פריץ שטרסמן
פרידריך ("פריץ") וילהלם שטרסמן (בגרמנית: Friedrich Wilhelm "Fritz" Strassmann; 22 בפברואר 1902 – 22 באפריל 1980) היה כימאי גרמני, שגילה יחד עם אוטו האן וליזה מייטנר את תהליך הביקוע הגרעיני של האורניום, בשנת 1938. ב-1985 הוכר על ידי "יד ושם" כחסיד אומות העולם, על פועלו להצלת יהודי בזמן השואה.
לידה |
22 בפברואר 1902 בופארד, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה |
22 באפריל 1980 (בגיל 78) מיינץ, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
שם לידה | Friedrich Wilhelm Straßmann |
ענף מדעי | כימיה, כימיה אנליטית, ביקוע גרעיני |
מקום מגורים | גרמניה |
מקום לימודים | אוניברסיטת הנובר |
מנחה לדוקטורט | אוטו האן |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה |
|
הערות | הוכר על ידי "יד ושם" כחסיד אומות העולם |
תרומות עיקריות | |
גילה יחד עם אוטו האן וליזה מייטנר את תהליך הביקוע הגרעיני של האורניום | |
ביוגרפיה
עריכהשטרסמן נולד בבופארד (Boppard) שבגרמניה, החל את לימודי הכימיה שלו בשנת 1920 באוניברסיטה הטכנית של הנובר וקיבל תואר ד"ר בשנת 1929. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במסיסות של חומצה פחמתית המכילה יוד במצב גזי. שטרסמן בחר בקריירה אקדמית מפני שקל היה ללכת במסלול זה מאשר לקבל משרה בתעשייה הכימית.
שטרסמן עבד במכון הקייזר וילהלם בברלין משנת 1929. בשנת 1933 הוא יצא מאגודת הכימאים הגרמנים כאשר זו עברה לשליטת הנאצים. הוא נכנס ל"רשימה השחורה", אך האן ומייטנר סידרו לו משרת אסיסטנט בתשלום מופחת. שטרסמן החשיב את עצמו לבר-מזל, לדבריו "למרות משיכתי לכימיה, החופש האישי שלי חשוב לי עד כדי כך שלשמירתו אשבור אבנים לפרנסתי". במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא ואשתו, מריה הקטר שטרסמן, הסתירו חבר יהודי בדירתם במשך חודשים, תוך שהם מסכנים את עצמם ואת בנם בן השלוש.
ההתמחות שלו בכימיה אנליטית נוצלה על ידי האן ומייטנר בניסויים שבהם בדקו את תוצרי ההפגזה של אורניום עם נייטרונים. בדצמבר 1938 הוא גילה יחד עם אוטו האן את תהליך הביקוע של האורניום בעזרת נייטרונים. הוא למד גם שיטות לקביעת הגיל הגאולוגי של חפץ בעזרת דעיכה רדיואקטיבית.
בשנת 1946 מונה לפרופסור לכימיה אנאורגנית באוניברסיטת מיינץ ובשנת 1948 נמנה עם מקימי מכון מקס פלאנק לכימיה. לאחר מכן יסד את המכון לכימיה גרעינית.
בשנת 1957 היה בין החותמים על הצהרת גטינגן, שבה מחו שמונה-עשר מדעני גרעין גרמנים כנגד הרעיון של ממשלת קונראד אדנאואר לחמש את צבא מערב גרמניה בטילים גרעיניים.
כשזכה אוטו האן בפרס נובל לכימיה בשנת 1944, על עבודתו בביקוע הגרעיני, שטרסמן לא קיבל את הפרס אתו. גם מליזה מייטנר ומאוטו רוברט פריש נשללה השותפות בפרס. האן ושטרסמן לא יכלו לכלול את שמה של מייטנר בדפי עבודתם, ובכך להודות שהם משתפים פעולה עם יהודייה הנמצאת בגלות. שטרסמן הביע את דעתו בנוגע לתפקידה של מייטנר באותם ניסויים: "היוזמה שלה הייתה ההתחלה של העבודה המשותפת עם האן" והיא "הייתה קשורה אלינו באופן אינטלקטואלי משוודיה...והייתה המנהיגה האינטלקטואלית של צוותנו".
נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון העניק להאן, מייטנר ושטרסמן את פרס אנריקו פרמי בשנת 1966. האיגוד האסטרונומי הבינלאומי קרא אסטרואיד על שמו: 19136 שטרסמן.
הוא נפטר במיינץ.
קישורים חיצוניים
עריכה- פריץ שטרסמן - פעילותו להצלת יהודים בתקופת השואה, באתר יד ושם (באנגלית)
- פריץ שטרסמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)