פיליפ נואל-בייקר
פיליפ ג'ון נואל-בייקר (באנגלית: Philip John Noel-Baker, או הברון נואל בייקר; 1 בנובמבר 1889 – 8 באוקטובר 1982) היה פוליטיקאי, דיפלומט ואקדמאי בריטי. זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1959 על פעילותו כחבר בפרלמנט של בריטניה שפעל להשגת שלום ושיתוף פעולה בינלאומי. מלבד זאת, בייקר היה גם אתלט מחונן, אשר זכה במדליית כסף בריצת 1,500 מטר באולימפיאדת אנטוורפן בשנת 1920. בייקר הוא האדם היחידי שזכה גם במדליה אולימפית וגם בפרס נובל לשלום.
לידה |
1 בנובמבר 1889 הנדון, הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
8 באוקטובר 1982 (בגיל 92) הסיטי של וסטמינסטר, הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||||
מידע כללי | |||||||||||||||||
שם לידה | Philip John Baker | ||||||||||||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||||
השכלה |
| ||||||||||||||||
בן או בת זוג | |||||||||||||||||
ספורט | |||||||||||||||||
ענף ספורט | אתלטיקה | ||||||||||||||||
הישגים | |||||||||||||||||
פרסים והוקרה | פרס נובל לשלום (1959) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
נעוריו והקריירה הספורטיבית
עריכהפיליפ נואל-בייקר נולד כפיליפ בייקר. אביו, קווייקר ממוצא קנדי, היגר לאנגליה והקים בית חרושת מצליח, ובנוסף לכך היה חבר גם במועצת מחוז לונדון ובבית הנבחרים הבריטי. נואל-בייקר עצמו למד בתיכון ביורק ואחר כך בקינגס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג'.
לאחר סיום לימודיו במכללה פרצה מלחמת העולם הראשונה, במהלכה פיקד על יחידת אמבולנסים שפעלה בצרפת (1914–1915), ואחר כך באיטליה (1915–1918).
במהלך הקריירה שלו כאתלט חובבן השתתף נואל-בייקר בשתי אולימפיאדות: באולימפיאדת סטוקהולם ובאולימפיאדת אנטוורפן. הישג השיא שלו בקריירה היה זכייה במדליית כסף בה בריצת 1500 מטר באולימפיאדת אנטוורפן בשנת 1920.
הקריירה הפוליטית
עריכהלאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, השתתף נואל-בייקר בתהליך הקמת חבר הלאומים, כששימש עוזרו של לורד רוברט ססיל, ממקימי הארגון. באותו זמן הוא התמנה לפרופסור למשפט בינלאומי, תחילה באוניברסיטת לונדון, ואחר כך באוניברסיטת ייל.
הקריירה הפוליטית שלו כחבר במפלגת הלייבור החלה ב-1924 כאשר התמודד מטעמה ללא הצלחה בבחירות למושב מחוז הנדסוורת' ברמינגהאם (Birmingham Handsworth). במאי 1929 נבחר לנציג מחוז קובנטרי בבית הנבחרים שבו היה חבר עד 1970 (למעט בשנים 1931–1936; בתקופה 1936[1]–1950 מטעם מחוז דרבי, ואילו בתקופה 1950–1970 מטעם מחוז דרום דרבי). בשנות הארבעים היה מנציגי בריטניה באו"ם ועזר לנסח את מגילת האו"ם וחוקים נוספים שלו.
הוא שימש במספר תפקידים זוטרים בממשלתו של קלמנט אטלי. ב-1959 הוא זכה בפרס נובל לשלום, ובריאיון לעיתון הניו יורק טיימס לאחר הזכייה בפרס אמר: ”מלחמה היא דבר מתועב ומטונף, אשר הרס ציוויליזציה אחר ציוויליזציה - זוהי תמצית האמונה שלי”. בשנת 1970 נואל-בייקר הפך ללורד לימי חייו כברון נואל-בייקר מדרבי.
במהלך כל הקריירה הפוליטית שלו פעל בייקר למען עזרה לפליטי מלחמה, בקרה על ייצור נשק ופירוק נשק. בין היתר הוא פעל למען פירוק נשק גרעיני והתנגד להמשך בניית נשק גרעיני.[2] בנוסף הוא כתב ספרים רבים על הנושא, שאחד המפורסמים ביניהם – "מרוץ החימוש: תוכנית עולמית לפרוק מנשק" (The Arms Race: A Programme for World Disarmament) – יצא לאור ב-1958.
על פעילותו ארוכת השנים נגד התחמשות זכה נואל-בייקר בפרס נובל לשלום בשנת 1959.
חייו האישיים
עריכהבשנת 1915 התחתן פיליפ בייקר עם איירין נואל, אחות במקצועה. בנם היחיד, פרנסיס נואל-בייקר, הפך גם הוא לחבר פרלמנט ועבד יחד עם אביו בבית הנבחרים הבריטי. נואל-בייקר עצמו מת ב-1982 בגיל 92 וקבור כיום לצד אשתו במערב סאסקס.
קישורים חיצוניים
עריכה- פיליפ נואל-בייקר, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- פיליפ נואל-בייקר, באתר olympedia.org
- פיליפ נואל-בייקר, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- פיליפ נואל-בייקר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פיליפ נואל-בייקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ נבחר בבחירות הביניים ביולי 1936 אחרי התפטרותו של חבר פרלמנט ג'.ה. תומאס (אנ').
- ^ ההיסטוריה של הנשק הגרעיני והפעולות לפירוקו באתר פרסי נובל