פרוקסיזום
הפרוקסיזום (peroxisome) הוא אברון אשר מצוי בכל תא איקריוטי, ומופרד בקרום אחד מהציטוזול (נוזל התא). הפרוקסיזום התגלה על ידי כריסטיאן דה דוב ב-1967.
 | |
| שיוך |
microbody, membranous cytoplasmic organelle  |
|---|---|
| מזהים | |
| FMA |
63845 |
| קוד MeSH |
A11.284.430.214.190.500.585.600 |
| מזהה MeSH |
D020675 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0752063 |
  | |
תפקיד בתא
עריכהתפקידו העיקרי של הפרוקסיזום במערכת התאית הוא לעזור לתא לפרק חומרים רעילים, כגון מימן על-חמצני (פראוקסיד, מי חמצן). המימן העל-חמצני מפורק בפרוקסיזום למים וחמצן באמצעות התגובה:
2H2O2 → 2H2O + O2.
התגובה מזורזת על ידי האנזים קטלאז.
בנוסף מכיל הפרוקסיזום אנזימים הקשורים לניצול חמצן, כגון D-amino acid oxidase וUrate oxidase. הפרוקסיזום מכיל גם מספר חלבונים ממברנליים החיוניים לתפקידיו השונים. האנזימים המסיסים של הפרוקסיזום מתורגמים בציטופלזמה על גבי ריבוזומים חופשיים. מעבר החלבונים ההידרופיליים מבעד לממברנת הליפידים ההידרופובית של הפרוקסיזום מתאפשר בזכות קיומו של ה־PTS (Peroxisome Targeting Sequence), רצף חומצות אמינו המצוי בתחילת השרשרת הפפטידית של החלבון בשלבים הראשונים של היווצרותו ברשתית התוך-פלזמית. רצף כזה מכונה "רצף האות" או "פפטיד האות" (אנ'). אות מהסוג הזה מצוי בחלבונים אחרים מסוגים שונים המיעדים קבוצות חלבונים אלו לאברונים ספציפיים בתא, הרצף הוא ייחודי לכל אברון ספציפי.
הפרוקסיזום אחראי גם על חלק מתהליך פירוק חומצות השומן מסועפות או חומצות שומן שהן מאוד ארוכות (מעל ל־22 פחמנים) לקבוצות אציליות, וסינתזת הפוספוליפידים האתריים, תוצרי הפירוק בהמשך משמשים לייצור אנרגיה או לבניית קרומים שעוטפים את התא.
היווצרות הפראוקסיזום
עריכהבניגוד לליזוזום אשר נוצר ממנגנון הגולג'י, כיום מאמינים שהפרוקסיזום הוא בעל יכולת שכפול עצמי, שמתבצע על ידי חלוקה. באדם מצוי מספר רב של פרוקסיזומים בכבד, שם מצטברים החומרים הרעילים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מילון מונחים בביולוגיה של התא - מתוך אתר הקורס "התא מבנה ופעילות" של האוניברסיטה הפתוחה.
- פרוקסיזום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)