ויקיפדיה

פייסבוק ישראל

חברת הייטק ישראלית בבעלות חברת פייסבוק

אינסטגרם ישראל בע"מ היא חברה פרטית שנוסדה בשנת 2010 בישראל, בשם "אונאבו מובייל" (Onavo) על ידי רואי טיגר וגיא רוזן, ונמכרה באוקטובר 2013 לחברת פייסבוק, ששינתה את שם החברה ל"פייסבוק ישראל".[1] החברה נמצאת בבעלותה המלאה של מטא אירלנד.

פייסבוק ישראל
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים גיא רוזן
רואי טיגר
תקופת הפעילות 2010–הווה (כ־14 שנים)
חברת אם Meta Ireland[דרוש מקור]
מיקום המטה פאלו אלטו עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי מגדל עזריאלי שרונה, תל אביב
ענפי תעשייה מחקר ופיתוח
פרסום, שיווק ומסחר מקוון
מנכ"ל עדי סופר תאני
עובדים כ-890
 
www.onavo.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תחומי פעילות

עריכה
  • תחום המחקר והפיתוח:
    • חטיבת אונבו העוסקת בפיתוח טכנולוגיית דחיסת נתונים ואפליקציות מובייל.
    • פעילות internet.org שמטרתה לחבר לאינטרנט את אוכלוסיית מדינות העולם השלישי.
    • פרויקט Safety Check המאפשר למשתמשים הנמצאים באזורי מוכי אסון לדווח על מצבם ולהתריע על התפשטותו לאזורים נוספים.
    • פיתוח אפליקציית Facebook Lite המאפשרת לאנשים להתחבר לפייסבוק באמצעות טלפונים סלולריים ישנים או בעלי חיבור איטי. נכון ל-2016 האפליקציה תומכת במערכת ההפעלה אנדרואיד בלבד. בניהולו של צח הדר.
  • תחום השיווק, פרסום ומסחר, אשר מנוהל על ידי מנכ"לית החברה, עדי סופר תאני.
    • תחום מכירת המודעות בדף הבית (news feed) לחברות הגדולות במשק הישראלי, מנוהל על ידי אלעד ברינדט שביט, ענת אלחנני ונמרוד הלוי במשותף.
  • תחום קשרי ממשל, תקשורת ורגולציה בניהולה של ג'ורדנה קוטלר.

חטיבת אונבו מובייל

עריכה
 
לוגו חטיבת אונבו

אונבו מובייל בע"מ נוסדה בשנת 2010 בישראל על ידי גיא רוזן ורואי טיגר במטרה לעזור למשתמשי אנדרואיד ו-iOS לחסוך בצריכת התעבורה הסלולרית (תעבורת נתונים) שלהם באמצעות מערכת מחשוב מבוססת ענן שפיתחו. הרעיון להקמת החברה ופיתוח המוצר נולד לאחר שאחיו של גיא חזר מביקור בחו"ל וקיבל חשבון מופקע עבור הגלישה הסלולרית שלו בלבד. עם התפתחותה של החברה היא החלה לעסוק בין היתר באיסוף מידע על שימוש באפליקציות מובייל למטרות שיווק.

באפריל 2011 השיקה אונבו את אפליקציית onavo extend שניטרה אפליקציות שהשתמשו בצריכת נתונים מסיבית וביצעה להן דחיסת נתונים, מה שהביא לירידה של עד 80% בעלויות הגלישה.[2] במאי 2011 גייסה אונבו מקרנות ההון סיכון הישראליות, סקויה קפיטל ומאגמה, כ-3 מיליון דולר.[3]

בינואר 2012 השלימה אונבו סבב גיוס שני בסך 10 מיליון דולרים בהובלתן של זרוע ההשקעות הפרטית של לי קה שינג Horizons Ventures, לצד Motorola Mobility Ventures.[4] בסך הכל הושקעו בחברה כ-13 מיליון דולרים עד שנרכשה על ידי פייסבוק תמורת כ-150 מיליון דולר, דבר המייצג רווח של עד פי 11.5 למשקיעיה.[5] באוקטובר 2012 השיקה אונבו את אפליקציית onavo count שמיועדת לעזור למשתמשיה לעקוב אחר תצרוכת הנתונים של האפליקציות השונות המותקנות על גבי הסמרטפון שלהם.

בפברואר 2013 חשפה אונבו את onavo insights, שירות לדירוג פופולריות ודפוסי שימוש ביישומי סמארטפון. במאי 2013 השיקה אונבו את אפליקציית onavo protect שמסייעת בהגנה מפני אתרים הנגועים בווירוסים, חסימת אתרי פישינג ושמירה על הנתונים של משתמשיה במובייל.

באוגוסט 2013 חשפה אונבו את acquisition insights, שירות אשר מרחיב את onavo insights. באמצעות שירות זה חברות המשווקות אפליקציות יכולות לקבל מידע שימושי אודות אופן הפרסום של מתחרותיהן בשוק, כגון אפשרות לצפות בחברות הפרסום השונות איתן הן עובדות ומי מהן מצליחה לייצר את כמות ההקלקות הגבוהה ביותר.

בינואר 2019 נחשף באתר TechCrunch כי הטכנולוגיה של אונבו שימשה את פייסבוק בהפעלת דלת אחורית באפליקציית Facebook Research שלה, שאיפשרה לה גישה נסתרת למידע רב על המשתמשים, שהיו ברובם קטינים (ופייסבוק אף שילמה להם כדי להשתמש ביישום של אונבו). פייסבוק השתמשה באפליקציית VPN של אונבו, שנועדה לכאורה לספק אבטחה לגלישה של המשתמשים, כדי לאסוף מידע על נתוני הגלישה שלהם. בדרך זו אספה פייסבוק נתונים של משתמשי סנאפצ'ט, יוטיוב ואמזון, במטרה ללמוד על דפוסי השימוש ולהתחרות בהן טוב יותר. אונבו סייעה לפייסבוק לעקוף את הצפנת המידע של סנאפצ'ט ולאסוף מידע שעשוי היה לסייע לה להעתיק פיצ'רים מהאפליקציה המתחרה.[6] לאחר החשיפה פייסבוק הודיעה בתגובה כי הסירה את אפליקציות אונבו מחנות האפליקציות.[7] על פי התביעה במשפט שמתנהל בקליפורניה נגד מטא (לשעבר פייסבוק), במעשיה, פייסבוק עברה לכאורה על חוקי ההאזנות, והאפליקציה של אונבו שימשה ככלי ריגול עבור פייסבוק בניסיונה להשיג יתרון תחרותי, ובכך פגעו בתחרות. מטא טענה מנגד שהטענות חסרות בסיס.[6]

פייסבוק ישראל

עריכה

הרשת החברתית

עריכה

הגולשים בישראל החלו להשתמש בפייסבוק בשלב מוקדם באופן יחסי, במהלך 2007, בשנה לאחר שנפתחה לכלל הציבור (עד אז הייתה רשת לסטודנטים בלבד).[8] הקפיצה הגדולה במספר המשתמשים החלה בסוף 2007, שבין ספטמבר לנובמבר גדל מספר המשתמשים מ-50,000 ל-150,000.[9] בשלב זה החלה הרשת לזהות גולשים לפי מדינות וכך נוצרה במהירות "תת-רשת" ישראלית.[10] באותה עת רשת הפרסום המקוון הישראלית "אורידיאן" החלה לאפשר פרסום באפליקציות של פייסבוק.[11] לאורידיאן לא היה הסכם בלעדיות עם פייסבוק, אך תחילה הייתה החברה הישראלית היחידה שקיבלה מפייסבוק ההרשאה לשבץ פרסומות באתר.[12]

בינואר 2008 הייתה פייסבוק לרשת החברתית הפופולרית בישראל והאתר ה-11 ברשימת אתרי האינטרנט הפופולריים בישראל.[13] בנובמבר 2009 עבר מספר המשתמשים בישראל את רף ה-2 מיליון.[14] וגם זמן הגלישה הממוצע של משתמש גדל מכ-20 דקות בסוף 2007 לכ-55 דקות באותה עת.[15] בתקופה זו החלה גם להיות גורם משמעותי בשוק הפרסום בישראל, החברות הגדולות במשק, בהן: סלקום, בנק הפועלים, שטראוס, בנק המזרחי וקוקה קולה החלו לפרסם באתר.[16] במהלך 2010 גם גופים ציבורים וממשלתיים בישראל החלו להשתמש בבפייסבוק.[17]

בינואר 2010 חברת פייסבוק החלה בשיתוף פעולה במכירת פרסום גם קבוצת MASA, שהייתה גוף מכירות פרסום משותף של האתרים נענע10 ו-MSN של מיקרוסופט.[18][19]. במרץ 2012 הסתיים הסכם שיתוף פעולה זה, והמחלקה הישראלית שבפייסבוק אירלנד החלה לנהל בעצמה את פעילות הפרסום של פייסבוק בישראל.[20] במרץ 2014 פייסבוק השיבה פעילות זו למשרדיה בישראל יחד עם עובדיה הישראלים ומינתה את עדי סופר תאני למנכ"לית החברה.[21]

במהלך גל הטרור שאירע באוקטובר 2015, וכלל הסתה של פלסטינים למעשי טרור ברשת החברתית פייסבוק, סירבה פייסבוק ישראל להתייחס לפניות עיתונאים בנושא זה.[22]

בספטמבר 2015 פייסבוק הביאה לישראל את האפשרות לקבוע מי יהיה איש הקשר אשר ינהל את פרופיל הפייסבוק של משתמשיה במקרה והמשתמש מת. עם זאת איש הקשר אינו מקבל אפשרויות שליטה מלאות על הפרופיל, אלא מוגבלות מאוד המוגדרות לעמודי הנצחה בלבד. ביוני 2016 פייסבוק הביאה לישראל את האפשרות לדיווח על תכנים אובדניים הנכתבים באתר. במסגרת אפשרות זו יכול המדווח לפנות אל העמותות ער"ן וסה"ר המשתפות פעולה עם פייסבוק, על מנת שאלו יוכלו לפנות אל מעלה הפוסט האובדני. עם זאת, פייסבוק עדיין נמנעת מלטפל במקרים אובדניים המתחרשים באתר ואין מי שייקח אחריות.

באוקטובר 2016 פייסבוק ישראל פרסמה כתובות מייל אשר מיועדת לקבלת תלונות משפטיות וכתבי תביעה ממשתמשיה הישראלים.[23] בפברואר 2017 הושקה אפליקציית פייסבוק לייט בישראל.[24]

פייסבוק ישראל איננה מספקת שירות לקוחות למשתמשי פייסבוק ולשם כך מפנה את הגולשים לדפי העזרה של פייסבוק. כמו כן היא אינה עוסקת בהסרת תכנים פוגעניים מאתר פייסבוק, ובשביל כך מפנה את נפגעי הבריונות ברשת לכפתור ה"דווח" שעובד לעיתים נדירות. כאשר מתעוררת מחלוקת משפטית נגד חברת פייסבוק היא מציינת כי על פי התקנון ותנאי הסכם השימוש שלה עליהם חתומים משתמשי פייסבוק, לא ניתן לתבוע אותה בישראל, והיא מפנה את התובע הישראלי לבית משפט הנמצא במחוז סאן מטאו שבקליפורניה וטוענת להגנתה "שבארצות הברית קיים החוק Communications Decency Act שמכיל בתוכו את סעיף מספר 230 שבמסגרתו מעניק חסינות לאתרי אינטרנט מפני הטלת אחריות עליהם מפני פרסומים שבוצעו על ידי גולשיהם". בדיון בתובענה ייצוגית נגד פייסבוק שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נדחתה טענה זו.[25] בבקשת רשות ערעור של פייסבוק הערעור התקבל חלקית ונקבע שאף כי לא ניתן להתנות בתנאי השימוש נגד האפשרות לתבוע את החברה בישראל, כן ניתן לקבוע שהתביעה תתנהל בהתאם לדין המהותי של מדינת קליפורניה.[26]

פייסבוק, כמו גוגל, ששרתיה ממוקמים בארצות הברית ובאירלנד,[27] אינה משלמת מסים בישראל על הכנסותיה מפרסום. על כך נמתחת ביקורת בעיתונות הכלכלית בישראל.[28]

ב-2016 מונתה ג'ורדנה קטלר, לשעבר מנהלת לשכת השגריר רון דרמר וכן יועצת לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למנהלת קשרי ממשל ותקשורת של פייסבוק ישראל.[29]

בספטמבר 2016 יזמו שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן הצעת חוק שמטרתה הייתה למנוע מקרי הסתה ולהטיל מגבלות על פרסום תוכן לא חוקי ופוגעני באינטרנט וברשתות החברתיות. ההצעה זכתה בתקשורת לכינוי "חוק הפייסבוק". הצעת החוק זכתה לתמיכה רחבה בממשלה, ובמהלך השנים 2016–2018 הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לחקיקה, לאחר מכן עברה בקריאה טרומית וקריאה ראשונה והגיעה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, שם אושרה ביולי 2018 לקריאה שנייה ושלישית, לקראת אישורו הסופי של החוק במליאת הכנסת. אולם ברגע האחרון המהלך נבלם במפתיע על ידי ראש הממשלה נתניהו.[30] בתגובה לכך, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ניסן סלומינסקי, טען כי הסיבה להחלטה ברגע האחרון הייתה לחץ של בעלי אינטרסים.[30] בתקשורת התפרסמו טענות כי ג'ורדנה קטלר, היועצת לשעבר של נתניהו המועסקת בתפקיד בכיר בפייסבוק, הייתה זו שפעלה מול ראש הממשלה כדי לבלום את החוק.[31] עורך הדין איתי לשם טוען מאז 2019, כי מדובר היה בחלק מעסקת שוחד לכאורה בין נתניהו לפייסבוק.[32] במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושתיים גבר שיתוף הפעולה בין הליכוד לפייסבוק, ולמרות דרישה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לסימון מודעות פוליטיות ולמחיקת פרסומים אנונימיים בפייסבוק, היא אפשרה לנתניהו ולליכוד להפיץ תכנים אסורים לפי חוקי התעמולה.[33]

במרץ 2018 פתחה הרשות להגנת הפרטיות בחקירה מנהלית נגד החברה בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה,[34] חברה בריטית ששילבה כריית נתונים, מסחר בנתונים, ניתוח מידע ואסטרטגיה תקשורתית לצורך השפעה על תהליכי בחירות במדינות ברחבי העולם.[35] זאת עקב חשד לביצוען של הפרות חוק בכל הנוגע למידע אישי של משתמשי פייסבוק בישראל, כולל שימוש במידע אישי שנמסר לגורם אחר ללא הסכמה.[36] בעקבות החקירה הודתה פייסבוק ישראל כי מתוך 87 מיליון משתמשים שהמידע שלהם נאסף על ידי האפליקציה שפיתחה חברת קיימברידג' אנליטיקה נכללים יותר מ-47 אלף ישראלים. עם זאת, רק 28 ישראלים התקינו את האפליקציה עצמה ואישרו את תנאי השימוש בה, והיתר היו חברי פייסבוק שלהם, שלא התבקשו לאשר דבר ולא ידעו כי נעשה שימוש במידע שלהם.[37] בנוסף נחשף כי בפעילות שלה קיימברידג' אנליטיקה שיתפה פעולה עם החברה הישראלית Psy-Group.[38]

מחקר ופיתוח

עריכה

מרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל הוא השני שפייסבוק הקימה מחוץ לגבולות ארצות הברית (המרכז הראשון הוקם בלונדון).[39] המרכז בתל אביב עוסק בפיתוח פרויקטים הנחשבים כפרויקטי דגל של חברת פייסבוק העולמית.[40] הוא הוקם על בסיס מספר רכישות של חברות טכנולוגיה בישראל. פייסבוק מחזיקה בישראל כ-18 סימני מסחר. לאחר רכישת אונבו החלה להחזיק גם במספר פטנטים הרשומים על שמה.

במרץ 2011 פייסבוק הקימה בישראל את חברת "פב ישראל אחזקות בע"מ" ורכשה באמצעותה את חברת סנפטו.[41] לאחר הרכישה סנפטו עברה למטה האמריקאי של פייסבוק ונסגרה, ופב ישראל נותרה ללא פעילות.[39][42]

באוקטובר 2013 חברת אונבו נרכשה על ידי חברת פייסבוק תמורת כ-150 מיליון דולר, והייתה לרכישה השלישית של פייסבוק בישראל, והגדולה ביותר.[43] במסגרת הסכם הרכישה, אונבו שינתה את שמה לפייסבוק ישראל ופעילותה הפכה לחטיבה נפרדת בחברה שהיא בעצם מרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל (ברכישותיה הקודמות של פייסבוק בישראל החברות הנרכשות עברו למנלו פארק). לאחר רכישתה, אונבו החלה לעסוק גם בפרויקט internet.org שמטרתו לחבר לאינטרנט אנשים ממדינות העולם השלישי (כשני שלישים מאוכלוסיית העולם איננה מחוברת לאינטרנט).[44]

במרץ 2014 גיא רוזן שפרש מניהול המרכז ומונה למנהל פיתוח מוצר בפייסבוק העולמית. רואי טיגר נשאר בישראל וקיבל את תפקיד מנהל מרכז המחקר והפיתוח המקומי. עם זאת, רוזן וטיגר החלו להוביל במשותף את מיזם Internet.org.

באוקטובר 2014 חטיבת הפיתוח של פייסבוק ישראל השיקה את כפתור ה-Safety Check, המאפשר למשתמשי הרשת החברתית הנמצאים באזור מוכה אסון לדווח בזמן אמת על מצבם.[45] בדצמבר 2014 משרדי החברה עברו ממתחם הבורסה ברמת גן למגדל רוטשילד 22 בתל אביב.[46]

ביולי 2015 פייסבוק רכשה את חברת פבלס (Pebbles Interfaces) הישראלית שעוסקת בטכנולוגיית זיהוי מחוות גוף, תמורת 60 מיליון דולר.[47] בספטמבר 2015 פייסבוק ישראל קיימה את אירוע ההאקתון הראשון הרשמי שלה במשרדיה בתל אביב. עד אז קיימה 4 תחרויות האקתון פנימיות שיועדו לעובדי החברה בלבד. בינואר 2016 קיימה החברה האקתון נוסף.

במרץ 2016 מונה ג'ואי שמחון למנהל ההנדסה של המוצר פייסבוק לייט המאפשר לתושבי מדינות מתפתחות להתחבר לפייסבוק באמצעות טלפונים ישנים. ביוני 2016 מונה שמחון למנכ"ל המרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק ישראל, והחליף את רואי טיגר בתפקיד אשר קודם לתפקיד בכיר יותר במטה האמריקאי של פייסבוק.[48] ביוני 2019 עבר שמחון למטה החברה בקליפורניה. בתקופת כהונתו צמח מרכז המו"פ מ-85 אנשי פיתוח ללמעלה מ-250.[49]

בסוף 2021 רכשה מטא את פעילות חברת אינומייז הישראלית, שעסקה בפיתוח שבבים, עובדי אינומייז שולבו בפעילות Reality Labs בתל אביב לפיתוח שבבים למשקפי מציאות רבודה.[50] בשנת 2024 נסגרה פעילות זו, כחלק מקיצוצים בפעילות פיתוח השבבים של מטא.[51]

באפריל 2022 הודיעה פייסבוק כי תשכור 20 קומות במגדל לנדמרק בתל אביב, בעת שהיה בבנייה, זאת תמורת כ-700 מיליון שקל ל-7 שנים.[52] על פי התכנון, משרדי החברה בישראל יעברו למגדל בתחילת 2025.[53]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ צחי הופמן, ‏תכינו את הקו"ח: פייסבוק מגייסת עשרות עובדים בישראל, באתר גלובס, 11 בפברואר 2014
  2. ^ נועה פרג, ‏Onavo הישראלית זכתה בשני תארים בתחרות עולמית, באתר גלובס, 30 באפריל 2011
  3. ^ נועה פרג, ‏Onavo הישראלית השלימה סבב גיוס ראשון של 3 מיליון דולר, באתר גלובס, 18 במאי 2011
  4. ^ גיא גרימלנד, הסטארט אפ הישראלי אונאבו גייס 10 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2012
  5. ^ צחי הופמן, ‏פייסבוק רוכשת את אונבו הישראלית ב-150 מיליון דולר, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2013
  6. ^ 1 2   שגיא כהן, היישומון הישראלי שעזר לפייסבוק לעקוב אחר משתמשי סנאפצ'ט, יוטיוב ואמזון, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2024
  7. ^ הגר בוחבוט, פייסבוק מחסלת את אפליקציית אונאבו הישראלית, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
  8. ^ קפטן אינטרנט, כל ישראל חברים בפייסבוק, באתר TheMarker‏, 25 בספטמבר 2007
  9. ^ קפטן אינטרנט, מספר הישראלים בפייסבוק הוכפל בשבועיים, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2007
  10. ^ מעיין כהן, 163,365 חברים בתת-רשת ישראל בפייסבוק נכון לעכשיו - מה הם עושים שם?, באתר TheMarker‏, 16 בנובמבר 2007
  11. ^ לשתול פרסומות באפליקציות של פייסבוק, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2007
  12. ^ איילה צורף, פייסבוק מרחיבה את פעילות הפרסום בישראל: תשלב באנרים בדף הבית של הגולש, באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2009
  13. ^ מעיין כהן, סקר TIM קובע: פייסבוק היא הרשת החברתית הפופולרית בישראל, באתר TheMarker‏, 8 בינואר 2008
  14. ^ נועה פרג, ‏כל ישראל חברים: 2 מיליון משתמשים ישראלים בפייסבוק, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2009
  15. ^ קייטי הפנר, תוכנית גמילה מפייסבוק, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2009
  16. ^ איילה צורף, "תקציבי הפרסום בפייסבוק בישראל שולשו מתחילת השנה", באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 2009
  17. ^ איילה צורף, משרד האוצר פתח נציגות בפייסבוק; צה"ל מעלה תמונות בפליקר, באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2010
  18. ^ איילה צורף, הכל נשאר במשפחה: שילת לנדנברג, "אשתו של", תנהל את פעילות המכירות של פייסבוק מטעם נענע10, באתר TheMarker‏, 5 בינואר 2010
  19. ^ אורי ברקוביץ', נענע10 תמכור את שטחי הפרסום של פייסבוק בישראל, באתר הארץ, 3 בינואר 2010
  20. ^ מיה אפשטיין, nana10 ומיקרוסופט מפרקות את הגוף המשותף למכירת פרסום, באתר TheMarker‏, 6 במאי 2012
  21. ^ אור הירשאוגה, פייסבוק פותחת נציגות שיווק ישירה בישראל; עדי סופר תאני מונתה למנכ"לית, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2014
  22. ^ כך פייסבוק ישראל נוהגת בעיתונאים שמתקשרים לבקש תגובה בעניין ההסתה המתמשכת
  23. ^ דורי בן ישראל‏, מהיום לפייסבוק ישראל יש כתובת מייל ואחריות משפטית, באתר וואלה, 6 באוקטובר 2016
  24. ^ שירה קרפיק ספיר, ‏יותר מ-200 מיליון משתמשים: Facebook Lite הגיעה לישראל, באתר גלובס, 8 בפברואר 2017
  25. ^ לילך דניאל, תניית שיפוט זר בפייסבוק - תניה מקפחת המרתיעה ישראלים לתבוע זכויותיהם, באתר "תקדין", 15 ביוני 2016
  26. ^ רע"א 5860/16 Facebook Inc נ' אוהד בן חמו, ניתן ב־31 במאי 2018
  27. ^ לפי הסדר מס שכונה "Double Irish arrangement" (אנ')
  28. ^ עומר שרביט, "הם לא עוסקים בזה בארץ", באתר העין השביעית, 5 באפריל 2016
  29. ^ אסף גלעד, הנשק החדש של פייסבוק ישראל: מקורבת לנתניהו מונתה לתפקיד מנהלת קשרי ממשל, באתר כלכליסט, 13 ביוני 2016
  30. ^ 1 2 רפאלה גויכמן, ברגע האחרון: נתניהו עוצר את חוק הפייסבוק הדרקוני של שקד וארדן, באתר TheMarker‏, 18 ביולי 2018
    אורי ברקוביץ', ‏נתניהו הורה לעצור את חוק הפייסבוק - מסכן את חופש הביטוי, באתר גלובס, 18 ביולי 2018
    מורן אזולאי, נתניהו הורה לעצור את הליך חקיקת "חוק הפייסבוק", באתר ynet, 18 ביולי 2018
  31. ^ רפאלה גויכמן, חוזרת לקרבת נתניהו: רון דרמר צפוי למנות את לוביסטית פייסבוק ישראל למנכ"לית משרדו, באתר TheMarker‏, 12 בינואר 2023
  32. ^ איתי לשם, איתי לשם: מכתב פתוח לעו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, באתר זמן ישראל, ‏9 בדצמבר 2019
  33. ^ חן מענית, ‏נתניהו והאחרים צפצפו על חוק איסור התעמולה? אולי הגיע הזמן להתאים אותו לימינו, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2019
    רפאלה גויכמן, הביבי־בוט זה רק ההתחלה: הקשר בין פייסבוק לליכוד נחשף, באתר TheMarker‏, 19 בספטמבר 2019
    אורן פרסיקו, נתניהו מפר שוב ושוב את האיסור על שימוש בסקרים, למרות הוראות חוזרות של ועדת הבחירות, באתר העין השביעית, 16 בספטמבר 2019
  34. ^ עומר כביר, חקירה נגד פייסבוק גם בישראל - ע"י הרשות להגנת הפרטיות, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2018
    רפאלה גויכמן, גם בישראל: הרשות להגנת הפרטיות פותחת בחקירה נגד פייסבוק, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2018
  35. ^ רפאלה גויכמן, 100 אלף מסמכים חושפים מעורבות של קיימברידג' אנליטיקה במערכות בחירות בעולם, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2020
  36. ^ איריס סורוקר, לחקור את פייסבוק גם בישראל, באתר TheMarker‏, 1 באפריל 2018
  37. ^ שגיא כהן, פייסבוק: מידע על 47 אלף ישראלים נחשף בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, באתר ynet, 10 באפריל 2018
      רפאלה גויכמן, כך "הדביקו" 28 בני אדם רבבות משתמשי פייסבוק ישראל, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2018
  38. ^ תומר גנון ואור הירשאוגה, שיטות העבודה של המודיעין העסקי הישראלי נחשפות, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2018
    יוסי הטוני, ‏מי את, קיימברידג' אנליטיקה?, באתר "אנשים ומחשבים", 22 במרץ 2018
  39. ^ 1 2 יניב פלדמן, Newsgeek, פייסבוק פותחת מרכז פיתוח ראשון מחוץ לארצות הברית, באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2012
  40. ^ אסף גלעד, לייק לישראל: פייסבוק מכפילה המרכז בת"א, תגייס 100 עובדים, באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2015
  41. ^ גיא גרימלנד, סנאפטו תיהפך למרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2011
  42. ^ אסף גלעד, ‏פייסבוק סוגרת עוד מוצר שנוי במחלוקת שפותח בתל אביב, באתר גלובס, 31 בינואר 2022
  43. ^ מאיר אורבך, פייסבוק רוכשת את אונאבו תמורת 150-200 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2013
  44. ^ אליחי וידל, הישראלים שעוזרים לפייסבוק להשתלט על העולם, באתר TheMarker‏, 17 בדצמבר 2017
  45. ^ מערכת אנשים ומחשבים, ‏פייסבוק – מרשת חברתית לרשת ממש חברתית, באתר "אנשים ומחשבים", 19 בנובמבר 2015
  46. ^ שלומית צור, ‏פייסבוק שכרה ארבע קומות במגדל רוטשילד 22, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2014
    רז סמולסקי, פייסבוק שכרה 3,500 מ"ר בשדרות רוטשילד בתל אביב, באתר TheMarker‏, 9 בספטמבר 2014
  47. ^ ענבל אורפז, פייסבוק רוכשת את פבלס הישראלית ב-60 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2015
  48. ^ יניב הלפרין, ‏ג'ואי שמחון מונה למנכ"ל מרכז המו"פ של פייסבוק ישראל, באתר "אנשים ומחשבים", 1 ביוני 2016
  49. ^ אושרית גן-אל, ‏מנהל מרכז המו"פ פייסבוק ישראל עובר למטה בקליפורניה; המרכז בארץ יעבור למודל ניהולי משותף, באתר גלובס, 19 ביוני 2019
  50. ^ יובל מן, מטא תפתח שבבים למטאברס בישראל, באתר ynet, 11 בנובמבר 2021;
    יאיר קורל, מעתה אל תגידו אינומייז – הכירו את חברת מטא (פייסבוק) ישראל, ‏2 בפברואר 2022
  51. ^   שגיא כהן, הפרויקט השאפתני קוצץ — ומטא חיסלה את פעילות פיתוח השבבים בתל אביב, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2024
  52. ^ אסא ששון, גלעד לוי, שלומית צור, רותי לוי, עסקת ענק: פייסבוק תשכור 20 קומות במגדל לנדמרק בת"א - ב-700 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 6 באפריל 2022
    אסף גלעד, ‏משרדי פייסבוק חצי ריקים, אז למה היא שופכת מאות מיליונים על מגדל נוסף, באתר גלובס, 7 באפריל 2022
  53. ^ דרור ניר קסטל, פייסבוק יכולה להיות רגועה: התקבל אישור אכלוס למגדל לנדמרק של מליסרון ואפי נכסים בשרונה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 באפריל 2024
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=פייסבוק_ישראל&oldid=39854179"