פיליפ ויקסטיד
| ערך מחפש מקורות | |
פיליפ ויקסטיד (באנגלית: Philip Wicksteed; 25 באוקטובר 1844 - 18 במרץ 1927) היה כלכלן אנגלי הקשור לאסכולה האוסטרית.
חייו
עריכהפיליפ ויקסטיד היה בנו של כומר אוניטרי. הוא למד במכללה בלונדון ובמנצ'סטר בין השנים 1861 ל-1867, עת השלים את התואר השני בלימודים קלאסיים. עם סיום לימודיו הפך לכומר כאביו והחל חוקר מגוון נושאים תאולוגיים ועיוניים, כמו חקר ימי הביניים ובמיוחד כתבי דאנטה. מחקריו בנושאים אלו נמשכו גם הרבה אחרי שעזב את דוכן הדרשות בשנת 1897.
עניינו בסוגיות אתיות הוביל אותו לחקור את נושא אי-השוויון בחלוקת עושר והכנסה ולחקר נושאים הקשורים לכלכלה והוא החל לפרסם שורה של עבודות חשובות בתחום זה, במיוחד בעקבות הסוגיות התאורטיות עליהן למד אצל ג'בונס. בשנת 1894 פרסם את מאמרו החשוב "מאמר על תיאום כללי ההפצה" שבו חתר להוכיח באופן מתמטי כי מערכת הפצה המתגמלת בעלי גורמי ייצור בהתאם לתפוקה השולית ימצו את התוצר הכולל המיוצר. ספרו "ההגיון הפשוט של הכלכלה הפוליטית" משנת 1910 פרש באופן מלא את תפישותיו בתחום הכלכלה, והוא המקרבו היום, מצד עמדותיו, לאלו של האסכולה האוסטרית. רעיונות אלו הוצגו בצורה תמציתית במאמרו "ההיקף והשיטה של הכלכלה הפוליטית לאור התאוריה ה'שולית' של ערך והפצה" משנת 1914.
הגותו
עריכהויקסטיד היה בן חורג בנוף הכלכלה הבריטית. בניגוד לזרם המרכזי בחשיבה הכלכלית בבריטניה, שאותו הוביל אלפרד מרשל שביקש לשפר ולתקן את החסר בתאוריה הקלאסית של סמית', ביקש ויקסטיד, במקביל לג'בונס ולקרל מנגר, לבנות את התאוריה הכלכלית מחדש. במילים אחרות, כלשונו של ליונל רובינס, הוא ביקש ליצור "לא רוויזיה, כי אם מהפכה".
הסובייקטיביות של העלות
עריכההחריגה העמוקה ביותר של ויקסטיד מהאורתודוקסיה המרשליאנית של עמיתיו הבריטיים הייתה בתחום הסובייקטיביות של העלות. לתפישתו, האורתודוקסיה הכלכלית שילמה מס שפתיים לתיאורית התועלת השולית של ג'בונס, אך סרבה להכיר בהשלכותיה ההרסניות על תיאורית העלות של הערך. האסכולה הנאו-קלאסית שבראשה עומד מרשל, הצהיר ויקסטיד ב"עבודתו הכלכלית של ג'בונס" משנת 1905:
- "יכולה להחשב מנקודת מבטו של הג'בוניאני המעמיק לאסכולה אפולוגטית. היא קיבלה ואפילו הריע לעקרונות הג'בוניאנית אך הכריזה כי אלו אינם רעיונות מהפכניים אלא רק תוספת, הבהרה והצללה של התאוריה שעקרונות אלו באים להחריב. עבור תלמידי אסכולה זו, הכניסה בסוד המחקר המשופצר של הצריכה מותירה את חקר הייצור כמעט בלא שינוי. כגורם הקובע מחירים רגילים, עלות הייצור מתואמת עם תזמון הביקוש הנרשם ב'עקומת הביקוש'. ומכאן, גם אם יש כאן שינויים, הקטגוריות המובחנות הנושנות של חכירה, ריבית ורווח עדיין משמרות את מקומן בחזית חקר ההפצה."
כאן מוחה ויקסטד נגד ניסיונה המלאכותי של התפישה המרשליאנית להעמיד פנים כי שיקולים של תועלת שולית נוגעים רק לפעילות צרכנית, אך אינם משליכים על פעילות הייצור, הממשיכה להתפש כסוגיה טכנית הקשורה רק לעלות האובייקטיבית של הייצור. למעשה, מבחינת ויקסטיד "עלות" משחקת תפקיד כמסבירה של מחיר השוק היא רק כאשר "עלות" היא הערך המצופה של חלופה אפשרית ברגע ההכרעה של הייצרן בין חלופות בייצור.
פעילות כלכלית
עריכה
ב"ההגיון הפשוט" וב"ההיקף והשיטה של הכלכלה הפוליטית" דחה ויקסטיד את התפישה הקלאסית שטענה כי העושר החומרי הוא תחום חקר כלכלי מובחן ונפרד ממערכות קביעת החלטות אחרות. בעיניו, לא הייתה תועלת ב"אדם הכלכלי" (homo economicus) הקלאסי, המודרך על ידי שיקולים חומריים ואנוכיים בלבד.
למונח "מחיר" היו בעיניו משמעויות רבות, שעלות כספית היא רק אחת מהן. במילים אחרות, כמו לודוויג פון מיזס, גם ויקסטיד סבר כי ישנם כללי פעולה אנושית כלליים, שהפעולה בתחום הכלכלי היא רק ביטוי מסוים שלהם. שיקולים אלטרואיסטיים, אגואיסטיים, רדיפת בצע, כבוד, גאווה, וכן הלאה: כולם משחקים תפקיד בפעולה המכוונת למטרות של האדם.
הליכי השוק
עריכהויקסטיד תמך בתפישה הקלאסית כי השוק חותר למצב של שיווי משקל, אך הכיר בחשיבות העובדה שתהליך זה מתבצע תמיד על ציר זמן. תהליך ההתקרבות לשיווי משקל הוא תהליך שבו משתתפי השוק מתקשרים ומתוקשרים זה עם זה בהדרגה -- כלומר, אין כאן מצב, כמו בתפישה הקלאסית, שבו מונחת ידיעה הדדית מושלמת המתורגמת באופן מיידי לסדרה של מחירי וכמויות שיווי משקל. כלומר, בעיני ויקסטיד הליך התחרות אינו כזה שבו הידיעה (ובעקבותיה המחירים) מונחים מראש, אלא התרחשות של היוודעות הדרגתית וחלקית. שיווי המשקל אינו מונח כאן כמשהו הקיים כבר מראש, כשהשוק חותר אליו, אלא כעובדה הנודעת רק בהדרגה.
החוקרים רובינס ורובינס תיארו אותו ב-1970 כחוקר מפתח באבולוציה של התיאוריה הכלכלית המודרנית.[1]
מכתביו
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- פיליפ ויקסטיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פיליפ ויקסטיד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Lord Robbins, Philip Wicksteed as an Economist, London: Palgrave Macmillan UK, 1970, עמ' 189–209, ISBN 978-1-349-00878-0