (28 בנובמבר 1999). "Top bird-watcher in world killed dies in bus crash". The Independent. ארכיון מ-2022-05-26. נבדק ב-10 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Penny A. Snetsinger, Ph.D." Fairfield, Connecticut: Sacred Heart University. נבדק ב-2020-10-27.