מסמך הרפז

מסמך מזויף שנחשף בערוץ 2 בשנת 2010
(הופנה מהדף פרשת הרפז)

מסמך הרפז, שנודע תחילה כמסמך גלנט, הוא מסמך שנחשף בתוכנית "אולפן שישי" של חברת החדשות של ערוץ 2, בשנת 2010, ובו הנחיות לבניית תדמית חיובית לאחד המועמדים לכהונת הרמטכ"ל, יואב גלנט, תוך הכפשת אחרים. המסמך, שמשתרע על פני דף נייר בודד, בשני צדדיו, ושגילויו ברבים עורר סערה ציבורית בישראל, התגלה כמזויף, ובכך רק גברה הסערה עקב המעשה החמור של זיופו וחוסר הבהירות לגבי השתלשלות האירועים סביבו. בתחילה נודע המסמך כ"מסמך גלנט", אך לאחר שפורסם שהמסמך זויף בידי בועז הרפז, הלכה וגברה ההתייחסות התקשורתית אליו כ"מסמך הרפז".

חלקו הקדמי של מסמך הרפז

המסמך, שנכתב בתקופה שבה שררה מתיחות רבה בין שר הביטחון אהוד ברק ולשכתו לרמטכ"ל גבי אשכנזי ולשכתו,[1] הוביל לסכסוך בין שר הביטחון לרמטכ"ל, שחשדו זה בזה כי המסמך נכתב בהוראתו של השני.[2] מניעיו של הרפז נותרו לא ברורים.

בינואר 2016 החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין לסגור את תיק החקירה בפרשה נגד גבי אשכנזי, ארז וינר ואבי בניהו. הרפז הועמד לדין על זיוף המסמך,[3] הורשע בזיוף ובשימוש במסמך מזויף, ונגזרו עליו 220 שעות עבודות שירות.

השתלשלות הפרשה

עריכה

התכנסות לבחירת רמטכ"ל חדש

עריכה

בתחילת אפריל 2010 הודיע שר הביטחון, אהוד ברק, כי לא יאריך את כהונתו של הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, בשנה נוספת.[4] החלטה זו החריפה מאוד את מערכת היחסים העכורה ממילא בין ברק לאשכנזי. לימים תיאר אל"ם ארז וינר, מי ששימש באותה תקופה כעוזר הרמטכ"ל, בפני אנשי משרדו של מבקר המדינה, את היחסים בין שני האישים כ"אווירת מלחמה".[5] מיד לאחר מכן החל הליך לבחירת הרמטכ"ל החדש. בין המועמדים הוזכרו שמותיהם של האלופים גדי שמני, בני גנץ, גדי איזנקוט, יואב גלנט ואבי מזרחי.[6]

גלגול המסמך מידי הרפז ועד לחשיפתו[7]

עריכה
 
שמות האנשים שנחשפו להימצאות מסמך הרפז בלשכת הרמטכ"ל ולתוכנו בטרם התפרסם בתקשורת, על פי המידע שאסף משרד מבקר המדינה. עמ' 136 בדו"ח המבקר

בסוף אפריל 2010 הציג הרפז לראש לשכת הרמטכ"ל, ארז וינר, את המסמך בפגישה ביניהם, וטען בפני וינר כי המסמך נמסר לו על ידי מכר בלשכת שר הביטחון. וינר הציג את המסמך למפקדו, הרמטכ"ל אשכנזי. אשכנזי הציג את המסמך למספר אלופים ובהם בני גנץ וגדי איזנקוט. וינר מסר מאוחר יותר את המסמך לאיזנקוט. איזנקוט חשף את המסמך בפני חבריו ד"ר גבי סיבוני ותמיר פרדו (לימים ראש המוסד) ונתן לסיבוני עותק, תוך בקשה מסיבוני שלא יעשה בו שימוש. סיבוני ביקש עותק נוסף של המסמך מארז וינר, שנעתר לבקשתו. לאחר קבלת המסמך פנה סיבוני לחפש אחר מקורבים לעיתונאי אמנון אברמוביץ'. באמצעות אבי גוט, מכר משותף לאברמוביץ' ותמיר פרדו, העביר סיבוני לאברמוביץ' את המסמך.[7]

לאחר חשיפת המסמך ב"אולפן שישי"

עריכה

ב-6 באוגוסט 2010 חשפו העיתונאים אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל בתוכנית "אולפן שישי" מסמך ובו הנחיות לבניית תדמית חיובית ליואב גלנט, ומנגד הנחיות להכפשת גבי אשכנזי ובני גנץ. המסמך נשא את הסמליל של משרד יחסי הציבור של יועצי התקשורת אייל ארד וליאור חורב. בתוכנית שודרה גם עמדתם של ארד וחורב שהמסמך מזויף, אך הודגש שלמסמך חשיבות רבה גם אם הוא מזויף - "זה עדיין מעיד על התרבות הפנימית במערכת הביטחון, עדיין מעיד על שותפות גורמים חיצוניים, בתהליך בחירת רמטכ"ל ובתהליך גריעת מעמדו של רמטכ"ל מכהן", אמר אברמוביץ'.[8] גלנט וארד הכחישו כל קשר למסמך וטענו שהוא מזויף (ארד אף הגיש תלונה במשטרה על זיוף המסמך[9]).

בעקבות חשיפת המסמך פתחה משטרת ישראל בחקירה. בין הנחקרים שהעידו במשטרה: הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ודובר צה"ל, תת-אלוף אבי בניהו. בעקבות פתיחת החקירה הורה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, להקפיא את תהליך בחירת הרמטכ"ל החדש.[10]

ב-19 באוגוסט הודיעה המשטרה שנמצאו ראיות לכך שהמסמך מזויף,[11] ולאחר מכן הודיעה המשטרה כי כל חברי המטכ"ל נוקו מחשד פלילי. בעקבות זאת אישר ויינשטיין להמשיך בהליך בחירת הרמטכ"ל. בחקירת המשטרה הועלה החשד שמזייף המסמך הוא בועז הרפז (סגן-אלוף במילואים), שנעצר לחקירה כשחזר לישראל, ב-23 באוגוסט.[12]

ב-20 באוגוסט מדליף המסמך, אלוף-משנה (מיל.) גבי סיבוני, שעל חסיונו העיתונאי שמר ערוץ 2 בקפדנות, חשף עצמו.[13] המסמך הועבר מהרפז לעוזר הרמטכ"ל, אלוף-משנה ארז וינר, ומאוחר יותר ממנו לסיבוני.[14]

ב-22 באוגוסט התכנסה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לדיון ראשוני על המסמך.[15]

ב-30 באוגוסט דן פורום המטה הכללי במסמך, ושמע דיווח על כך מהרמטכ"ל. בין השאר דיווח הרמטכ"ל כי עוזרו, אל"ם ארז וינר, קיבל את המסמך מהרפז בסוף אפריל, יותר משלושה חודשים קודם חשיפת המסמך. וינר הראה את צילום המסמך לאשכנזי ולקצינים נוספים.[16]

ב-2 בספטמבר הופיע ברק בפני פורום המטה הכללי והתייחס בחומרה למסמך: "אני מודאג מהניסיון שנעשה על ידי מספר קצינים בכירים בסדיר ובמילואים, לעצור ולדחות את תהליך מינוי הרמטכ"ל הבא, ולהשפיע באופן לא לגיטימי על תוצאותיו. הניסיון כמעט צלח. זהו מהלך נפסד שטלטל את המדינה כולה במשך כמה שבועות, וגרם נזק עמוק לאמון הציבור בצה"ל".[17]

ב-5 בספטמבר אישרה ממשלת ישראל את המלצת שר הביטחון למנות את יואב גלנט לרמטכ"ל,[18] אך בפברואר 2011 בוטל המינוי, לאחר חשדות לעברות תכנון ובנייה הנוגעות לנחלת בני הזוג גלנט במושב עמיקם, וחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.

ב-5 בספטמבר חתם שר הביטחון על כתב מינוי לוועדת בירור לבחינת הפרשה, בראשות נציב קבילות החיילים, האלוף (מיל.) יצחק בריק. בוועדה חברים גם תא"ל (מיל.) יהודית גריסרו, בעבר יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, אל"ם (מיל.) עו"ד יואל מוזס, בעבר מפקד מצ"ח, ואל"ם (מיל.) איתמר יער, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי. הוועדה התבקשה להגיש מסקנותיה תוך חודש.[19] עבודת הוועדה הוקפאה סמוך למינויה, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה.[20]

ב-24 באוקטובר 2010 פנה שר הביטחון למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בבקשה לקיים ביקורת בפרשת "מסמך גלנט". תוך כדי כך נודע שהמבקר כבר עורך ביוזמתו בדיקה בנושא זה.[21]

ב-26 באוקטובר הודיע מבקר המדינה על פתיחת ביקורת בנושא זה, ופירט את יעדיה.[22]

בהמשך העניין הציבורי בפרשה פורסמו פרטים על נסיבות פרישתו של בועז הרפז מצה"ל,[23] והחלה בצה"ל בדיקה מחודשת של נסיבות הפרישה.[24]

עם פרסום מינויו של תמיר פרדו לראש המוסד, שורבב שמו לפרשה כמי שסיבוני שוחח איתו על המסמך קודם חשיפתו לציבור (בדיווחים קודמים הוא הוזכר רק כ"ת'"). הרמטכ"ל אשכנזי ציין על פרדו כי "חלקו בעניין שולי".[25]

בדיקת מבקר המדינה

עריכה

ב-26 באוקטובר 2010 הודיע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על פתיחת ביקורת בנושא זה, ופירט את יעדיה: בדיקת פעילותו של הרפז במערכת הביטחון, ומכלול הפעולות במערכת הביטחון הקשורות במסמך, ובכלל זה תהליך בחירת הרמטכ"ל.[22] ב-4 במרץ 2012 מסר המבקר את טיוטת דו"ח הביקורת למעורבים המרכזיים בפרשה, גבי אשכנזי ואהוד ברק, וכן לרמטכ"ל בני גנץ וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.[26] אף שמדובר בטיוטה שיש לשמור את תוכנה בסוד (לפחות עד לפרסום הדו"ח הסופי), תוך שעות מעטות פורסמו באמצעי התקשורת פרטים מהטיוטה ותגובות של אישים המוזכרים בה.[27]

ב-3 בדצמבר 2012 מסר מבקר המדינה יוסף שפירא את הדו"ח העוסק בפרשה למבוקרים ולגורמים נוספים. הדו"ח סווג "סודי ביותר" ועל תוכנו הוטל צו איסור פרסום.[28] ב-6 בינואר 2013 פרסם מבקר המדינה את הדו"ח הסופי שלו בפרשת "מסמך הרפז", ובו ביקורת על התנהלותם של וינר, אשכנזי וברק.[29][30][31]

בעקבות בדיקתו המליץ מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית מחודשת בפרשת מסמך הרפז.[32]

שר הביטחון ברק פנה אף הוא ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד אשכנזי, בחשד ללקיחת שוחד, סיוע במתן שוחד ועבירות נוספות. אשכנזי דחה טענות אלה.[33]

חקירה פלילית

עריכה

ב-1 באוגוסט 2013 היועץ המשפטי לממשלה החליט להרחיב את החקירה ולהטיל על המשטרה לחקור את המעורבים בפרשה.[34]

ב-19 במרץ 2014 נעצרו לחקירה אבי בניהו, ארז וינר ובועז הרפז,[35] ושוחררו למעצר בית. עוד נחקר באזהרה סמנכ"ל משרד הביטחון, בצלאל טרייבר.[36] במאי 2014 נחקר באזהרה אמיר קין, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון.[37] ביוני 2014 נחקר באזהרה מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, שבעת פרסום מסמך הרפז היה הפרקליט הצבאי הראשי.[38] בהמשך אותו חודש נחקרו באזהרה גבי אשכנזי ואשתו רונית.[39]

בתחילת ספטמבר 2014 המליצה המשטרה להעמיד לדין חלק מהנוגעים בדבר, אשכנזי, עוזרו וינר, אבי בניהו ואביחי מנדלבליט, בחשדות להפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט, משום שידעו על המסמך ולא דיווחו עליו.[40] במאי 2015 החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לסגור את תיק החקירה נגד מנדלבליט בגין "מכלול נסיבות העניין".[41] שופטי בג"ץ, בעתירה נגד מינויו של מנדלבליט ליועמ"ש, פירשו שסגירת התיק הייתה בין השאר בגין חוסר אשמה. לדברי ויינשטיין, לא זו הייתה כוונתו, ולא היה ניתן לסגור את התיק בגין חוסר אשמה.[42] בינואר 2016 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיקי החקירה נגד אשכנזי, וינר, בניהו וסיבוני, ולהעמיד לדין את הרפז, בכפוף לשימוע.[43] בנובמבר 2018, כחלק מעסקת טיעון, הודה והורשע הרפז בזיוף המסמך.[44] במאי 2019 נגזרו עליו 220 שעות שירות לתועלת הציבור.[45]

ספקולציות בדבר מזייף המסמך

עריכה

במהלך הפרשה עלו בתקשורת ספקולציות שונות בדבר השאלה האם הרפז זייף את המסמך לבדו או שמא היו לו שותפים לדבר העבירה. הספקולציות גברו לאחר שנחשף כי בדיקת פוליגרף משטרתית מצאה את הרפז דובר שקר בטענתו שזייף את המסמך לבד.[46] במהלך החקירה המשטרתית נבדקו בפוליגרף מספר דמויות סביב השאלה האם זייפו או היה להם קשר לזיוף המסמך. בדיקת פוליגרף אינה קבילה בבתי המשפט בישראל ככלי ראייתי, אולם משמשת גופים שונים ככלי בדיקה.

  • רונית אשכנזי, אשתו של הרמטכ"ל באותה עת גבי אשכנזי, נבדקה ונמצאה דוברת אמת.[47][48]
  • ארז וינר, רל"ש הרמטכ"ל גבי אשכנזי, נבדק ונמצא דובר אמת.[49][50][51]
  • יוני קורן, רל"ש שר הביטחון באותה עת אהוד ברק, נבדק ותוצאת בדיקתו נמצאה כבלתי ניתנת להכרעה. קורן פנה בנוסף למכון בדיקה פרטי בו נמצא כדובר שקר.[52]

היבטים עיתונאיים

עריכה

חשיפת "מסמך גלנט" בתוכנית "אולפן שישי" הייתה ידיעה בלעדית ("סקופ") של התוכנית ושל העיתונאים אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל. בתוכנית שודרה גם עמדתו של אייל ארד שהמסמך מזויף, ודניאל ציין "אין לי מושג איפה הוא נכתב", אך לא יוחס לעמדה זו משקל רב. מנחה התוכנית, יאיר לפיד, הציג אותו כ"מסמך שערורייתי שיצא ממשרדו של אייל ארד", ואברמוביץ' ציין כי "מקור המסמך הוא מקור אמין ופורה מזה שלושה עשורים, אין לי ספק לגביו". אברמוביץ' ודניאל ציינו שגם אם המסמך מזויף ישנה חשיבות גדולה בחשיפתו ובחקירתו. עוד באותו לילה יצא העיתונאי יואב יצחק במתקפה עזה על אמינות הידיעה ועל אמינותו של אברמוביץ', וטען כי "אברמוביץ כשל בעבר בפרסום בדותות שהופרכו תוך זמן קצר".[53] גם אתר ynet פרסם ידיעה ברוח זו באותו לילה.[54]

ביום ראשון שלאחר חשיפת המסמך הקדיש "ידיעות אחרונות" את רוב העמוד הראשון שלו לפרשה, בכותרת ענק שבה מילה אחת "לחקור", ומתחתיה תמונתו של גלנט. 11 ימים מאוחר יותר יצא "מעריב" בעמוד ראשון בעיצוב דומה, אך עם קורבן אחר (בעקבות הגילוי שהרמטכ"ל ידע על קיום המסמך): כותרת ענק שבה מילה אחת "עננה", ומתחתיה תמונתו של אשכנזי.

הפרשה זכתה לסיקור נרחב בעמוד הראשון של עיתוני ישראל במשך כל החודש שלאחר חשיפת המסמך. למשל, ב"ישראל היום" הופיעה הפרשה בחודש זה 8 פעמים בכותרת הראשית, ופעמיים נוספות בעמוד הראשון.

פרסום קיומו של המסמך ללא בדיקה מספקת של אמינותו העלה שאלות של אתיקה עיתונאית. הפרשן אורן פרסיקו העיר: "ההאשמה בדבר פרסום בלא בדיקה מספקת נכונה לא רק באשר לפרסום שהבעיר את הפרשה, אלא גם לפרסומים העיתונאיים הרבים שבאו בעקבותיו".[55]

סוגיה נוספת שעלתה היא שאלת החיסיון העיתונאי: דרישתה של משטרת ישראל לקבל מחברת החדשות את המסמך המקורי נתקלה בהתנגדות תקיפה, בנימוק של שמירת חיסיון עיתונאי.[56] המשטרה ביקשה מבית המשפט צו[57] שהורה לחברת החדשות להפקיד את המסמך בכספתו עד לקבלת החלטה בנושא. במהלך החקירה הגיעה המשטרה אל עותק אחר של המסמך, ולכן ויתרה על קבלתו מחברת החדשות.[58]

מוסר המסמך לחדשות ערוץ 2, גבי סיבוני, הסביר שיזם את החשיפה התקשורתית משום שזו הייתה "חיונית לטיהור האווירה המורעלת בפיקוד הבכיר - אווירה המשפיעה על כל השרשרת הצבאית, עד אחרון החיילים. לא נהגתי כך בשליחות איש, אלא מתוך הבנה שפעולה זו נחוצה להצלת הצבא. מה שהתרחש מאז הפרסום חיזק את דעתי שהפעולה אכן הייתה מוצדקת ואף הכרחית, בבחינת ניתוח חירום בתנאי שדה".[59]

בפברואר 2011 יצא לאור ספרם של העיתונאים דן מרגלית ורונן ברגמן, "הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל", שנכתב בעקבות פרשת מסמך הרפז, ומותח ביקורת חריפה על התנהלותם של הרפז ואשכנזי.

אמצעי התקשורת חזרו לעסוק באחד מספיחי הפרשה כאשר ב-8 במאי 2020 העיתונאית איילה חסון בחדשות 13 הפרה צו איסור פרסום וחשפה תמליל שיחה, שמקורו בהאזנת סתר,[60] בנוגע למסמך הרפז בין הפצ"ר אביחי מנדלבליט לרמטכ"ל גבי אשכנזי. על פי התמליל אמר מנדלבליט לאשכנזי: "אני אסגור לך את העניין", בעוד אשכנזי מספר: "המפכ"ל איתנו, דואג לנו".[61][62]

משמעות ציבורית של המסמך

עריכה

כבר עם חשיפת המסמך ציין אמנון אברמוביץ' שלמסמך חשיבות רבה גם אם הוא מזויף - "זה עדיין מעיד על התרבות הפנימית במערכת הביטחון, עדיין מעיד על שותפות גורמים חיצוניים, בתהליך בחירת רמטכ"ל ובתהליך גריעת מעמדו של רמטכ"ל מכהן".

סגן הרמטכ"ל, בני גנץ, תיאר את המסמך בפורום מטכ"ל כ”פגר שסרחונו השתלט על החדר”. מאוחר יותר הוסיף: ”אני מוצא את עצמי בזמן האחרון חושב בעיקר על החברים שלנו שנפלו. על מה האנשים הללו נהרגו והאם אנחנו עדיין ראויים להם?”.[63]

כשבועיים לאחר חשיפת המסמך, כתב פרשן "הארץ", אלוף בן: "אם החשדות יתאמתו, ו"מסמך גלנט" אכן זויף בידי קציני צה"ל במילואים ואף בשירות קבע, הרי שהיה כאן פוטש: ניסיון של קצינים לחתור נגד שר הביטחון, אהוד ברק, כדי לסכל את מינוי האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל ואולי אף להביא להדחת ברק".[64]

עמדה דומה הציגו פרשן "הארץ" ארי שביט[65] והעיתונאים דן מרגלית ורונן ברגמן (בספרם "הבור").[66]

אמנון אברמוביץ', שחשף את המסמך, אמר שתוכנו תאם שיחה שקיים עם יוני קורן, ראש מטהו של ברק, בינואר 2011.[67]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ירון דרוקמן, ברק ואשכנזי: התמונה ששווה 1,000 מילים ארסיות, באתר ynet, 6 בינואר 2013
  2. ^ דוח מבקר המדינה - עמ' 243,244
  3. ^ אריק בנדר, המשנה ליועמ"ש: כתב האישום נגד הרפז מוכן, באתר nrg‏, 25 ביוני 2013
  4. ^ חנן גרינברג, ברק החליט לא להאריך את כהונת אשכנזי, באתר ynet, 6 באפריל 2010
  5. ^ דו"ח ביקורת מבקר המדינה על פרשת מסמך הרפז, עמ' 36
  6. ^ רוני דניאל, ‏לראשונה בהיסטוריה: 5 מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל, באתר ‏מאקו‏, 11 במאי 2010
  7. ^ 1 2 דו"ח מבקר המדינה, פרק א.4 - הטיפול במסמך הרפז בלשכת הרמטכ"ל ובצה"ל עד לפרסומו בתקשורת, עמ' 127-137
  8. ^ רוני דניאל, ‏גלנט מנסה לסכסך בין ברק לרמטכ"ל?, באתר ‏מאקו‏, 6 באוגוסט 2010
  9. ^ נתיב נחמני, סערת "מסמך גלנט": אייל ארד התלונן במשטרה, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2010
  10. ^ מסמך או זיוף? הקמפיין של גלנט נגד אשכנזי וגנץ, באתר ynet, 6 באוגוסט 2010
  11. ^ גלעד גרוסמן ואיילה חננאל‏, המשטרה: יש ראיות לכך שמסמך גלנט זויף, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2010
  12. ^ בועז הרפז, החשוד בזיוף "מסמך גלנט", נעצר בנתב"ג, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2010
  13. ^ אמיר בוחבוט ואבי אשכנזי, אל"מ במיל' גבי סיבוני: אני הדלפתי את מסמך גלנט, באתר nrg‏, 20 באוגוסט 2010
  14. ^ ברוך קרא, סגן ראש המוסד לשעבר היה מעורב בהעברת מסמך גלנט לתקשורת, באתר nana10‏, 1 בספטמבר 2010
  15. ^ חזקי עזרא, שימוע פומבי למועמדים לרמטכ"לות, באתר ערוץ 7, 22 באוגוסט 2010
  16. ^ אנשיל פפר, הרמטכ"ל גבי אשכנזי: המסמך הופץ ללא ידיעתי, "הארץ", 30 באוגוסט 2010
  17. ^ ברק על המסמך המזויף: "מהלך נפסד שכמעט הצליח", באתר וואלה, 2 בספטמבר 2010
  18. ^ אטילה שומפלבי, מינוי גלנט אושר ל-3 שנים; ברק: ראיתם מה קרה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2010
  19. ^ חנן גרינברג, המלצות תוך חודש: ועדת בריק יוצאת לדרך, באתר ynet, 5 בספטמבר 2010
  20. ^ היועץ המשפטי וינשטיין ביקש, ושר הביטחון ברק הקפיא את עבודת ועדת בריק, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2010
  21. ^ איציק וולף, ברק ביקש מהמבקר לבדוק את פרשת מסמך הרפז, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 באוקטובר 2010
  22. ^ 1 2 עמוס הראל, מבקר המדינה הודיע על פתיחת חקירה בנוגע למסמך הרפז, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2010
  23. ^ גידי וייץ, חשיפת "הארץ": תיק בועז הרפז - המסמך המלא, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2010
  24. ^ עמוס הראל, אמ"ן חוקר מחדש את פרשת הרפז, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2010
  25. ^ חנן גרינברג, אשכנזי: מעורבות פרדו בפרשת המסמך שולית, באתר ynet, 30 בנובמבר 2010
  26. ^ עמוס הראל, המבקר הפיץ את טיוטת דו"ח הרפז; ביקורת קשה על התנהלותו של אשכנזי, באתר הארץ, 4 במרץ 2012
  27. ^ עמוס הראל, גילי כהן, דו"ח המבקר - לשכת אשכנזי אספה חומר מכפיש על ברק, באתר הארץ, 4 במרץ 2012
  28. ^ גילי כהן, פרשת הרפז - הדו"ח הסופי של מבקר המדינה הועבר למבוקרים המרכזיים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2012
  29. ^ דו"ח הרפז: התככים יצאו משליטה, פוטש לא היה, באתר כלכליסט, 6 בינואר 2013
  30. ^ יואב זיתון, התגובות לדו"ח המבקר על מסמך הרפז, באתר ynet, 6 בינואר 2013
  31. ^ אמיר בוחבוט‏, דו"ח הרפז: "האיבה וחוסר האמון גברו על האחריות והשכל", באתר וואלה, 6 בינואר 2013
  32. ^ עמוס הראל, תומר זרחין, המבקר ליועמ"ש: לפתוח בחקירה פלילית מחודשת בפרשת מסמך הרפז, באתר הארץ, 4 במאי 2012
  33. ^ אחיקם משה דוד, אהוד ברק מאשים: גבי אשכנזי לקח שוחד, באתר nrg‏, 6 במאי 2012
  34. ^ גילי כהן ורויטל חובל, פרשת הרפז: היועמ"ש החליט לפתוח בחקירה פלילית נגד גבי אשכנזי, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013.
  35. ^ אלי סניור, פרשת הרפז: אבי בניהו וארז וינר נעצרו, באתר ynet, 19 במרץ 2014/
  36. ^ יניב קובוביץ, הבכיר שנעצר בפרשת הרפז: סמנכ"ל משרד הביטחון, באתר הארץ, 28 במרץ 2014.
  37. ^   עמוס הראל, גידי וייץ, יניב קובוביץ, בכיר במשרד הביטחון חשוד שהזהיר את אשכנזי שנתניהו חוקר הדלפות על איראן, באתר הארץ, 21 במאי 2014.
  38. ^ משה נוסבאום, ‏פרשת הרפז מסתעפת: מזכיר הממשלה מנדלבליט נחקר, באתר ‏מאקו‏, 9 ביוני 2014
  39. ^ יוחאי עופר, פרשת הרפז: גבי אשכנזי נחקר באזהרה, באתר nrg‏, 12 ביוני 2014.
  40. ^ יוסי אלי‏, המשטרה ממליצה להעמיד לדין את גבי אשכנזי בפרשת הרפז, באתר וואלה, 2 בספטמבר 2014
  41. ^ גיא פלג, ‏פרשת הרפז: נסגר התיק של מנדלבליט, באתר ‏מאקו‏, 20 במאי 2015
  42. ^ יהודה וינשטיין, היועץ עמ' 178-180
  43. ^ גילי כהן, היועמ"ש סגר את התיק נגד גבי אשכנזי בפרשת הרפז, באתר הארץ, 20 בינואר 2016
    החלטת היועץ המשפטי לממשלה ב"פרשת הרפז", באתר משרד המשפטים, 20 בינואר 2016
  44. ^ גלעד מורג, 7 שנים אחרי חשיפת המסמך: עסקת טיעון עם בועז הרפז, באתר ynet, 18 בנובמבר 2018
  45. ^ מתן ברניר, ‏בועז הרפז נידון ל-220 שעות עבודות לתועלת הציבור, באתר גלובס, 15 במאי 2019
  46. ^ אלון בן-דוד, הפוליגרף של הרפז נחשף: שיקר ולא כתב את המסמך לבדו, באתר nana10‏, 04 בפברואר 2013
  47. ^ חדשות 2, ‏מסמך גלנט: אשת הרמטכ"ל העידה במשטרה, באתר ‏מאקו‏, 22 באוגוסט 2010
  48. ^ "הבור" מאת דן מרגלית ורונן ברגמן, עמ' 221
  49. ^ "הרמטכ"ל אמר: הרפז רוצה להעביר דברים שקשורים להתנהלות מול משרד הביטחון", באתר ‏מאקו‏, 9 בינואר 2012
  50. ^ אמיר בוחבוט‏, פרשת הרפז: וינר טוען לצלע שלישית שטרם נחשפה, באתר וואלה, 4 במאי 2012
  51. ^ הבור, מאת דן מרגלית ורונן ברגמן - עמ' 229
  52. ^ בן כספית, יועץ ברק, מסמך הרפז ובדיקת הפוליגרף, באתר nrg‏, 10 במרץ 2011
  53. ^ יואב יצחק, בעקבות הפרסום המופרך בערוץ 2 - אייל ארד: אדרוש לחקור מי פיברק מסמך מגמתי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 באוגוסט 2010
  54. ^ אטילה שומפלבי וחנן גרינברג, גובר החשד: המסמך זויף כדי לפגוע בגלנט, באתר ynet, 7 באוגוסט 2010
  55. ^ אורן פרסיקו, מירוץ שליחים, באתר העין השביעית, 23 באוגוסט 2010
  56. ^ יריב בן אליעזר, אתיקה שמתיקה, באתר nrg‏, 12 באוגוסט 2010
  57. ^ איילה חננאל‏, הוצא צו המאלץ למסור "מסמך גלנט" למשטרה, באתר וואלה, 10 באוגוסט 2010,
  58. ^ גלעד גרוסמן‏, המשטרה לביהמ"ש: "לא זקוקים כרגע למסמך גלנט", באתר וואלה, 15 באוגוסט 2010
  59. ^ אמיר אורן, חושף המסמך במכתב למבקר המדינה: להמשיך לחקור את פרשת גלנט, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2010
  60. ^ שיחת מנדלבליט-אשכנזי הגנוזה: מתי ידעו שזו "האזנת סתר"?, באתר ynet, 11 במאי 2020
  61. ^ הקלטות פרשת הרפז נחשפות | מנדלבליט לאשכנזי: "אסגור לך את העניין", באתר כיפה, 10 במאי 2020
  62. ^ ניב שטנדל, ‏למה אין סיבה לחגוג את החשיפה של אילה חסון, באתר ‏מאקו‏, 10 במאי 2020
  63. ^ עמוס הראל, האלוף גנץ: "אני מרוצה מיכולת ישראל כלפי איראן; אנחנו נמצאים במקום טוב - ונהיה במקום טוב יותר", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010
  64. ^ אלוף בן, פרשת מסמך גלנט: פוטש בקריה, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2010
  65. ^ ארי שביט, מרד הקולונלים, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2010
  66. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמ' 290
  67. ^ אורן פרסיקו, הריבון הבלעדי, באתר העין השביעית, 7 ביוני 2012