פיגוע הירי במושב חמרה
פיגוע הירי במושב חמרה הוא פיגוע ירי שאירע ב-כ"ה בשבט ה'תשס"ב, 6 בפברואר 2002 במושב חמרה שבבקעת הירדן, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה. בפיגוע נהרג חייל צה"ל וכן מירי אוחנה וביתה יעל בת ה-11 תושבות המושב.
חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
---|---|
תאריך | 6 בפברואר 2002 |
מקום | חמרה |
מטרה | אזרחים |
סוג | פיגוע ירי |
נשק | רובה |
הרוגים | 3 |
פצועים | 2 |
מבצע | חמאס |
מניע | טרור אסלאמי לאומני |
רקע
עריכה- ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה
בסוף ספטמבר 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה בתום שלוש שנים של שקט יחסי בין ישראל והפלסטינים, שהופר באירועי מנהרת הכותל ובאירועי יום הנכבה 2000. במסגרת האינתיפאדה בוצעו מאות פיגועים הכוללים פיגועי ירי והתאבדות. האינתיפאדה ידעה עליות ומורדת, והחל מאמצע ינואר 2002 גברו מעשי הטרור, אשר הגיעו לשיאם בחודש "מרץ השחור" שהוביל לפתיחת מבצע חומת מגן.
הפיגוע
עריכהסמוך לשעה 20:00 חדר מחבל מכיוון העיר טובאס בנפת שכם לאזור חממות המושב חמרה שבבקעת הירדן כשהוא מחופש לחייל. רכז הביטחון ביישוב קיבל כ-45 דקות לפני כן התרעה על חדירה צפויה, והתושבים הונחו להישאר בבתים נעולים. הרכז זיהה כי בוצעה חבלה במערכת ההתראה. תחילה ירה המחבל מן המארב על רכב סיור שבו נסע שומר המושב, אך השומר לא נפגע. אז התפתחו חילופי אש בין המחבל לבין כוח של גדוד הנח"ל החרדי שאבטח את המושב וכוח משמר הגבול. מפקד פלוגה בנח"ל החרדי נפצע מכדור ברגלו וחייל נוסף נפצע אף הוא מירי. השניים פונו לבית החולים הדסה עין כרם. יתרת הכוח הכשיר רוכז תחת פיקוד מג"ב ונסע לסריקות באזור בו פוצץ בלון הגז.
המחבל המשיך בריצה לעבר שער המושב, פרץ אותו, והגיע לבית פרטי. בעקבות קריאות העזרה של בני המשפחה, החייל משה מג'וס מקונן מהשער הצפוני רץ לעברם, נורה ונהרג מאש המחבל. כאמור המחבל פוצץ בירי בלון גז סמוך לבית, אך בני המשפחה חולצו ללא פגע תחת אש. משם המשיך המחבל ונכנס לבית אחר, שבו היו מירי אוחנה[1], חברת מושב בת 45, ובתה יעל, בת 11.
למקום הגיעו לוחמים מפלס"ר שריון 500 ומחטיבת גולני. כוח מג"ב הוביל את שני הכוחות אל נקודת החדירה ליישוב ואל הבית בו התבצר המחבל. חיילי צה"ל הקיפו את הבית, המחבל ירה מטווח קצר באם ובבתה. השתיים נפצעו אנושות, ומתו לאחר זמן קצר. קצין צה"ל מגדוד ההכשרה של חטיבת גולני הרג את המחבל בירי מבעד לחלון הבית לאחר שזיהה כי המחבל מתכוון ליידות רימון אל הכוחות שסגרו על הבית. על גופו נמצאה חגורת נפץ שלא הופעלה[2].
אחר הפיגוע
עריכהגדודי עז א-דין אל-קסאם - הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס קיבלה אחריות לפיגוע בהודעה ברשת הטלוויזיה של חזבאללה - אל-מנאר[3].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- פליקס פריש, תחקיר צה"ל: ליקויים בפעולת הכוח שהגן על חמרה, באתר ynet, 8 בפברואר 2002
- עמוס הראל,נדב שרגאי,אלוף בן, שלושה ישראלים נהרגו בחדירה לחמרה; צה"ל הרג את המחבל, באתר הארץ, 6 בפברואר 2002
- אטילה שומפלבי ויובל קרני, "נפלו עלינו השמיים", באתר ynet, 7 בפברואר 2002
הערות שוליים
עריכה- ^ מירי אוחנה, אזרחים חללי פעולות איבה, באתר הביטוח הלאומי
- ^ הארץ, שלושה ישראלים נהרגו בחדירה לחמרה; צה"ל הרג את המחבל, באתר TheMarker, 7 בפברואר 2002
- ^ עמוס הראל,נדב שרגאי,אלוף בן, שלושה ישראלים נהרגו בחדירה לחמרה; צה"ל הרג את המחבל, באתר הארץ, 6 בפברואר 2002