פרנקו קורלי

פרנקו קורלי (באיטלקית: Franco Corelli;‏ 8 באפריל 1921 - 29 באוקטובר 2003) היה טנור איטלקי שפעל בתחום האופרה בשנים 1951–1976. ידוע בזכות קולו העוצמתי במיוחד, ובזכות היותו בעל כישרון טבעי, וכמעט שלא למד מוזיקה ופיתוח קול.

פרנקו קורלי

לידה	8 באפריל 1921 אנקונה, איטליה
פטירה	29 באוקטובר 2003 (בגיל 82) מילאנו, איטליה
מקום קבורה	בית הקברות הגדול במילאנו
מוקד פעילות	ממלכת איטליה, איטליה
תקופת הפעילות	1951–1981 (כ־30 שנה)
מקום לימודים	אוניברסיטת בולוניה, הקונסרבטוריון למוזיקה על שם רוסיני בפזארו
סוגה	אופרה
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	איטלקית
www.francocorelli.org
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

פרנקו קורלי נולד בעיר אנקונה שבאיטליה, לאב שעבד כמהנדס באונייה, אך היה בעל קול וחובב אופרה נלהב. קורלי עצמו למד הנדסה ימית, והתעתד לעסוק בתחום. הוא היה הצעיר מבין שלושה ילדים. אחיו אוּבַּלדו, בריטון, למד בשנות השלושים בקונסרבטוריון ברומא ושר כמה שנים באופרה ובהפקות מוזיקליות שונות, לאחר מכן התמסר להוראה. קורלי עצמו למד שיעורים בודדים במוזיקה בקונסרבטוריון, אך באופן כללי היה חסר השכלה פורמלית בתחום. את רוב הידע שלו למד קורלי בעצמו, אם כי בהמשך הקריירה שלו התייעץ עם הטנור ג'אקומו לאורי-וולפי.

בשנת 1950 זכה קורלי בתחרות בפסטיבל אופרה בפירנצה, וכפרס זכה להופיע בשנה שלאחר מכן בפסטיבל האופרה בספולטו בתפקיד דון חוזה באופרה כרמן. באותה שנה הופיע לראשונה באופרה של רומא בתפקיד מנריקו באופרה הטרובדור של ורדי. בשנים לאחר מכן הופיע בבתי אופרה קטנים ובהופעות ברדיו האיטלקי.

בשנת 1954 הופיע לראשונה בבית האופרה לה סקאלה במילאנו באופרה "לה וסטאלה" מאת ספונטיני. בהופעה זו שר עם זמרת הסופרן מריה קאלאס, איתה שר בהפקות נוספות בהמשך. בשנים הבאות הופיע בהופעות בכורה בבתי אופרה חשובים, כבתי האופרה בפירנצה וורונה ב-1955, בהאופרה של וינה כרדמס באופרה "אאידה", ובבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, כקבאראדוסי ב"טוסקה" ב-1957, בבתי האופרה בליסבון, האופרה הלירית של שיקגו, וסן פרנסיסקו ב-1958, ובאופרה של ברלין ב-1961.

בשנת 1961 הופיע לראשונה במטרופוליטן אופרה בתפקיד מנריקו, בתפקיד לאונורה הופיעה לאונטין פרייס, שגם לה הייתה זו הפעם הראשונה במטרופוליטן. מאז ועד שנת 1974 שר במטרופוליטן פעמים רבות בתפקידים ב"טורנדוט", "טוסקה", "ארנאני", "לה בוהם", "לוצ'יה די למרמור" ועוד. הוא גם נטל חלק באופרות בצרפתית כ"רומיאו ויוליה" של גונו ו"ורתר" של מאסנה. ללה סקאלה חזר בשנת 1962 להופיע בהפקה מחודשת של "ההוגונוטים" מאת ממאיירבר, את התפקיד שר מול ג'ואן סאת'רלנד.

בקולו המבריק והמצלצל ומראהו יפה התואר צבר קורלי פופולריות רבה, למרות ביקורות שמתחו עליו מבקרי מוזיקה שונים על דרכו השונה בשירה, ביטוי והבעה. הוא הותיר אחריו הקלטות רבות, אשר מתוכן אפשר לשמוע את קולו המפואר, בעיקר בהקלטות של שנות החמישים המאוחרות ושנות השישים. רבים ממעריציו מעדיפים את ההקלטות החיות על פני הקלטות האולפן, בטענה כי קורלי מרגש יותר בהופעה חיה. היה חברו הקרוב של אטורה בסטיאניני וליווה אותו בהקלטות אחרונות שלו.

בשנת 1976, בהיותו בן 55, עזב קורלי את קריירת האופרה. קולו החל להראות סימני שחיקה ועייפות, לאחר שנים של שימוש מסיבי ורפרטואר תובעני.

קורלי היה מקור השראה לזמר אנדראה בוצ'לי ואף לימד אותו בתחילת שנות התשעים טרם פרסומו.

קורלי נפטר בשנת 2003 במילאנו ונקבר בבית הקברות הגדול במילאנו. מוקדם יותר באותה שנה סבל משבץ מוחי. היה נשוי לזמרת הסופרן לורטה די לליו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנקו קורלי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פרנקו קורלי (באנגלית)
• פרנקו קורלי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• פרנקו קורלי, באתר AllMovie (באנגלית)
• פרנקו קורלי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• פרנקו קורלי, באתר ספוטיפיי
• פרנקו קורלי, באתר AllMusic (באנגלית)
• פרנקו קורלי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• פרנקו קורלי, באתר Discogs (באנגלית)
• פרנקו קורלי, באתר בילבורד (באנגלית)
• פרנקו קורלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• אתר האגודה לכבודו של פרנקו קורלי (אורכב 09.07.2017 בארכיון Wayback Machine) תמונות, רשימת הקלטות ביוגרפיה ועוד.
• corelli אתר המכיל ביוגרפיה ורשימת הקלטות
• וידאו של קורלי שר Nessun Dorma ביו טיוב
• שלוש תוכניות רדיו שהכין, ערך והגיש מתי זיתי אלבוים ושודרו בקול המוסיקה בסדרת "גדולי הטנורים והחזנים של העבר"