פייר אייל
פייר אייל (באנגלית: Fair Isle, בגאלית סקוטית: Fara) הוא אי בצפון סקוטלנד, ונמצא במחצית הדרך בין מיינלנד ואורקני. הוא נחשב כחלק מאיי שטלנד.
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
צפון האוקיינוס האטלנטי, הים הצפוני  |
| קואורדינטות | 59°32′N 1°38′W / 59.53°N 1.63°W |
| שטח | 768 הקטאר |
| אורך | 4.8 קילומטר |
| רוחב | 2.4 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| אוכלוסייה | 65 |
| אזור זמן | UTC |
 | |
  | |
היסטוריה
עריכההאי היה מיושב לראשונה לפני כ-6,000 שנה, וקיימות עדויות על התיישבות קדומה במקום בתקופה הנאוליתית, תקופת הברונזה ותקופת הברזל.
לאי הייתה חשיבות רבה למתיישבים הויקינגים והסקנדינבים; האי מוצג בהרחבה בסאגת אורקניינגה, שנכתבה סביב שנת 1200 לספירה[1].
גאוגרפיה
עריכה
פייר אייל הוא האי המיושב הכי מרוחק (מאיים אחרים) בממלכה המאוחדת[2]. אורכו של האי 4.8 ק"מ ורוחבו 2.4 ק"מ. שטחו 8 קמ"ר והוא האי העשירי בגודלו מבין איי שטלנד. באי מתגוררים כ-65 תושבים.
החל משנת 1954 האי שייך לקרן הלאומית של סקוטלנד.
החי והצומח
עריכהבאי אוכלוסייה גדולה של כבשים[3], שבעבר היוו גורם חשוב בפרנסתם של תושבי האי.
לאי חשיבות רבה כאתר קינון לעופות מים וכנקודת עצירה למינים רבים של ציפורים נודדות. מצפה הציפורים במקום, שנפתח בשנת 1948, מושך תיירים וחובבי אורניתולוגיה רבים למקום, בעיקר בחודשי האביב והסתיו[1]. מיני ציפורי המים באי כוללים יסעור שחפי, קורמורן ימי, סולה צפונית, יסעורון קטן, יסעורון אטלנטי, שני מיני האוריות, אלקה חדת-מקור, גולמט שחור, תוכי ים אטלנטי, חמסן טפיל, חמסן גדול, ריסה שחורת-רגל, שחפית הקוטב, שחפית ים ושחף ימי[4].
האי הוא ביתו של גדרון פייר אייל, תת-מין של גדרון שטלנד, אחד מתת המינים הנדירים ביותר בבריטניה[5].
באי כ-250 סוגי פרחים וצמחים שונים[6], חלקם נדירים, כמו Mertensia maritima, Ophioglossum azoricum, Botrychium lunaria ו-Coeloglossum viride. עיקר הפריחה מתרחשת בחודשים יוני ויולי[7].
מלאכת יד
עריכהסריגה היא תחום עיסוק מסורתי באי, וטכניקת הסריגה המורכבת אף זכתה לכינוי "סריגת פייר אייל". המוטיבים המופיעים בסריגים כוללים צורות גאומטריות, אלמנטים מקומיים כמו קרני אייל ועוגנים, ואף פרחים וצמחים שונים. בחפירות שנערכו במקום נמצאה מערת קבר בה גופת גבר צעיר ואיתו סריגים רבים: גרביים, כפפות, תיק ושני כובעים. זו העדות הקדומה ביותר לסריגה באיי שטלנד[8].
באופן מסורתי, השתמשו הסורגים המקומיים בסוגים שונים של כבשים כדי לייצר חוטי צמר בצבעים שונים - שחור שטלנד, שאלה (אפור כהה), שולמיט (אפור בהיר), מוריט (חום), מוסקיט (חום כהה), איסיט (חום בהיר) ולבן טבעי[9].
בשנת 1923 התפרסמה יצירה של הצייר סטנלי קורסיטר בשם "הסוודר של פייר אייל"[10], ועוררה עניין בפריט הלבוש ובאי בו הוא מיוצר. תמונתו של אדוארד השמיני לובש אפודה מפייר אייל בעת משחק גולף, העלתה את הפופולריות של טכניקת הסריגה[11].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פייר אייל
- why people are obsessed with fair isle, Karen Gardiner, bbc travel, 24 August 2017
- Fair Isle: The remote island where jumpers are always in fashion, Ken Banks, BBC Scotland, 19 February 2020
- All the fun of Fair Isle, theguardian.com
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אודות האי פייר אייל, באתר www.fairisle.org.uk
- ^
Paul Bloomfield, Britain’s 10 greatest islands, The Telegraph, 5 September 2023
- ^ תיאור קצר של הכבשים בשטלנד, באתר shetlandwoolbrokers.co.uk
- ^ מצפה הציפורים בפייר אייל, באתר fairislebirdobs.co.uk
- ^ צפייה בציפורים בפייר אייל, איי שטלנד
- ^ רשימת פרחי פייר אייל
- ^ צמחיה בפייר אייל
- ^ Knitting traditions of the British Isles and Ireland, https://www.vam.ac.uk/
- ^ ההיסטוריה של סריגה בפייר אייל
- ^ היצירה בגלרייה City Art Centre, אדינבורו, סקוטלנד, באתר artuk.org
- ^ ההיסטוריה של פייר אייל, באתר mativentrillon.co.uk
