פרנצ'סקו מריה גרימלדי

פיזיקאי איטלקי
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרנצ'סקו מריה גרימלדי (2 באפריל 161828 בדצמבר 1663) היה כומר איטלקי ישועי, מתמטיקאי ופיזיקאי. גרימלדי הוא שטבע את המונח "דיפרקציה" (עקיפת אור) בהתייחס לתכונות של התקדמות האור, ולתעד את התצפיות המדויקות הראשונות של התופעה.

פרנצ'סקו מריה גרימלדי
Francesco Maria Grimaldi
לידה 2 באפריל 1618
בולוניה, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בדצמבר 1663 (בגיל 45)
בולוניה, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקאי, אסטרונומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ג'ובאני בטיסטה ריצ'ולי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • Ex chiesa e convento di Sant'Ignazio (16481663)
  • Ex Collegio di Santa Lucia (16381642) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט ג'ובאני דומניקו קאסיני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עבודתו

עריכה
 
גילוי העקיפה על ידי גרימלדי.

גרימלדי היה אחד המדענים הראשונים שהציעו כי האור מתקדם כגל, רעיון אליו הגיע כשצפה בדמיון בין התקדמות האור להתקדמות של גלי מים מסביב למכשול או דרך פתח.

גרימלדי טבע את המונח דיפרקציה (אנ'), אותו גזר מהמילה הלטינית diffringere, שפירושה "להישבר לחתיכות", בהתייחס להתקדמות של קרני אור אשר מתפשטות להרבה כיוונים. מנקודת מבט מודרנית, הבחירה בשם נכונה - חזיתות גלים אכן מתפרקות לחתיכות (חזיתות גלים חדשות) במהלך התקדמותן. כריסטיאן הויגנס מאוחר יותר העניק לאינטואיציה של גרימלדי צביון מדעי מבוסס יותר כשניסח את עקרון הויגנס.

הוא היה הראשון לערוך תצפיות מדויקות של התופעה, ובתיעוד מפורסם הראה שכאשר עצם מסתיר את התאורה ממקור אור לא נקודתי, מתקבל אפקט הצללה - צל מלא וצל חלקי, בו הצל החלקי רחב יותר ונחלש בחדות פחותה מזו שמנבאת ההנחה שהאור מתקדם בקווים ישרים. באמצעות תצפית זאת וניסויים מדויקים אחרים הוא הדגים שהתקדמות האור הנצפית לא יכולה להיות מיושבת עם הרעיון של התקדמות ליניארית של האור. במקום זאת, קרן אור ישרה שחלפה דרך חור במסך קיבלה צורה של חרוט. פיזיקאים מאוחרים יותר השתמשו בעבודתו כעדות ברורה לכך שהאור הוא גל, ואייזק ניוטון, ששחזר בעצמו רבים מהניסויים של גרימלדי, נעזר בה כדי לנסח את הרבדים המעמיקים יותר של התאוריה שלו על האור, אותם הציג בחלק השני של ספרו אופטיקה. גרימלדי היה גם הראשון שצפה בפסי עקיפה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה