פנגיורישטה

פָּנַגְיוּרִישְטֶה
**Панагюрище**
סמל פנגיורישטה סמל פנגיורישטה	דגל פנגיורישטה דגל פנגיורישטה
	העיר ממרום האנדרטה לזכר מרד אפריל הבולגרי
	העיר ממרום האנדרטה לזכר מרד אפריל הבולגרי
מדינה	בולגריה
מחוז	פאזארדז'יק
ראש העיר	גאורגי גרניקוב
תאריך ייסוד	שלהי המאה ה-15
שטח	221.78 קמ"ר
גובה	550 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	17,444 (15 במרץ 2024)
קואורדינטות	42°30′N 24°11′E / 42.500°N 24.183°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.panagyurishte.org
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בולגריה רגילה) סופיה פלובדיב וארנה בורגס רוסה פלבן סטארה זאגורה טורקיה יוון מקדונ.; הצפו.; סרביה רומניה הים; השחור; פנגיורישטה

פָּנַגְיוּרִישְטֶה (בבולגרית: Панагюрище) היא עיר במערב מרכזה של בולגריה, הרביעית בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז פאזארדז'יק. שוכנת 91 קילומטרים מהבירה סופיה ו-43 קילומטרים מבירת המחוז פאזארדז'יק. שמה נגזר מהמילה היוונית "פאנגיורי", שמשמעה "יריד".

היסטוריה

ראשית ההתיישבות האנושית באזור מתוארכת לתקופת האבן החדשה באלף ה-3 לפנה"ס. שרידי יישוב מאורגן המצויים בסמיכות לעיר מתוארכים למאה ה-5 לפנה"ס. בשלהי 1949 במהלך עבודות להרחבת מפעל לאריחים המצוי בפאתי העיר, נתגלו כלי זהב מתקופת הממלכה התראקית ובכלל זה מערכת כלי אוכל. מה-8 בדצמבר 1949 מוצג האוסף לציבור ונודע בשם האוצר מפנגיורישטה^[1]. במהלך המאה ה-1 נכבש האזור על ידי האימפריה הרומית ובמקום נתגלו שרידי קברים רומים מ-המאה ה-4. בהמשך עבר האזור לחזקת האימפריה הביזנטית וב-821 נכבש על ידי מאלאמיר חאן האימפריה הבולגרית הראשונה. בשלהי המאה ה-14 נכבש השטח על ידי האימפריה העות'מאנית ולאחר החרבת בירת האימפריה הבולגרית השנייה טרנובו הגיעו פליטים רבים לכפר שבאותה העת נקרא אָסֶנֶוְוצִי והיה סמוך למיקומה של העיר המודרנית. במהלך המאה ה-15 נערך במקום יריד שבועי ובסמוך לכפר אסנווצי התפתח יישוב שהיה גם מרכז מסחרי, מנהלי וצבאי עות'מאני. מקובל לייחס את מועד הקמת היישוב המודרני לתקופה זו.

במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכבשה העיירה על ידי צבא האימפריה הרוסית, אך מתוקף סיכומי קונגרס ברלין נותרה חלק מהמחוז האוטונומי רומליה המזרחית. ב-1885 הכריז אלכסנדר בטנברג שליט נסיכות בולגריה על איחוד בין מחוז רומליה המזרחית לנסיכות והעיירה עברה לחזקת בולגריה^[2].

כלכלה ודמוגרפיה

באזור העיר מצויים מכרות ומפעלי עיבוד נחושת וכן מפעלי טקסטיל ומזון. בפנגיורישטה תחנת רכבת המצוייה על הקו סופיה – פלובדיב וכן מספר כבישים בין עירוניים. אוכלוסיית העיר מצויה במגמת קיטון (תמותה לעומת ילודה) ובעשור הראשון של המאה ה-21 קטן מספרה ב-8.5%. 49.21% הם גברים ו-50.79% הן נשים. 97.3% מקרב האוכלוסייה הם ממוצא בולגרי, 2.2% הם צוענים ו-0.2% ממוצא טורקי^[3].

אקלים

בפנגיורישטה שורר אקלים ממוזג כאשר ערכי הטמפרטורה הממוצעים נעים ממינוס 1.1^oc בינואר ועד 20.6^oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 560 מילימטרים^[4].