פיניאס גייג'

פיניאס גייג'
Phineas P. Gage
לידה	9 ביולי 1823; מחוז גרפטון, ארצות הברית
פטירה	21 במאי 1860 (בגיל 36); סן פרנסיסקו, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סייפרס לואן

פיניאס פ. גייג' (באנגלית: Phineas P. Gage; 9 ביולי 1823 – 21 במאי 1860) היה עובד רכבת בארצות הברית אשר נפגע במוחו במהלך תאונת עבודה. המקרה שלו השפיע רבות על חקר הנפש (גם בתחום הנוירוביולוגי וגם בתחום הפסיכולוגי), וגרר אחריו ניסויים רבים.

התאונה

מעבר מוט הברזל בראשו של גייג'

פיניאס גייג' נולד בארצות הברית בשנת 1823, וכבר בשנת 1848 כשהיה בן 25 עבד כמהנדס ומנהל כוח העבודה ברכבת בין העיר ראטלנד לעיר ברלינגטון. יום אחד עבדו עובדי הרכבת בניפוץ סלעים שהפריעו למעבר פסי הרכבת החדשים. פיניאס וצוותו החלו בהערכות לפיצוץ, אך התהליך השתבש, ומוט ברזל באורך מטר ששימש כחלק מהמסילה, עף, חדר לראשו של גייג' דרך הראש (כשהוא מחורר את מוחו) ונחת כמה מטרים לאחור. להפתעת כל עמיתיו לעבודה, גייג' לא מת, לא איבד את הכרתו, ואף הרגיש טוב, כאילו לא נפצע כלל. הוא הצליח ללכת לרופא בכוחות עצמו, ורופאיו: דוקטור ויליאמס ודוקטור ג'ון הארלו, דיווחו שראייתו ושמיעתו עדיין תקינות, ויכולותיו השכליות לא נפגעו.

השפעת הפגיעה

פריסה של המוח - האונה המצחית השמאלית באדום

האזור בו גייג' נפגע קרוי האונות הפרונטליות, או האונות המצחיות. אזור זה במוח נמצא מעל המצח וקשור בשליטה בהתנהגות. זהו האזור המפותח ביותר במוח האדם ומהווה כשלושים אחוז מנפחו. אצל חיות אחרות חלק זה במוח הרבה יותר קטן. לאחר הטיפול, רופאיו שמו לב להתנהגות מאוד ילדותית של גייג'. גם בני משפחתו שמו לב לשינוי התנהגותו: גייג', שהיה אדם אחראי, טוב לב, שקדן ורציני, הפך לאימפולסיבי, גס, ילדותי וחסר התחשבות. חברת הרכבת סירבה להחזירו לעבודתו בעקבות השינוי הדרמטי שהתרחש באופיו. גייג' עזב את משפחתו לדרום אמריקה, ובשנת 1860 מת מסטטוס אפילפטיקוס.

לאחר התאונה שעבר גייג' הוא תואר על ידי הרופא שלו כ"עקשן, טרחן, ועם זאת גחמני, הפכפך, מתנדנד, אשר בתככנותו רוקם תוכניות רבות לעתיד אשר ננטשות עוד טרם שסיים לתכנן.... ילד ביכולותיו השכלית, אך עם התשוקות החייתיות של גבר חזק".^[1]

המקרה של גייג' שינה את ההתייחסות למוח. בעקבות התאונה הבינו שהמוח מורכב מאזורים וחלקים שונים, אשר לכל אחד מהם תפקיד שונה, ושיש קשר בין המוח לנפש.

תרומה להבנת המוח

אף על פי שתאונתו של גייג' הפכה לאחד המקרים המפורסמים ביותר בתולדות חקר המוח, ושתפיסת העולם לגבי המוח השתנתה, לא הייתה לה תרומה משמעותית להבנת אופן פעולת המוח. הרופאים לא בדקו בדיקה מעמיקה את מוחו, והייתה חסרה השוואה באופיו לפני התאונה לבין אחרי התאונה.

הבנה מעמיקה של תפקיד האונה המצחית התאפשרה בעקבות המצאת הניתוח הלובוטומי, כשמונים שנה לאחר מכן. הליך הלבוטומיה על גרסאותיו השונות כלל הרס רקמות באונה המצחית וניתוק רקמת החיבור בה, בדומה לתאונת העבודה של גייג' והתיימר לטפל בתסמינים פסיכיאטרים מגוונים ולהעלימם לצמיתות. ההליך התבסס על השינוי הדרמטי שנגרם עקב המניפולציה על האונה המצחית ונשען על ניסוי שבוצע בשימפנזות בו חיתוך חלקים מהאונה הפרונטלית הביא לירידה באגרסיביות בקופים שנותחו. כבר מיד לאחר הניתוח היה ניתן להבחין במה נתפס כשלווה, ניכר כי הבעיות הנפשיות של המטופלים נעלמו והטיפול נתפס כהצלחה מסחררת. על אף ההקלה והשיפור, המנותחים נותרו על פי רוב נותרו מנותקים ואפתים, חסרי רגשות או רוח חיים, אחרים פתחו הפרעות נוירולוגיות, קונטיביות והתנהגותיות שונות. מבין התופעות הבולטות שנצפו היו קשיים בהתמצאות, קשיים חריפים ביכולות התכנון, חוסר ספונטניות שהתבטא בחוסר עניין מוחלט ברצון והנעה לפעולה ללא עידוד ודחיפה מחוץ, קושי ביוזמה באינטראקציות חברתיות דוגמת פתיחה בשיח. כמו כן נצפו מקרים רבים של פיגור שכלי, אפילפסיה, מוות, שיתוק והחרפה של בעיות התנהגות הקשורות במוסר, אמפתיה ושיקול דעת - כולם כתוצאה מהניתוח. תופעות הלוואי הוזנחו עקב בטענה כי היתרונות בשיטה עולים על חסרונותיה - תפיסות מסוג זה נבעו מדעות קדומות על תחום בריאות הנפש שנפוצו עד סוף המאה הקודמת. ד״ר וולטר פרימן, איתו מזוהה טיפול הלובוטומיה, התייחס למקרים הללו כתוצאה הטובה ביותר שניתן היה להפיק ואף תיאר את המטופלים לאחר הניתוח כ״חיות מחמד ביתיות נחמדות״.^[2] השימוש בלובוטמיה החל לדעוך החל מאמצע המאה ה-20, עם התפתחות והתייעלות הטיפול התרופתי ונאסר במספר רב של מדינות עד סוף שנות ה-70.

כיום, רבים מהליקויים שנפגמו בעקבות ניתוחי הלובוטומיה מזוהים עם תהליכים חשובים המתקיימים באונה הפרונטלית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיניאס גייג' בוויקישיתוף

What Really Happened to Phineas Gage?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:42)
רן לוי, ‏הטיפול הברברי ביותר בתולדות הרפואה, באתר "הידען", 16 ביולי 2008
הסיפור המרתק של פיניאס גייג' - בערוץ היוטיוב של כאן
פיניאס גייג', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ירמי הראל, הפרעות התנהגותיות בפגיעות פרונטליות והטיפול בהן, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏21 באוקטובר 2007
^ [1] צילום מתוך מסמך שנועד לסייע בפופולריות ודעת הקהל של הלבוטומיה. בצילום דיפטיך של אחת המטופלת בליווי הטקסט ״Simple Schizophrenia patients make nice household pets after operation״.

[1] ירמי הראל, הפרעות התנהגותיות בפגיעות פרונטליות והטיפול בהן, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏21 באוקטובר 2007

[2] [1] צילום מתוך מסמך שנועד לסייע בפופולריות ודעת הקהל של הלבוטומיה. בצילום דיפטיך של אחת המטופלת בליווי הטקסט ״Simple Schizophrenia patients make nice household pets after operation״.

[1]

[2]


לידה	9 ביולי 1823 מחוז גרפטון, ארצות הברית
פטירה	21 במאי 1860 (בגיל 36) סן פרנסיסקו, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סייפרס לואן