פיין יאנג קניבלז

להקת רוק בריטית
המונח "קניבלים צעירים ונאים" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט מ-1960, ראו קניבלים צעירים ונאים (סרט).

פיין יאנג קניבלזאנגלית: Fine Young Cannibals; מילולית: קניבלים צעירים ונאים) הייתה להקת רוק בריטית שפעלה בעיקר בשנות ה-80 של המאה ה-20.

פיין יאנג קניבלז
פיין יאנג קניבלז בטקס פרסי גראמי, 1990
פיין יאנג קניבלז בטקס פרסי גראמי, 1990
פיין יאנג קניבלז בטקס פרסי גראמי, 1990
מקום הקמה ברמינגהאם עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1992 – 1984, 1996
סוגה רוק אלטרנטיבי, גל חדש
חברת תקליטים I.R.S. רקורדס, לונדון רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים
רולנד גיפט
דייוויד סטיל
אנדי קוקס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלהקה הוקמה ב-1984 בבירמינגהאם בידי יוצאי להקת דה ביט, דייוויד סטיל ואנדי קוקס. בחיפושיהם אחרי סולן, האזינו השניים לכ-500 קלטות, עד שבחרו בסולן להקת ארקיליקז, רולנד גיפט. מקור שמה של הלהקה בסרט קניבלים צעירים ונאים (All the Fine Young Cannibals) מ-1960, בכיכובם של רוברט וגנר ונטלי ווד.

האלבום הראשון (Fine Young Cannibals)

עריכה

בתחילת דרכה, התקשתה הלהקה במציאת חברת תקליטים, ואולם לאחר שהפיקה בעצמה קליפ לשיר "Johnny Come Home"‏ (1985), חתמה על חוזה עם חברת I.R.S. Records. הסינגל שהוקלט זכה להצלחה רבה, והגיע למקום השמיני במצעדי המכירות בבריטניה ובאירלנד, ולמקום התשיעי במצעד הוט דאנס האמריקני של בילבורד. להיט נוסף של הלהקה, גרסת כיסוי ל-Suspicious Minds של אלביס פרסלי יצא ב-1986, והגיע למקום השישי במצעד המכירות האוסטרלי, למקום השמיני בבריטניה ולמקום התשיעי באירלנד. השיר כלל קולות רקע של ג'ימי סאמרוויל.

אלבום הבכורה של הלהקה, Fine Young Cannibals, יצא ב-10 בדצמבר 1985. הוא הגיע למעמד של אלבום זהב בבריטניה ואלבום פלטינה בקנדה. האלבום כלל גם שירים בעלי טקסטים פוליטיים, בהם הביעו חברי הלהקה את התנגדותם למדיניותה של ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר. כך, למשל, כולל השיר "Blue" את הטקסט הבא:

Government has done me wrong, I’m mad about that.
And it makes me feel like I don’t belong, I’m mad about that.
It’s making life a misery, you wouldn't have taken the liberty
Government has done me wrong, I’m mad about that.

בין האלבומים

עריכה

בטרם הקליטה הלהקה את אלבומה השני, עסקו חבריה בדברים נוספים. הם הקליטו שירי נושא לשני סרטים: סרטו של בארי לווינסון, אנשי הפח (1987) ומשהו פראי (1986). שיר הנושא של "משהו פראי", גרסת כיסוי ללהיטה של להקת באזקוקס "Ever Fallen in Love (With Someone You Shouldn't've)", נמכר גם כסינגל, שהגיע למקום התשיעי במצעד המכירות הבריטי ולמקום העשירי באירלנד. בסופו של דבר נכלל גם באלבומה השני של הלהקה. גיטריסט הבאזקוקס, סטיב דיגל, טען כי הביצוע של פיין יאנג קניבלז עולה על המקור.

סטיל וקוקס הקימו הרכב האוס בשם "Two Men a Drum Machine and a Trumpet", שהוציא סינגל אינסטרומנטלי אחד, "I'm Tired Of Being Pushed Around", שהגיע למקום ה-18 במצעד המכירות הבריטי. גיפט ניסה את כוחו במשחק, והשתתף בסרטו של סטיבן פרירס "סמי ורוזי עושים את זה".

האלבום השני (The Raw and the Cooked)

עריכה

אלבומה השני של הלהקה, The Raw and the Cooked‏ (1989), זכה להצלחה גדולה אף יותר מקודמו. מכירותיו הגיעו לכדי שישה אלבומי פלטינה בקנדה, שלושה אלבומי פלטינה בבריטניה ושני אלבומי פלטינה בארצות הברית. הוא הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד 200, לראש מצעדי המכירות באוסטריה, אוסטרליה, בריטניה וקנדה, למקום השני בניו זילנד ובשווייץ ולמקום החמישי בשוודיה. הסינגל "She Drives Me Crazy", שנחשב ללהיט הגדול ביותר של הלהקה, הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100, במצעד הוט דאנס ובמצעד המכירות האוסטרלי, למקום השני באירלנד, ולמקום החמישי בבריטניה ובמצעד השירים האלטרנטיביים של בילבורד. בישראל, דורג השיר במקום החמישי במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של רשת ג' בשנת 1989. להיט נוסף, "Good Thing", הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד 100, למקום השני במצעד השירים האלטרנטיביים, למקום הרביעי באירלנד ולמקום השביעי באוסטרליה ובבריטניה.

הצלחת האלבום הובילה לזכייתה של הלהקה בשני פרסי המוזיקה הבריטית, בקטגוריית הלהקה והאלבום הטובים ביותר לשנת 1990, ואולם חברי הלהקה החזירו את הפרסים כמחאה על מדיניותה של מרגרט תאצ'ר.

ב-1992 התפרקה הלהקה, אך ב-1996 התאחדה לשם הקלטת אלבום האוסף "The Finest", שכלל בעיקר להיטים מאלבומיהם הקודמים. האלבום הגיע למקום העשירי במצעד המכירות הבריטי, והגיע למעמד של אלבום פלטינה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פיין יאנג קניבלז בוויקישיתוף