פרשת וישב

פסוקים	בראשית, ל"ז, א' - מ', כ"ג
מספר פסוקים	112
מספר תיבות	1558
תוכן	בניו של יעקב תוקפים את יוסף אחיהם ומחליטים למכור אותו, תמר מפתה את יהודה, אשת פוטיפר מנסה לפתות את יוסף, יוסף מפרש את חלומות השרים בבית האסורים
	הפטרה
	עמוס, ב', ו'–ג', ח'

פרשת וַיֵּשֶׁב היא פרשת השבוע התשיעית בספר בראשית. לפי החלוקה המקובלת לפרקים, פרשת זו נפתחת בתחילת פרק ל"ז ומסתיימת בסופו של פרק מ'. הפרשה כוללת 4 פרקים שלמים. בפרשה מסופר על מכירת יוסף וקורותיו בבית פוטיפר ועל אירועים נוספים מחיי בני יעקב. מתחילים להשתלשל האירועים אשר יביאו לירידת יעקב ובניו למצרים, ובשלב מאוחר יותר לשעבודו של עם ישראל שם. עם זאת, כל אחד מן הפרקים בפרשה מהווה סיפור עצמאי שבו דמויות שונות והוא מתרחש במקום גאוגרפי אחר.

את פרשת וישב קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה. בשנים שבהן יש בחנוכה שתי שבתות^[1], קוראים את פרשת וישב בשבת הראשונה. בשנים שבהן נר ראשון של חנוכה חל ביום שישי^[2], קוראים את הפרשה ביום שני של חנוכה.

תוכן הפרשה

מכירת יוסף

ערך מורחב – מכירת יוסף

בניו של יעקב מביאים לפניו את כתונתו של יוסף

בסיפור זה מתוארת השנאה ההולכת ומתרקמת מהאחים כלפי יוסף. ברקע שנאה זו עומדים כמה מרכיבים - העדפתו של יעקב את יוסף וכתונת הפסים שנתן לו, הוצאת דיבת האחים רעה על ידי יוסף, וחלומותיו של יוסף המבטאים את תפיסתו כעליון על פני יתר אחיו.

שנאה זו מובילה, בסופו של דבר, לכך שכאשר האחים רואים את יוסף מתקרב אליהם בשליחותו של אביהם, הם זוממים להורגו. ראובן משכנע אותם שלא להורגו בידיהם ובמקום זאת להשליכו לבור, מתוך כוונה להצילו מאוחר יותר. האחים משליכים את יוסף לבור סמוך ונפנים לאכול לחם. הם רואים שיירת ישמעאלים בדרכם מצרימה ומחליטים, בעצתו של יהודה, למכור להם את יוסף.

האחים מכתימים את כותנתו של יוסף בדם ומביאים אותה ליעקב, והוא מזהה אותה וסבור כי יוסף נטרף על ידי חיה רעה. יעקב מתאבל על יוסף וממאן להתנחם. יוסף נמכר כעבד לפוטיפר, סריס פרעה, שר הטבחים.

יהודה ותמר

ערך מורחב – מעשה יהודה ותמר

תמר מפתה את יהודה. הוראס ורנה, 1840

סיפורו של יוסף נקטע כדי לעסוק בקורותיו של יהודה. יהודה נישא לבת איש כנעני בשם שוע, היא יולדת לו שלשה בנים ולאחר מכן מתה. בנו הבכור, ער, נישא לאישה בשם תמר, ואחר כך מת. בנו השני של יהודה, אונן, נושא את תמר אך מוציא זרע לבטלה מתוך כוונה להימנע מקיום מצוות הייבום, ובעקבות כך גם הוא מת:

וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן: בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ, וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ. וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע, וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע לְאָחִיו. וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיָּמֶת גַּם-אֹתוֹ.

— ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוקים ח'–י'

יהודה חושש לתת את בנו האחרון, שלה, לתמר מחשש שגם הוא ימות, ומנמק זאת בהיותו צעיר מכדי להינשא. תמר נאלצת לחזור לבית אביה ולהמתין ימים רבים בלי יכולת להינשא לאיש. כאשר נודע לתמר על בואו של יהודה לתמנה היא ממתינה לו בדרך הראשית, בתחפושת של זונה. יהודה, שאינו מזהה אותה, שוכב איתה ומפקיד בידיה כערבון את סימני ההיכר שלו - חותמו, פתילו ומטהו. כאשר הוא מבקש לשלם לה, כבר לא ניתן למוצאה ויהודה מוותר על הערבון שהפקיד. לאחר שנודע ליהודה שתמר בהריון, הוא מצווה לשורפה. כאשר מוציאים אותה לשרפה, שולחת תמר את סימני ההיכר של יהודה וקוראת לו להכיר של מי הם. יהודה מזהה את רכושו ובוחר להודות בטעותו במילים "צדקה ממני" ולבטל את הוצאתה להורג. ליהודה ותמר נולדו תאומים, פרץ וזרח. מצאצאיו של פרץ ייוולד לימים דוד המלך.

יוסף בבית פוטיפר

ערך מורחב – יוסף ואשת פוטיפר

יוסף מנסה להדוף את חיזוריה של אשת פוטיפר

יוסף נמכר לסריס פרעה, פוטיפר. הוא מוצא חן בעיני אדוניו ומופקד על הבית. ברכת ה' שורה בבית פוטיפר בזכותו של יוסף. אשת פוטיפר מבקשת לפתות את יוסף שישכב עמה, אך הוא מסרב פעם אחר פעם. באחד הימים, כאשר שניהם מצויים לבדם, אשת פוטיפר מפצירה בו שוב ואף אוחזת בבגדו. יוסף נמלט ומניח את בגדו בידי אשת פוטיפר. אשת פוטיפר רוקמת האשמה נגד יוסף וטוענת כי הוא ניסה לאונסה. פוטיפר כועס ומשליך את יוסף לבית הסוהר של אסירי המלך. חינו של יוסף ממשיך להיות ניכר גם בעיני שר בית הסוהר, הוא ממנה את יוסף לאחראי על האסירים והוא מצליח מאד בתפקידו.

שר המשקים ושר האופים

ערך מורחב – חלום שר המשקים ושר האופים

יוסף מפרש חלומות בבית הסוהר. אלכסנדר איבנוב, 1827.

בבית הסוהר פוגש יוסף שני שרים שהודחו על ידי פרעה - שר המשקים ושר האופים. יוסף מופקד לשרת אותם. כאשר הוא מבחין בוקר אחד בכך שהם זועפים, הם מספרים לו כי שניהם חלמו חלום ואינם יודעים כיצד לפותרו. הם מספרים ליוסף את החלום ויוסף מציע פתרון, לפיו שר המשקים יוצא בעוד שלושה ימים מכלאו וישוב למעמדו ואילו שר האופים ייתלה בעוד שלושה ימים. יוסף מבקש משר המשקים שיזכיר את עניינו לפני פרעה לכשיצא מבית הסוהר. שני הפתרונות מתקיימים כדברי יוסף - שר האופים נתלה ושר המשקים שב לתפקידו, אולם איננו מקיים את בקשת יוסף, ושוכח אותו.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת וישב יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:

שנת השא ושנת השג - כ' בכסלו
שנת הכז ושנת החא - כ"א בכסלו
שנת גכה ושנת בשה, שנת גכז ושנת בשז - כ"ג בכסלו
שנת בחג ושנת בחה - כ"ד בכסלו
שנת זשג ושנת זשה - כ"ה בכסלו
שנת זחא ושנת זחג - כ"ו בכסלו

הפטרה

מפטירים בספר עמוס שבתרי עשר, מפרק ב', פסוק ו' עד פרק ג', פסוק ח'. הפסוק הפותח את ההפטרה רומז לפי המפרשים למכירת יוסף:

כֹּה אָמַר ה', עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם. הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים, וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ, וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה לְמַעַן חַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי...

בנוסח רומניא הפטירו בספר ישעיהו, פרק ל"ב, פסוק י"ח עד פרק ל"ג, פסוק י"ח.

הפטרה זאת נקראת בכ-71.4% מהשנים. אולם בשנים המתחילות בשבת, פרשת וישב נקראת ביום הראשון או השני של חנוכה ומפטירים בהפטרת חנוכה "רני ושמחי".