פסל האחדות
פסל האחדות (בהינדי: स्टैच्यू ऑफ यूनिटी; בגוג'ראטית: સ્ટેચ્યુ ઓફ યુનિટી) הוא הפסל הגדול בעולם ומשמש כאנדרטה המוקדשת למנהיג התנועה לעצמאות הודו, ואלאבאי פאטל.[1] הפסל הוקם במדינת גוג'ראט בהודו. הוא ניצב על אי בנהר סאדהו בט (Sadhu Bet) סמוך לעיר ראג'פיפלה בגוג'ראט, והוא צופה אל סכר סרדר סרובר המרוחק ממנו כ-3.2 קילומטרים. אתר האנדרטה משתרע על שטח של 20 דונם והוא מוקף באגם מלאכותי בשטח של 12 קילומטרים רבועים.[2] זהו הפסל הגדול ביותר בעולם וגובהו 182 מטרים.[3] קרן מיוחדת, "Sardar Vallabhbhai Patel Rashtriya Ekta Trust", הוקמה על ידי ממשלת גוג'ראט למטרת שיתוף תושבים רבים ברחבי הודו בתרומות להקמת הפסל החל מדצמבר 2013.[4]
 | |
| פסל האחדות באוקטובר 2018 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
פסל דמות  |
| על שם | ואלאבאי פאטל |
| מיקום | גוג'ראט, הודו |
| מדינה |
הודו |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2018 |
| תאריך פתיחה רשמי |
31 באוקטובר 2018 |
| חומרי בנייה |
ארד, פלדה, בטון מזוין |
| אדריכל |
Ram Vanji Sutar |
| מידות | |
| גובה |
הפסל 182 מטרים כולל הבסיס 240 מטרים מטר |
| קואורדינטות | 21°50′17″N 73°43′09″E / 21.838°N 73.7191°E |
| http://www.statueofunity.in | |
  | |
ממשלת הודו העריכה בתחילה את העלות הכללית של המיזם ב-30.01 מיליארד רופי הודי (כ-420 מיליון דולר).
באוקטובר 2014 זכתה החברה ההודית לארסן וטוברו (Larsen & Toubro), שהוקמה במקור על ידי צמד דנים, במכרז כיוון שהציעה את העלות הנמוכה ביותר, 29.89 מיליארד רופי לתכנון, בנייה ותחזוקה. הבנייה החלה ב-31 באוקטובר 2013,[5][6] והושלמה באמצע אוקטובר 2018.
האנדרטה נחנכה ב-31 באוקטובר 2018 על ידי ראש הממשלה נרנדרה מודי.[7]
שיתוף התושבים
עריכה
פסל האחדות 240 מטר (כולל 58 מטר בסיס)
בודהה של מקדש המעיין 153 מטר (כולל בסיס 25 מטר ו-20 מטר כס מלכות)
פסל החירות 93 מטר (כולל בסיס 47 מטר)
אמא מולדת 87 מטר (כולל בסיס 2 מטר)
פסל ישו הגואל 38 מטר (כולל בסיס 8 מטרים)המיזם להקמת הפסל הוכרז לראשונה ב-7 באוקטובר 2010.[8] קרן מיוחדת, "Sardar Vallabhbhai Patel Rashtriya Ekta Trust", בראשי תיבות SVPRET, שנועדה לשתף תושבים רבים ככל האפשר בתרומות להקמת הפסל הוקמה על ידי ממשלת גוג'ראט.[4] הקרן אספה מאיכרים בכפרים בכל רחבי הודו ברזל שמקורו בתרומות של כלים חקלאיים משומשים לשם הקמת הפסל ומבנים אחרים באנדרטה.[9] SVPRET הקימה 36 משרדים ברחבי הודו על מנת לאסוף מכשירים מברזל אלו.[4] הצפייה הייתה שכחצי מיליון איכרים יתרמו.[10] המהלך כונה "תנועת פסל האחדות".[11][12] קמפיין לאומי שנמשך שלושה חודשים ונועד לאסוף חתיכות ברזל בלמעלה מ-600,000 כפרים על מנת לבנות את הפסל.[12] במהלך תקופה זו נאספו 5,000 טון ברזל.[13] אף על פי שבתחילה הוכרז שהברזל שנאסף ישמש לפסל העיקרי, התברר מאוחר יותר שהברזל שנאסף לא ישמש לבניית הפסל הראשי ובמקום זאת הוא ישמש לחלק אחר של המיזם.[14]
תנועת פסל האחדות ארגנה עצומת "סוראז'" (ממשל תקין בהינדית) שבה כתבו אנשים את רעיונותיהם כיצד צריך להתנהל ממשל תקין. העצומה נחתמה על ידי 20 מיליון איש, המספר הגדול ביותר של אנשים שחתמו על עצומה בעולם. ריצת מרתון תחת הכותרת "ריצה למען אחדות" נערכה ב-15 בדצמבר 2013 בכמה מקומות ברחבי הודו.[15] ריצת המרתון משכה משתתפים רבים.[16][17][18]
המיזם
עריכהאנדרטת הפסל מייצגת את מנהיג תנועת העצמאות ההודית וסגן ראש ממשלת הודו הראשון, סרדר ואלאבהבי פאטל. הפסל הוקם על אי בנהר הקרוי סאדהו באט כשפניו אל סכר סרדר סרובר במרחק 3.2 קילומטרים משם. הגובה הכולל של הפסל מבסיסו הוא 240 מטרים, כולל בסיס בגובה 58 מטרים ופסל בגובה 182 מטרים. הוא בנוי משלד פלדה, המחוזק בבטון מזוין ומחופה בלוחות מארד.[19] בבניית הפסל השתמשו ב-75,000 מטרים מעוקבים של בטון, 5,700 טון של מבנה פלדה, 18,500 טון של מוטות פלדה מחוזקים ו-22,500 טון של לוחות ארד.[6] בנוסף נבנו בשלב הראשון גשר המקשר בין האנדרטה לחוף האגם, מבני מרכז מבקרים, גן הנצחה, בית מלון, מרכז כנסים, פארק שעשועים ומכוני מחקר.
פסל האחדות תוכנן כייצוג היסטורי וטבעי מדויק של סרדר ואלאבהבי פאטל, כשהוא לבוש בגד מסורתי בתנוחת הליכה. המיזם כולל:
- ציפוי ארד על הפסל.
- מעליות מהירות לצמצום זמן הנסיעה של המבקרים.
- שלוש קומות בבסיס הפסל: קומת תצוגה, קומת ביניים וגג הכולל גן הנצחה ואולם תצוגה/מוזיאון גדול, הכולל מוצגים הקשורים בחייו ובתרומתו של ואלאבהבי פאטל.
- מרפסת תצפית בגובה 150 מטרים מעל לנהר, המסוגלת להכיל עד 200 איש בכל פעם. מהמרפסת נשקף נוף נרחב של רכסים ההרים של סאטפורה ווינדהייאצ'ה, מאגר המים סרדר סרובר באורך 212 קילומטרים, ומאגר גארודשוור (Garudeshwar Reservoir).
- גישה לפסל באמצע שיט של 5 קילומטרים בספינה.
- רחבה ציבורית מוצלת גדולה המשקיפה על הנהר נרמאדה והפסל, ובה דוכני מזון, חנויות מתנות, קיוסקים ושירותים נוספים.[3]
מימון
עריכההפסל נבנה על ידי מודל של שותפות ציבורית-פרטית, שמרבית הכסף גויס על ידי ממשלת גוג'ראט.
ממשלת גוג'ראט הקציבה מיליארד רופי הודי למיזם בתקציב של 2012-13[20] ו-5 מיליארד רופי ב-2014-15.[21] באותה שנת תקציב הקציבה ממשלת הודו 2 מיליארד רופי לבניית הפסל.[22][23][24]
בנייה
עריכה.jpg)
קונסורציום של טרנר קונסטרקשן (Turner Construction, מנהל הפרויקט[25] של בורג' ח'ליפה), מייקל גרייבס וקבוצת מיינהרדט (Meinhardt Group) פיקח על המיזם. המיזם ארך 56 חודשים: 15 חודשים לתכנון, 40 חודשים לבנייה וחודשיים למסירת המיזם.[3] במקור הייתה הערכת העלות הממשלתית של המיזם 20,630 מיליון רופי.[20] המכרז עבור השלב הראשון פורסם באוקטובר 2013 והוא נסגר למענה בנובמבר 2013.[26]
ראש ממשלת גוג'ראט דאז נרנדרה מודי (ראש ממשלת הודו בשנת 2018) הניח את אבן הפינה לפסל ב-31 באוקטובר 2013, ביום ההולדת ה-138 של סרדר ואלאבהבי פאטל.[8][27][28][29]
חברת תשתיות הודית לרסן וטוברו זכתה במכרז ב-27 באוקטובר 2014 כשהציעה את העלות הנמוכה ביותר, 29,890 מיליון רופי הודי, לתכנון, בנייה ותחזוקה.[5][6] הבנייה התחילה ב-27 באוקטובר 2014. בשלב הראשון של המיזם הוקצו 13,470 מיליון רופי עבור הפסל המרכזי, 2,350 מיליון רופי עבור מרכז הכנסים ואולמות התצוגה, 830 מיליון רופי עבור הגשר המחבר את האנדרטה לחוף ו-6,570 מיליון רופי בגין תחזוקת המבנה במשך 15 שנים לאחר השלמתו.[5][6] אקסנצ'ר סיפקה את המדיה הדיגיטלית לתוכנית הפנייה לציבור. את האנדרטה תכנן ראם סוטאר (Ram V. Sutar).[30] הפסל הושלם באמצע אוקטובר 2018.[31] הפסל נחנך ב-31 באוקטובר 2018 על ידי ראש הממשלה נרנדרה מודי.[7][32]
תיירות
עריכהלמעלה מ-128,000 תיירים ביקרו בפסל האחדות ב-11 הימים שלאחר פתיחתו לציבור, ב-1 בנובמבר 2018. כמות הביקורים היומית הממוצעת של התיירים בפסל האחדות במהלך נובמבר 2019 הגיעה ל-15,036, ועלתה על כמות הביקורים היומית הממוצעת של פסל החירות (כ-10,000 מבקרים ביום בממוצע). הפסל נכלל ברשימת '8 פלאי SCO' של ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה. בשנת הפעילות הראשונה שלו, בפסל האחדות ביקרו כ-2,900,000 מבקרים, והרוויח 11.64 מיליון דולר בהכנסות מכרטיסים. נכון למרץ 15 במרץ 2021, כ-5,000,000 תיירים ביקרו במקום משנת פתיחתו.
מחלוקות
עריכהחקלאים מקומיים כועסים על ההוצאה הגדולה בהקמת הפסל במקום לסייע להם בטיפול במחסור ההולך וגובר במים.[33] תושבים מקומיים התנגדו לקניית הקרקע לפיתוח תשתית תיירותית סביב הפסל. הם גם טענו שסאדהו בט היה קרוי במקור וראטה באווה טקרי (Varata Bawa Tekri), על שם אלוהות מקומית, ולכן יש לו חשיבות דתית.[27]
פעילי איכות הסביבה כתבו מכתב לממשלה המרכזית שהפרויקט הזה התחיל ביישום ללא אישור מהמשרד שאינו מזיק לסביבה.[34]
תושבי הכפרים קוודיה (Kevadia), קוטהי (Kothi), ואגהודיה (Waghodia), לימבדי (Limbdi), נאווגם (Navagam) וגורה (Gora) התנגדו לבניית הפסל ודרשו לקבל בחזרה 3.75 קילומטרים רבועים שנרכשו במקור במטרה להקים סכר. הם התנגדו להקמת הרשות לפיתוח אזור קוודיה ולבניית סכר העפר גרודשוור (Garudeshwar) שישמש גם ככביש. ממשלת גוג'ראט קיבלה את דרישותיהם.[35]
כאשר הוקצו 2 מיליארד רופי להקמת הפסל בתקציב 2014 של הממשלה ההודית, כמה אישים ומפלגות פוליטיות ביקרו את ההחלטה להוציא כסף על פסל במקום לטפל בעניינים חשובים יותר כדוגמת ביטחון לנשים, חינוך ותוכניות חקלאיות.[36][37][38] ההחלטה של חברת הבנייה לפנות לחברה סינית לקבלת לוחות הארד שמצפים את הפסל ספגה ביקורת ממפלגת הקונגרס ההודית, מפלגת האופוזיציה באספה המחוקקת של גוג'ראט.[39]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פסל האחדות
- Bharat Go Digital : Statue of Unity
הערות שוליים
עריכה- ^ Ashwani Sharma (1 בנובמבר 2014). "14 Things You Did Not Know about Sardar Patel, the Man Who United India". Topyaps.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Project Features
- ^ 1 2 3 "Burj Khalifa consultant firm gets Statue of Unity contract". The Times of India. TNN. 22 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Statue of Unity: 36 new offices across India for collecting iron". The Times of India. TNN. 18 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "L&T to build Statue of Unity, Centre grants Rs 200 crores". Indian Express. 11 ביולי 2014. נבדק ב-12 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "Gujarat govt issues Rs 2,97-cr work order to L&T for Statue of Unity". Business-Standard. 2014-10-28.
- ^ 1 2 PM Modi to unveil Statue of Unity on Oct 31: Rupani
- ^ 1 2 "For iron to build Sardar Patel statue, Modi goes to farmers". The Indian Express. 8 ביולי 2013. אורכב מ-המקור ב-2013-11-01. נבדק ב-2018-10-29.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "For iron to build Sardar Patel statue, Modi goes to farmers".
- ^ "'District farmers to donate iron for Statue of Unity' - The Times of India". The Times Of India.
- ^ Let's Run for Unity, Let's run for India
- ^ 1 2 "Pan-India panel for Modi's unity show in iron". The New Indian Express.
- ^ "Statue of Unity: 36 new offices across India for collecting iron - The Times of India". The Times Of India.
- ^ "Farmers' iron not to be used for Sardar Patel statue". dna. 9 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Large number of people run for unity". ToI.
- ^ "'Saffron' run for unity". ToI.
- ^ "United rush to fill enrolment quotas for 'Run for Unity'". ToI.
- ^ "Hundreds take part in 'Run for unity' in Bangalore". Chennai, India: The Hindu. 16 בדצמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gujarat: Sardar Patel statue to be twice the size of Statue of Liberty". CNN IBN. 30 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-2013-10-31. נבדק ב-2018-10-29.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Gujarat's Statue of Unity to cost Rs25 billion". Daily News and Analysis. 8 ביוני 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "L&T to build Statue of Unity, Centre grants Rs 200 crore". The Indian Express. 11 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Statue of Unity gets Rs. 200 crore". The Hindu. 10 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "India's new budget includes $33 million to build the world's tallest statue". The Washington Post. 10 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "India's Modi budgets $33 million to help build world's tallest statue". Reuters. 10 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Burj Khalifa - The Skyscraper Center".
- ^ BS Reporter (28 באוקטובר 2013). "First phase of 'Statue of Unity' to cost Rs 2,063 cr".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Ground gets set for Statue of Unity". The Indian Express. 11 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-2013-10-30. נבדק ב-2018-10-29.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "World's tallest statue coming up in Gujarat". Daily News and Analysis. 7 באוקטובר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Interesting things you should know about 'The Statue of Unity'". The Economic Times. 1 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Statue of Unity' To Be Completed In 2 Years: Renowned Sculptor Ram Sutar". NDTV.com. 12 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Statue of Unity ready for inauguration on October 31: 10 interesting facts about world's tallest statue". The Financial Express (באנגלית אמריקאית). 2018-10-13. נבדק ב-2018-10-13.
- ^ Statue of Unity ready for inauguration on October 31: 10 interesting facts about world’s tallest statue
- ^ Indian farmers fume at $430m cost of Gujarat statue
- ^ "Statue of Unity project has no environmental clearance, say activists". The Hindu. Chennai, India. 23 בדצמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Statue of Unity: Govt bows to villagers' demands". The Times of India. TNN. 28 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Deepshikha Ghosh, ed. (10 ביולי 2014). "Budget 2014: 200 Cr For PM Modi's Sardar Patel Statue vs 150 cr For Women's Safety". NDTV.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Budget 2014 live: 200 crore for Sardar statue sparks outrage on Twitter". Firstpost. 10 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Twitterati slam Rs 200 crore in budget for Patel statue The Indian Express". 10 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Statue of Unity to be 'made in China', Gujarat govt says it's contractor's call". The Indian Express (באנגלית אמריקאית). 2015-10-20.