פייר רחוב

שמו הבדוי של מפיק סרטי תעודה ישראלי-צרפתי

פייר רחוב (נולד ב-1952) הוא שמו הבדוי של מפיק סרטי תעודה ישראלי-צרפתי.

פייר רחוב
Pierre Rehov
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 באפריל 1952 (בן 72)
אלג'יר, אלג'יריה הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.pierrerehov.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

רחוב נולד באלג'יריה ובגיל 9 עבר לצרפת, בעקבות מלחמת אלג'יריה. בשנת 2000, הוא הושפע מהאנטישמיות שגרמה פרשת מוחמד א-דורה וטען כי א-דורה נהרג על ידי מחבלים פלסטינים ולא כוחות צה"ל. בעקבות המאורע, החל רחוב בצילום סרטים תיעודיים פרו-ישראליים שהאשימו את הרשות הפלסטינית בזיופי סצנות. הוא ידוע בישראל בזכות סרטו "הדרך לג'נין", שהוקרן בערוץ 1, המציג את הקרב בג'נין ומתעד כיצד הפלסטינים שיקרו לעיתונות הזרה, וכיצד הם זייפו וביימו מקרי מוות כתעמולה נגד ישראל[1].

רחוב הסביר לערוץ 1 את השימוש בשם בדוי בכך שהוא פוחד שבעקבות הסרטים שהוא מפיק גורמים פרו-פלסטינים ינסו להתנקש בחייו. מאוחר יותר הרחיב את הסברו ואמר שכל עיתונאי המדווח מהשטחים חייב להציג דיווחים פרו-פלסטיניים אחרת הוא יספוג התנכלות אלימה (ואפילו רצח) מצד החמושים הפלסטינים. לכן, רק תחת שם בדוי הוא יכול לעבוד ולדווח מהשטחים מבלי שיחשוש לחייו.

הסרטים שהפיק

עריכה
  • הדרך לג'נין (The Road to Jenin) – על הקרב בג'נין 2002 ומסכת השקרים הפלסטינים ששיאם בהאשמת ישראל בטבח המוני, הופק בתגובה לסרט ג'נין ג'נין
  • הסוס הטרויאני (The Trojan Horse) – סרט הטוען שמטרתו האמיתית של יאסר ערפאת הייתה להקים מדינה פלסטינית מהים עד נהר הירדן, על חורבות מדינת ישראל
  • ארץ הקודש – נוצרים בסיכון (Holy Land: Christians In Peril) – סרט המתעד את בריחת הנוצרים מהשטחים שתחת שליטת הרשות הפלסטינית עקב ההתנכלויות והרדיפות נגדם
  • הבריחה השקטה (The Silent Exodus) – על הבריחה של כ-600,000 פליטים יהודים מארצות ערב עקב התנכלויות ורדיפות וקליטתם במדינת ישראל
  • בני ערובה בידי השנאה (Hostages of Hatred) – על בעיית הפליטים הפלסטינים וניצול הפליטים תוך הנצחת מצוקתם בידי מדינות ערב ואש"ף ככלי נשק כנגד ישראל
  • מלחמה של דימויים (The War of Images) – על הטלוויזיה והתקשורת הפלסטינית
  • "מחפשים אפרטהייד" – סרט שנועד להוכיח שתנועת החרם נגד ישראל משקרת כשהיא מאשימה אותה באפרטהייד. הסרט שודר גם בערוץ הראשון[2].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תמר לוריא, ‏רחוב חד סטרי, באתר גלובס, 5 במאי 2003
  2. ^ סמאח סלאימה, כך בערוץ הראשון ניצלו את הכפר שלי כדי לטעון שאין אפרטהייד, באתר "שיחה מקומית", 2 באוקטובר 2015