פתור

פְּתוֹר או פִתרֻ (באשורית: Pitru^[1]) היא עיר עתיקה באזור הפרת העליון. במקרא היא מוזכרת כמקומו של בלעם בן בעור: בספר במדבר מסופר שבלק שלח מלאכים ”אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר, אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ” (במדבר, כ"ב, ה'), וגם בספר דברים מוזכר ”בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם” (דברים, כ"ג, ה'). פתור המקראית מזוהה עם העיר פִתרֻ המוזכרת ברישומים אשוריים עתיקים כעיר על גדות הפרת העליון.^[2]^[3]^[1] עיר זו מצויה בקרבת נהר פרת הנקרא מספר פעמים במקרא בשם הנהר.

השורש העברי של השם פתור הוא פתר והוא מקביל לשורש הארמי פשר. שני השורשים משמשים בפעלים ובשמות לציון פתרון חלומות. משום כך אפשר לשער שפתור איננו שם של עיר אלא שם משלח ידו של בלעם. אכן, הפשיטתא מתרגם את "פְּתוֹרָה" בספר במדבר', ל-"פְּשׁוֹרָא" שמשמעו פותר חלומות. הוולגטה מתרגם את "פְּתוֹרָה" ל-"ariolum" שמשמעו מגיד עתידות. תרגום נאופיטי מתרגם "פְּתוֹרָה" ל-"פתורה חלמייה"-פותר חלומות. בספר דברים משמיטים הוולגטה והן תרגום השבעים את המילה "פְּתוֹר" בצירוף "מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם", ותרגום נאופיטי מתרגם אותה כמו בספר במדבר.

חוזה בשם בלעם בן בעור נזכר בכתובת בלעם, המתוארכת ל-880–770 לפנה"ס. הכתובת נמצאה בדיר עלא שבעבר הירדן, אלא שהכתובת איננה מצינת את מקומו של בלעם. בדיר עלא נמצאו גם טבלאות אחדות המתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת. הסימנים על הטבלאות הללו חידתיים ואינם שייכים לאלפבית ידוע. ב-1989 הציע W. Shea פענוח וקריאה של הטבלאות הללו. הוא מצא באחת מהן את המילה "פתר" ולכן הציע לזהות את פתור עם דיר עלא.^[4] אלא שמחקר עדכני של G. van der Kooijde ו- M. de Vreeze הציע פיענוח שונה לגמרי של הסימנים וקריאה שונה של הטבלאות. על פי קריאה זו אין זכר למילה "פתר" בטבלאות.^[5]

הערות שוליים

^ ¹ ² A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 23
^ D. G. Hogarth, The Ancient East, Echo Library, 2006-11-01, ISBN 978-1-4068-1277-0. (באנגלית)
^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 302
^ Shea, W.H. (1989). "The Inscribed Tablets from Tell Deir 'Alla (Part II)". Andrews University Seminary Studies. 27 (2).
^ de Vreeze, M. (2019). "The Late Bronze Deir 'Alla Tablets: A Renewed Attempt towards Their Translation and interpretation". Maarav. 23 (2): 443–491.

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[:0-1] ¹ ² A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 23

[2] D. G. Hogarth, The Ancient East, Echo Library, 2006-11-01, ISBN 978-1-4068-1277-0. (באנגלית)

[3] ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 302

[4] Shea, W.H. (1989). "The Inscribed Tablets from Tell Deir 'Alla (Part II)". Andrews University Seminary Studies. 27 (2).

[5] Vreeze, M. (2019). "The Late Bronze Deir 'Alla Tablets: A Renewed Attempt towards Their Translation and interpretation". Maarav. 23 (2): 443–491.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]