פינחס וולף
הרב ד"ר פינחס וולף (Pinchas Benedict Wolf; כ"ד באדר א'[1] ה'תרל"ה, 1 במרץ 1875, קלן – ד' באלול ה'תשכ"ח, 28 באוגוסט 1968, פתח תקווה) היה רבם של קלן וחבל הריין, ולאחר מכן רב קהילת מקור חיים בפתח תקווה, מחבר פירוש ה"דיוקים" על התורה וספר משלי וספרים נוספים.
 | |
| לידה |
1 במרץ 1875 כ"ד באדר א' ה'תרל"ה קלן  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוגוסט 1968 (בגיל 93) ד' באלול ה'תשכ"ח פתח תקווה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות סגולה |
| מדינה |
גרמניה, ישראל |
| השכלה | |
| מקום פעילות | קלן, פתח תקווה |
| תקופת הפעילות |
? – 27 באוגוסט 1968 |
| השתייכות | תורה עם דרך ארץ |
| תחומי עיסוק | פרשנות המקרא, הלכה, חינוך |
| רבותיו | הרב דוד צבי הופמן, הרב אביעזרי זליג אוירבך |
| חיבוריו | "דיוקים" על התורה ועל ספר משלי, בית פנחס, אבני כיס, נברשת הילנה |
| אב | ר' זאב וולף |
| צאצאים |
יוסף אברהם וולף |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד ב-1875 בעיר קלן בגרמניה לרב זאב וולף, מייסד הקהילה האורתודוקסית הנפרדת "תלמוד תורה" בקלן. בגיל 18 נשלח ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין אצל רבי דוד צבי הופמן, ובמקביל למד שפות שמיות באוניברסיטת ברלין. לאחר מכן למד מספר שנים אצל הרב אביעזרי זליג אוירבך בהלברשטאדט, שאף השיא לו מאוחר יותר את בתו הלנה (הינדלא). הוסמך להוראה בידי רד"צ הופמן, הרב הירש מהמבורג והרב זאב פיילכנפלד מפוזן.[2] בשנת 1901, החליף את הרב נחמיה אנטון נובל, שמילא את מקום אביו כרב קהילת "תלמוד תורה" בקלן וכעת עבר לקניגסברג. עם הכנסו לתפקיד, הקים את "האיגוד למען האינטרסים היהודיים בחבל הריין", שסיפק את צורכי עשרות הקהילות הקטנות באזור. יחד עם הרב עמנואל קרליבך, ייסד את הגימנסיה היהודית יבנה, ואף לימד בה. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל וקבע את מושבו בפתח תקווה, שם מונה לרבה של קהילת "מקור חיים" ליוצאי גרמניה. בתפקיד זה כיהן עד לפטירתו בשנת 1968. מילא את מקומו הרב אהרן בייפוס (נפטר בה'תשע"ג).
לכבוד הגיעו לגיל 90 הקימה קהילת מקור חיים ספרייה תורנית לכבודו והיא נחנכה בכ"ד באדר א' ה'תשכ"ה. הספרייה, המכילה אלפי ספרי קודש המקיפים את הספרות התורנית היסודית, נחשבת לאחת הספריות התורניות החשובות בפתח תקווה.[3]
עיריית פתח תקווה קראה על שמו רחוב בשכונת כפר גנים.
חיבוריו
עריכהחיבוריו יצאו לאור בידי "הקרן להוצאת כתבי הרב וולף", שעברה לאחר מכן לחסות מכון הברמן למחקרי ספרות.
- סדרת דיוקים על התורה ה"כ (ירושלים: הקרן להוצאת כתבי הרב וולף, תשי"ז–תשל"ח; מהדורה שנייה תשנ"ב).[4] הכרכים על ספרי בראשית ושמות יצאו לאור בחייו, והשאר לאחר פטירתו. פירוש זה כולל הערות קצרות על התורה, שפעמים רבות מתמקדות בדיוק במילות התורה. שיטתו היא מזיגה של שיטת רש"ר הירש ושל שיטת המלבי"ם.[2] כדרך רבני אשכנז, הרב וולף עושה שימוש רב בכללי פיסוק טעמי המקרא על מנת להגיע לפירוש הנכון בפסוקים, לדעתו, והוא ראה בכך כלי פרשני חשוב.[5] (דיוקים על התורה - בראשית, (ירושלים: תשנ"ב), באתר היברובוקס; שמות, באתר היברובוקס; במדבר, באתר היברובוקס; דברים, באתר היברובוקס)
- בית פנחס: חידושי הלכה (פתח תקווה: קהילת מקור חיים, תשכ"ט). נלקט ע"פ כתבי ידו בידי בנו לאחר פטירתו.
- דיוקים על ספר משלי (לוד: הקרן להוצאת כתבי הרב וולף ומכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ז)
- אבני כיס (ירושלים, תשע"ג) – חידושים ומאמרים ממחברות שהכין וממקורות נוספים שהו"ל נכדו יצחק בן אביעזרי וולף. (אבני כיס, (ירושלים: הקרן להוצאת ספרי הרב פ. וולף, תשע"ג), באתר היברובוקס)
- נברשת הילנה (ירושלים: התחיה, תשי"ח) – חוברת שהוציא לזכר אשתו, ובה מחקרים במקרא.
משפחתו
עריכהנשא את הלנה (נפטרה בה'תשי"ח),[6] בתו של הרב אביעזרי זליג אויערבך, ולהם שמונה ילדים:
- זאב
- אביעזרי זליג
- יוכבד - ניהלה בית ספר לילדים מפגרים בירושלים
- יוסף אברהם - מייסד סמינר הרב וולף בבני ברק
- אהרן
- לאה - נישאה לישראל פויכטונגר שתרגם את כתבי חמיו הרב וולף מגרמנית
- ישראל מנחם (עמנואל)
- צבי בנימין - מנהל בסמינר הרב וולף בבני ברק
לקריאה נוספת
עריכה- נתן רפאל אויערבך, שמרי משמרת הקדש, פלדהיים תש"ע, עמ' 591–575.
- גשרים נמתחים: על פני ים התקופה הסוער / אהרן וולף; כתבה נכדתו: מיכל אגסי. ירושלים, בהוצאת מיכל אגסי, תשס"ד.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "פנחס וולף", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3106
- ד"ר שמעון גולדמן, הרב ד"ר פנחס וולף: ליובלו השבעים, הצופה, 9 במרץ 1945, עמ' 5
- הרב ד"ר פנחס וולף שליט"א - בן שבעים, שערים, 15 במרץ 1945, עמ' 3
- הרב ד"ר משה אויארבך (גיסו), הרב ד"ר פנחס וולף - לגבורות, הצופה, 17 במרץ 1955, עמ' 3
- ישראל אידלמן, הרב ד"ר פנחס וולף שליט"א לגבורות: מתוך דברים שנאמרו במסיבה, שערים, 22 במרץ 1955, עמ' 3
- ד"ר שמעון גולדמן, הרב ד"ר פנחס וולף שליט"א - בן פ"ה, שערים, 1 באפריל 1960, עמ' 5
- ד"ר שמעון גולדמן, הרב ד"ר פנחס וולף - ליובלו התשעים, הצופה, 1 במרץ 1965, עמ' 2
- רפאל יצחק לנגה, המנהיג לדוגמה, הצופה, 8 במרץ 1965, עמ' 2
- הרב פנחס וולף ז"ל למנוחות, הצופה, 29 באוגוסט 1968, עמ' 3
- נפטר הרב פ. וולף, מעריב, 29 באוגוסט 1968, עמ' 11
- הרב ד"ר פנחס וולף - למנוחות, על המשמר, 30 באוגוסט 1968, עמ' 13
- רפאל יצחק א. לנגה, הרב ד"ר פ. וולף: שבעה לפטירתו, הצופה, 3 בספטמבר 1968, עמ' 5
- הרב פנחס וולף זצ"ל, באתר "מוזיאון ראשון לתולדות פתח-תקווה".
פינחס וולף (1875-1968), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ כך כתבו כמה מכותבי תולדותיו. עם זאת, על מצבתו מופיע התאריך כ"ד באדר ב'.
- ^ 1 2 משה אויערבך, הרב ד"ר פנחס וולף שליט"א לגבורות, שערים, 18 במרץ 1955.
- ^ דוד גורדון, "ספריות קהילת מקור חיים", שנות חיים - שנתון קהילת "מקור חיים" פתח תקווה, ה'תשס"ט, עמודים 47–53.
- ^ סקירות על הסדרה: משה ארנד, "דיוקים על התורה – ספר דברים"; ושמחה בונים שטיין, "סיומה של תקופה", המעין לט [ד] (תמוז תשל"ט), עמ' 42–55.
- ^ "דיוקים" לבראשית כ"ז, לו; יונה עמנואל, "טעמי המקרא במורשת אשכנז", המעין מב [ד] (תמוז תשס"ב).
- ^ ישראל אידלמן, הרבנית הינדלא וולף ע"ה, שערים, 7 בנובמבר 1957, עמ' 3