פייטרו דומניקו פאראדיזי

מלחין איטלקי

פייטרו דומניקו פאראדיזיאיטלקית: Pietro Domenico Paradisi;‏ 1707, נאפולי - 25 באוגוסט 1791, בוונציה) היה מלחין, נגן צ'מבלו ומורה איטלקי לזמרה ולצ'מבלו, נודע בעיקר ביצירה שכינויה הפופולרי הוא "טוקאטה בלה מז'ור".

פייטרו דומניקו פאראדיזי
Pietro Domenico Paradisi
לידה 1707
נאפולי, ממלכת נאפולי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באוגוסט 1791 (בגיל 84 בערך)
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'מבלו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו ויצירתו

עריכה

פאראדיזי, שהיה כנראה תלמידו של ניקולא פורפורה, התמסר תחילה לחיבור מוזיקה לתיאטרון. ב-1746 עבר ללונדון, שם עשה לו שם כמורה לצ'מבלו ולזמרה. ב-1770 חזר לאיטליה.

מוזיקה כלית וקולית

עריכה

למוניטין של פאראדיזי אחראית בעיקר המוזיקה שלו לצ'מבלו, שזכתה להערכת חוקרים בתולדות המוזיקה.

סגנונו המוזיקלי הושפע מזה של אלסנדרו ודומניקו סקרלטי. לעיקר ההתפעלות זכו שתים-עשרה הסונאטות שלו לגראוויצ'מבלו (לונדון, 1754). הטוקאטה בלה מז'ור, שעודנה מושמעת כיום - שום יצירה אחרת שלו לא הושבה עד כה לחיים - היא פרק אלגרו מתוך הסונאטה השישית שלו בלה מז'ור, שזכתה כשלעצמה להקלטות משמעותיות. כמו כן חיבר קונצ'רטי לעוגב ולצ'מבלו, יצירות בודדות לצ'מבלו, אריות וקנטטות.

מוזיקה דרמטית

עריכה
  • "אלכסנדר בפרס", לוקה, 1738
  • "גזירות הגורל", ונציה, 1740
  • "המוזה בכד", ונציה 1740
  • "פטונטה", לונדון, 1747
  • "כוחה של אהבה", לונדון, 1751
  • "אנטיוכוס"

קישורים חיצוניים

עריכה