פפי השני
פפי השני (נולד לערך ב-2284 לפנה"ס – נפטר לערך ב-2184 או ב-2216 לפנה"ס) היה פרעה מצרים בתקופת השושלת השישית. פפי נחשב ככל הנראה למונרך ששלט למשך הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה, כאשר תקופת השלטון המיוחסת לו לרוב משתרעת על פני 94 שנים, משנת 2278 לפנה"ס (כשהיה בערך בן 6 שנים) ועד מותו המשוער בגיל 100. עם זאת, מספר חוקרים מטילים ספק בכך וסבורים שמדובר בתקופה קצרה יותר, כבת 64 שנים. על פי סברה זו מקור הטעות הוא בקריאה שגויה של טקסטים היסטוריים. לא נמצא שום אזכור של פפי השני מעבר לשנת שלטונו ה-62 וידוע כי יורשו היה בנו, ולא נכדו.
 | |||||||||
| לידה | 2284 לפנה"ס | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 2184 לפנה"ס (בגיל 100 בערך) | ||||||||
| מדינה |
מצרים העתיקה, הממלכה העתיקה של מצרים  | ||||||||
| מקום קבורה |
סקארה | ||||||||
| בן או בת זוג |
אנחסנפפי הרביעית Udjebten Ankhesenpepi III Iput II Neith | ||||||||
| השושלת השישית | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
פפי הוכתר בגיל צעיר לפרעה ולקח לעצמו את השם "נֵפֵרְקָרֵה (נפר-קה-רע)" שמשמעותו הוא "יפה היא נפשו של רע". סברה מקובלת בעבר הייתה כי הוא בנו של פפי הראשון (Pepi I Meryre) ומלכתו אנחסנפפי השנייה (Ankhesenpepi II), אך בעקבות מציאת כתובת בקבר אנחסנפפי עלתה סברה כי הוא בנו של מרנרה הראשון (Merenre Nemtyemsaf I), בנו של פפי הראשון, אשר נישא לאנחסנפפי לאחר מות אביו.
בתקופת שלטונו של פפי השני ניכרה ירידה בכוחה של הממלכה הקדומה ושל הפרעונים בעוד שהשליטים המקומיים באימפריה הלכו והתחזקו. ללא ממשל מרכזי שיאכוף את החוק והסדר באימפריה החלו השליטים המקומיים לפלוש זה לקרקעות זה.
שלטונו
עריכהעל פי ההנחה הרווחת אימו של פפי, אנחסנפפי, שימשה כעוצרת בשנות שלטונו הראשונות, זאת עקב גילו הצעיר. הנחה זו קיבלה חיזוק לאחר שהתגלה פסלון המתאר את פפי בחיק אימו, והוא במדי המלוכה.
מעריכים כי במהלך שלטונו ניסה פפי לשמור על מעמדה של הממלכה הפרעונית, אך עם עליית כוחם של האצילים הפחותים, ראשי הערים והמחוזות, כוחו של הממשל הפרעוני דעך. קרנם של אותם אצילים התחילה לעלות, לפי חלק מהסברות, עוד בימי פפי הראשון, קודמו של פפי השני בשושלת המלוכה וסבו. פפי הראשון נשא שתי אחיות ממשפחת אצילים קטנה ומינה את אחיהן לשר החצר. נישואין אלו הולידו את מרנרה, שהיה אביו של פפי השני. כך היה פפי השני עצמו בן לאותם אצילים קטנים והיווה עבורם נקודת כוח בחצר המלוכה.
פפי השני החל להאציל סמכויות רבות לאותם אצילים, לצד אנשי חצרו וכהני דת. קברים מפוארים רבים מאותה התקופה שנמצאו באתרי מחוזות רבים של הממלכה העתיקה מדגישים את מידת העושר הרב שחילק פפי לאציליו. כמו כן פפי חילק את תפקיד הווזיר לשניים, אחד עבור הממלכה העליונה ואחד עבור התחתונה, ובכך הפחית מהכוח השלטוני של חצר המלוכה בממפיס.
מתחם הפירמידות
עריכה
מתחם הפירמידות של פפי השני ממוקם בסאקרה, קרוב לאתרי קבורתם של רבים מפרעוני הממלכה העתיקה. מבנה הפירמידה עצמו נחשב לצנוע לעומת פירמידות הענק של אבותיו מהשושלת הרביעית של הפרעונים, אשר מבני קבריהם היו ענקיים (ובראשם הפירמידה הגדולה של גיזה). מאידך, גודל הפירמידה היה בהתאם למקובל בתקופתו של פפי. במקור גובה הפירמידה היה 78.5 מטרים, אך עול השנים נתן בה אותותיו וכעת היא מתנשאת לגובה של 52 מטרים בלבד.
הפירמידה היוותה את מרכזו של מתחם קבורה גדול יותר, אשר כלל גם פירמידת "לוויין" קטנה יותר ממזרח לזו הגדולה, אשר היוותה את חדר המתים עבור הקבורים. מתחם הקבורה כולל גם את פירמידות שלוש נשותיו הראשונות של פפי וכן את "חדר המתים" שלהן. אשתו הרביעית של פפי השני, אנחסנפפי הרביעית, לא זכתה לפירמידה משלה ונקברה בחדר צדדי עם אחת מנשותיו האחרות, דבר המרמז אולי על דעיכת האימפריה וכישלון הכלכלה שמנעו את בניית הקבר הענקי עבור המלכה. דבר דומה אירע גם לבנו של פפי, אשר נקבר במתחם קבורתו של אונס, אחרון הפרעונים מהשושלת הקודמת (החמישית). במקרה זה אף נעשה שימוש בסרקופג משומש אשר תוארך לתור הזהב של מצרים העתיקה, עת השושלת הרביעית.
חדרי הפירמידה הראשית מקושטים בכתבים דתיים האמורים להגן על הנקברים. היכל הקבר של פפי השני עצמו מקושט גם הוא באותם פסוקים ותקרתו בכוכבים. בהיכל נמצא סרקופג ריק ועליו שמו ותאריו של פפי השני.
על פי מחקרים נראה כי בניית הפירמידה הושלמה בשנה ה-13 לשלטונו של פפי השני. מכיוון שזה נפטר רק זמן רב לאחר מכן הדבר יכול להסביר מדוע פירמידה זו הייתה האחרונה מסוגה במשך שנים רבות לאחר גם לאחר מות פפי, עת שלטון הפרעונים נשבר. השלמת הפירמידה בשלב כה מוקדם יצרה פער דורות עבור הבנאים, שחסרו פרויקטים גדולים נוספים לבצע.
המתחם נתגלה לראשונה על ידי החוקר הבריטי ג'ון שה פרינג (John Shae Perring), אך היה זה גסטון מספרו אשר נכנס לראשונה לתוככי הפירמידה ב-1881. חקירות נוספות התבצעו בין 1926 ל-1932.
הנצחת דמותו
עריכהבניגוד לפרעונים רבים אחרים, נמצאו מעט מאוד פריטים המתארים את פפי השני. דבר זה מוזר כפליים בהתחשב בשנות שלטונו הארוכות, אשר נתארכו מעבר לכל אלו של קודמיו וממשיכיו. שני הפריטים העיקריים הם פסלים קטנים, שניהם מתארים את פפי כתינוק. האחד מתארו בזרועות אימו והשני כתינוק כורע אשר ידו הימנית (אשר נשברה מהפסל עם הזמן) נוגעת בפיו.
יורשיו
עריכהמעטות הם הרשומות המתעדות את יורשיו של פפי השני, ועל כן מקובל להחשיבו כפרעה האחרון של השושלת השישית. מאידך, רשימת המלכים של טורין, מסמך היסטורי מתקופת רעמסס השני המתעד את שושלות המלכים, מאזכרת את בנו של פפי, מרנרה השני, כיורשו. מנתון, היסטוריון מצרי מהמאה השלישית לפני הספירה, מספר כי מרנרה נרצח לאחר כשנה ואשתו, אחותו ניטוקריס, תפסה את השלטון, רדפה את הרוצחים, הוציאה אותם להורג ולאחר מכן התאבדה. על פי תיאור זה ניתן להחשיב את ניטוקריס כאישה הראשונה לשלוט בממלכה הקדומה. כיום ישנו ספק רב לגבי נכונות דבריו של מנתון לגבי ניטוקריס עקב רשימת המלכים של טורין המציינת שליטים אחרים בזמן בו היא שלטה כביכול.
לאחר מות פפי התפורר השלטון הפרעוני והיה זה סופה של תקופת הפרעונים הראשונה ותחילתה של תקופת הביניים הראשונה, אשר נמשכה כ-200 שנים.
לקריאה נוספת
עריכה- Dodson, Aidan (איידן דודסון). Hilton, Dyan. 2004. The Complete Royal Families of Ancient Egypt, Thames & Hudson
- Dodson, Aidan. "An Eternal Harem: Tombs of the Royal Families of Ancient Egypt. Part One: In the Beginning". KMT. Summer 2004.
- Shaw, Ian. Nicholson, Paul. 1995. The Dictionary of Ancient Egypt, Harry N. Abrams, Inc. Publishers.
- Anthony Spalinger, Dated Texts of the Old Kingdom, SAK 21, (1994), pp.307-308
- Oakes, Lorna. Gahlun, Lucia. 2005. Ancient Egypt. Anness Publishing Limited.
- Rosanna Perelli, "Statuette of Pepi II" in Francesca Tiradriti (editor), The Treasures of the Egyptian Museum, American University in Cairo Press, 1999, p. 89.
קישורים חיצוניים
עריכה
- פפי השני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פפי השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)