צ'אנגג'נג 1

צ'אנגג'נג 1 (בסינית: 长征一号‏, Long March 1, "המסע הארוך" – על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה־דונג) היה משגר שפותח בסין על ידי תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין. הפיתוח היה מבוסס על טיל בליסטי לטווח ביניים DF 3. כדי לתת לטיל יכולת להביא לוויין למסלול התווסף שלב שלישי. שני שלבים הראשונים התבססו על דלק נוזלי. לשלב השלישי פותח לראשונה בסין מנוע על דלק מוצק. המשגר היה יכול להביא מטען של כ-300 ק"ג למסלול לווייני נמוך בגובה של כ-200 ק"מ.

צ'אנגג'נג 1

ייעוד	משגר לוויינים וחלליות
יצרן	תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין
ארץ ייצור
היסטוריית שיגורים
סטטוס	לא פעיל
אתרי שיגור	מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן, כן שיגור LA-2A
שיגורים	2
הצלחות	2
שיגור ראשון	24 באפריל 1970
שיגור אחרון	3 במרץ 1971
יכולת
מטען ל־LEO	300 ק"ג
מידע נוסף גובה 29.86 מ' קוטר 2.25 מ' משקל 81,570 טון שלבים 3 שלב ראשון מספר מנועים 1 סוג מנוע YF-2A דחף 1,101 קילו ניוטון מתקף סגולי 242.5 זמן בעירה 130 שניות דלק דלק נוזלי שלב שני מספר מנועים 1 סוג מנוע YF-3A דחף 320 קילו ניוטון מתקף סגולי 287 שניות (בריק) זמן בעירה 126 שניות דלק דלק נוזלי שלב שלישי מספר מנועים 1 סוג מנוע YF-02 דחף 181 קילו ניוטון מתקף סגולי 254 שניות (בריק) זמן בעירה 38 שניות דלק דלק מוצק

פיתוח המשגר בוצע במקביל לפיתוח משגרים דומים מדגם "פנג באו 1" שפיתוחם נתמך על ידי כנופיית הארבעה. אחרי שהם נושלו מעמדות מפתח והואשמו בבגידה הפרויקט נסגר.

ניסיון שיגור ראשון בוצע בשנת 1969 ולא צלח. ב-24 באפריל בוצע שיגור שהצליח להביא למסלול לוויין סיני ראשון Dong Fang Hong 1. בשנת 1971 בוצע שיגור מוצלח נוסף.

כל השיגורים בוצעו מכן שיגור LA-2B במרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן.

לאחר שיגורים מוצלחים הוחלט להמשיך בפיתוח סידרה אך לעבור לתכנון על בסיס טיל בליסטי דונגפנג 5.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 בוצע שינוי בשלבים השני והשלישי של המשגר במטרה להתאים אותו לשיגורים מסחריים. דגם CZ-1D שוגר רק פעם אחד בנובמבר 1997.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'אנגג'נג 1 בוויקישיתוף

• רשימת שיגורים
• תיאור המשגר
• תיאור המשגר
• תיאור דגם 1D