צ'אנגג'נג 2D
משגר טילים סיני
צ'אנגג'נג 2D (בסינית: 长征二号丁运载火箭, Long March 2D,Chang Zheng 2D (CZ-2D) "המסע הארוך" – על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה־דונג[1]) הוא משגר שפותח בסין על ידי אקדמיה החלל של שנחאי. הפיתוח היה מבוסס על טיל בליסטי לטווח ביניים דונגפנג 5 תוך שדרוג דגם "צ'אנגג'נג 4A".
ייעוד | משגר לוויינים וחלליות | ||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משפחה | צ'אנגג'נג | ||||||||||||||||||||||||||||
יצרן | תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין | ||||||||||||||||||||||||||||
ארץ ייצור | הרפובליקה העממית של סין | ||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||
סטטוס | פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||
אתרי שיגור |
מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן כן שיגור LA-2, LA-4 מרכז שיגור הלוויינים טאיואן כן שיגור LA-9 מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג כן שיגור LA-3 | ||||||||||||||||||||||||||||
שיגורים | 92 | ||||||||||||||||||||||||||||
הצלחות | 91 | ||||||||||||||||||||||||||||
חלקיות | 1 | ||||||||||||||||||||||||||||
שיגור ראשון | 9 באוגוסט 1992 | ||||||||||||||||||||||||||||
שיגור אחרון | 27 בספטמבר 2024 | ||||||||||||||||||||||||||||
יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־LEO | 3,500 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||
|
השיגור הראשון בוצע בשנת 1992 ושיגורים נמשכים גם בשנת 2024.
השיגורים מבוצעים ב-3 אתרים: מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן כן שיגור LA-2, LA-4, מרכז שיגור הלוויינים טאיואן כן שיגור LA-9, מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג כן שיגור LA-3
בשנת 2002 בוצעו מספר שיפורים שאיפשרו להגדיל יכולת המשגר.
המשגר מנוצל לרוב לשיגור לוויינים סינים למטרות שונות.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ מוכר בתקשורת המערבית כ־Long March